מגלודון – האם מפלצת הים עדיין קיימת?

שני דברים הפריעו לי באיי-מקס הדינוזאורים בו צפיתי לאחרונה. הראשון הוא שהסרט אינו מתאים לצפיה לילדים. כמה מהסצינות בהן הדינוזאורים קורעים זה את זה לגזרים מקבלות משמעות אחרת לחלוטין כאשר הן מתרחשות בתלת מימד, כ-30 סנטימטרים מאפם של הזאטוטים. אבל לא רק הילדים. גם אני החסרתי כמה פעימות מאחת הפוזות המבהילות בהן הדינוזאור פותח את מלתעותיו ומסתער בהפתעה על הצופים.

הדבר השני הוא שאת בואו של הטי-רקס קיבל הקריין בתואר "הטורף הגדול ביותר שחי אי פעם". אמנם הטי-רקס הוא גדול בהרבה מכל טורף שחי כיום, אך עובדה ידועה למדי היא שטורף ימי מסתורי אשר נכחד לפני כמה מיליוני שנים היה גדול פי כמה מהטי-רקס, ולמעשה משקלו הגיע למשקל של עדר טי-רקסים שלם. אמנם מהותו של אותו ייצור אינה ברורה לחלוטין, אך ישנן ראיות חותכות (תרתי משמע) לכך שהוא אכן היה קיים.

הכוונה היא כמובן למגלודון – כריש עצום ממדים אשר שלט ללא עוררין באוקיינוסים עד לפני כמה מיליונים בודדים של שנים. לכרישים אין עצמות, והם אינם משאירים אחריהם מאובנים. לכן הזכר היחיד שנותר מהמפלצת האיומה הזאת היא השניים העצומות, אשר אורכן מגיע לכ-20 סנטימטרים. לפי גודל השיניים ניתן להעריך שאורכו של המגלודון היה בין 15 ל 25 מטרים, ומשקלו כ-40 טון. רק לשם השוואה, דינוזאור מסוג טי-רקס שקל כ-7 טון "בלבד", ומשקלו של העמלץ הלבן הענק אינו עולה על 3 טון.

 

גודלו המשוער של המגלודון לעומת העמלץ הלבן הענק ואדם בוגר.

 

באופן רשמי המגלודון היא חיה שנכחדה, שכן לא נמצאה שום ראייה ממשית שיכולה להעיד על כך שהיצור הזה עדיין קיים. מי שבכל זאת מנסה למצוא תקווה לכך שהמגלודון עדיין משכשך לו במעמקים, יכול למצוא אותה בתגלית של הקולקנט. הקולקנט הוא דג בעל עיצוב מיושן אשר הסברה היתה שנכחד מין העולם זמן רב לפני הכחדתו המשוערת של המגלודון, עד אשר התגלה בימינו כשהוא חי ובועט ואף נפוץ למדי. אך האם ייתכן שבעל חיים גדול כל כך חי ביננו מבלי שאיש ישים לב לכך? התשובה לכך היא בפשטות – כן.

אומדנים סטטיסטיים שהתבססו על קצב גילוי חיות ים מראים שקיימים עדיין בערך 10 יצורי ים גדולים אשר עדיין לא הציגו את עצמם בפני המדע. הניתוח הזה התממש באופן אמפירי עם גילויו בשנת 1976 של megamouth – כריש בעל מראה מוזר ומעורר אימה, אשר גודלו קטן אך במעט מגודלו של העמלץ הלבן. למרבה ההפתעה לא מדובר בחיית מעמקים מובהקת, אלא דווקא ביצור המרבה לעלות אל פני הים. למרות זאת, עד שנת 1976 איש לא ידע על קיומו של היצור הענק הזה. מבחינה זאת, ייתכן בהחלט שחיית מעמקים גדולה יכולה להתקיים זמן רב מבלי לפגוש בן אנוש. ואם עדיין קיימים יצורי ים גדולים שאינם מוכרים למין האנושי, מדוע שאחד מהם לא יהיה שארית הפליטה של המגלודון?

כמו בכל תעלומה, קיום האפשרות התיאורטית פותחת דלת דרכה נכנסים שלל סיפורי פנטזיה ואגדות אורבניות. סיפורים על כרישי ענק התוקפים ספינות בלב ים הוזכרו כבר בתקופת ימי הביניים, אך הידע הזיאולוגי המוגבל וכן עירוב של מציאות ודימיון מקשים להעריך את מהימנות העדויות או את היכולת להבדיל בין מגלודון לבין לוויתן כלשהו. אולם בין כל אלה ניתן למצוא גם כמה עדויות חדשות יותר, ובהן מקרים אשר ניצפו על ידי יותר מאדם אחד.

אחד המקרים המפורסמים בהם נצפה כביכול מגלודון התרחש בשנת 1918, ובו דיווחו כמה דייגים על כריש עצום ובלתי מוכר אשר חמד את שלל הדגים אותו הניחו על הרציף. הדייגים טענו שאורכו של הכריש היה שווה לאורכו של המזח, כ-20 מטרים. על פי התיאור, הכריש הסתער בחמת זעם על סלי הדגים שהונחו על הריצפה, וחזר לעומק הים לא לפני שסיים לאכול כמה מאות קילוגרמים של דגים. בתקופה שלאחר מיכן סבלו חלק מהדייגים מסיוטים וסירבו לשוב אל הים. יש הטוענים שהדייגים הגזימו בתיאור חיית הים המעורבת בתקרית, בעוד שהסברים אחרים גורסים שמדובר בקנוניה של הדייגים אשר מטרתה להסתיר את אובדן השלל עקב רשלנותם.

עדות מפורסמת נוספת נרשמה בשנות ה-60, כאשר צוות ספינה אשר חוותה תקלה במנוע נאלצה לעגון בלב ים למטרת תיקונים. בעוד רב החובל וצוותו משקיפים על המים מהסיפון, חלף על פני הספינה בנינוחות כריש ענק בצבע לבן, אשר אורכו היה כאורך הספינה (כ-25 מטרים). יש לציין שהעדות ניתנה שנים רבות לאחר האירוע, וכמו מרבית העדויות בהן נצפה כביכול מגלודון, גם אמינותה של עדות זו מוטלת בספק.
    
פרט לתצפיות ישירות, נמצאו גם עדויות עקיפות לקיומו של הטורף העצום הזה. אחת מהן היא סימנים הדומים לסימני נשיכה שהתגלו על לוויתנים. אמנם לא ברור איך ומה גרם לפגיעה כזאת, אבל אפשרות של קרב עם חיית ים אחרת אינה נפסלת על הסף. בעלי האמונה יכולים אף לציין שיניים ענקיות שהתגלו במספר מקומות שונים, אשר גילן נעמד בכ-10,000 שנה, מה שאומר שהמגלודון עדיין חי. אולם שיטת המדידה עליה הסתמכו ההערכות היא שנויה במחלוקת, וככל הנראה גילן האמיתי של השיניים שונה באופן משמעותי.

מכיוון שהמגלודון היה ניזון מלוויתנים, סביבת המחיה הטבעית שלו היא השכבות העליונות והחמימות של האוקיינוס, ואין סיבה נראית לעין לחיה אימתנית כל כך לארוב לטרף דווקא במעמקי הים. לכן, אם המגלודון היה עדיין קיים, כלי השיט הצופים בתדירות רבה כל כך בלווייתנים בוודאי לא היו מפספסים את החיה העצומה. אולם למרות שההסתברות שהמגלודון עדיין חי היא נמוכה מאוד, ייתכן כי היא בכל זאת אינה אפסית.

 

ילדה עומדת ליד שיחזור של מלתעות מגלודון