Monthly Archives: יוני 2008

צופן המטמון המסתורי של תומס בייל

לאוצרות אבודים היתה מאז ומעולם הילה רומנטית, ומחפשיהם נתפשו כהרפתקנים ועזי לב. כך התפרסם בסוף המאה ה-19 אוצר אשר הלהיב את דמיונם של אלפים, והפך אותם בין רגע למגלי אוצרות. אולם קיסמו של אותו מטמון היה בכך שכדי לחפש אותו לא היה צורך להצטייד באוהל, שק שינה ונעלי הליכה חזקות, אלא ביכולת מחשבה חריפה ובשכל ישר. כך יכול כל אדם מין היישוב להפוך בין רגע למגלה אוצרות ולצאת למסע לגילוי המטמון, וכל זאת מבלי לצאת את פתח ביתו. מי שיעמדו לו כוחותיו האינטלקטואליים יוכל להפוך בהרף עין לעשיר מופלג. אולם למרות שכמעט 200 שנה עברו מאז הטמנתו המשוערת באדמה, המטמון מעולם לא התגלה, והצופן המוביל אליו עדיין לא פוענח. המטמון הזה מוכר בשם "המטמון של בייל", וזהו סיפורו:

באביב 1822, עזב תומס בייל בפעם האחרונה את מלון וושינגטון שבמדינת ווירג'ניה, על מנת לחזור למדינת ניו מקסיקו, שם ייצטרף לשותפיו לעסקי כריית הזהב. לפני צאתו, השאיר בייל תיבת מתכת קטנה בידי מנהל המלון, אדם בשם רוברט מוריס, והורה לו לפתוח אותה במידה ולא יקבל ממנו סימן חיים במשך 10 השנים שלאחר מכן. בשעה שקיבל את התיבה לידיו, לא ידע עדיין מוריס דבר על המהומה אשר עתידה התיבה לחולל, ובוודאי שלא העלה בדעתו כי 180 שנה לאחר מכן, יעסיק תוכנה של התיבה מספר כה רב של מתימטיקאים ומדעני מחשב.

לאחר המתנה סבלנית של למעלה מ 20 שנה, החליט מוריס לפתוח את התיבה שקיבל לידיו. להפתעתו, גילה מוריס כי התיבה מכילה הסבר למציאת כמות זהב עצומה, אותה הטמינו בייל ושותפיו בקרבת המלון. בייל, אשר הכיר את יושרו יוצא הדופן של מוריס, השאיר בתיבה גם רשימה של 31 יורשים וקרובי משפחה הזכאים לזהב, כאשר בין הזכאים נמצא גם מוריס עצמו. אולם לאכזבתו, ההוראות אותן השאיר בייל כללו שלושה מסמכים נפרדים, ושלושתם היו מוצפנים באופן לא ברור. אלה הם שלושת המכתבים שמצא מוריס בתיבה:

1. המיקום של המטמון:

71, 194, 38, 1701, 89, 76, 11, 83, 1629, 48, 94, 63, 132, 16, 111, 95, 84, 341, 975, 14, 40, 64, 27, 81, 139, 213, 63, 90, 1120, 8, 15, 3, 126, 2018, 40, 74, 758, 485, 604, 230, 436, 664, 582, 150, 251, 284, 308, 231, 124, 211, 486, 225, 401, 370, 11, 101, 305, 139, 189, 17, 33, 88, 208, 193, 145, 1, 94, 73, 416, 918, 263, 28, 500, 538, 356, 117, 136, 219, 27, 176, 130, 10, 460, 25, 485, 18, 436, 65, 84, 200, 283, 118, 320, 138, 36, 416, 280, 15, 71, 224, 961, 44, 16, 401, 39, 88, 61, 304, 12, 21, 24, 283, 134, 92, 63, 246, 486, 682, 7, 219, 184, 360, 780, 18, 64, 463, 474, 131, 160, 79, 73, 440, 95, 18, 64, 581, 34, 69, 128, 367, 460, 17, 81, 12, 103, 820, 62, 116, 97, 103, 862, 70, 60, 1317, 471, 540, 208, 121, 890, 346, 36, 150, 59, 568, 614, 13, 120, 63, 219, 812, 2160, 1780, 99, 35, 18, 21, 136, 872, 15, 28, 170, 88, 4, 30, 44, 112, 18, 147, 436, 195, 320, 37, 122, 113, 6, 140, 8, 120, 305, 42, 58, 461, 44, 106, 301, 13, 408, 680, 93, 86, 116, 530, 82, 568, 9, 102, 38, 416, 89, 71, 216, 728, 965, 818, 2, 38, 121, 195, 14, 326, 148, 234, 18, 55, 131, 234, 361, 824, 5, 81, 623, 48, 961, 19, 26, 33, 10, 1101, 365, 92, 88, 181, 275, 346, 201, 206, 86, 36, 219, 324, 829, 840, 64, 326, 19, 48, 122, 85, 216, 284, 919, 861, 326, 985, 233, 64, 68, 232, 431, 960, 50, 29, 81, 216, 321, 603, 14, 612, 81, 360, 36, 51, 62, 194, 78, 60, 200, 314, 676, 112, 4, 28, 18, 61, 136, 247, 819, 921, 1060, 464, 895, 10, 6, 66, 119, 38, 41, 49, 602, 423, 962, 302, 294, 875, 78, 14, 23, 111, 109, 62, 31, 501, 823, 216, 280, 34, 24, 150, 1000, 162, 286, 19, 21, 17, 340, 19, 242, 31, 86, 234, 140, 607, 115, 33, 191, 67, 104, 86, 52, 88, 16, 80, 121, 67, 95, 122, 216, 548, 96, 11, 201, 77, 364, 218, 65, 667, 890, 236, 154, 211, 10, 98, 34, 119, 56, 216, 119, 71, 218, 1164, 1496, 1817, 51, 39, 210, 36, 3, 19, 540, 232, 22, 141, 617, 84, 290, 80, 46, 207, 411, 150, 29, 38, 46, 172, 85, 194, 39, 261, 543, 897, 624, 18, 212, 416, 127, 931, 19, 4, 63, 96, 12, 101, 418, 16, 140, 230, 460, 538, 19, 27, 88, 612, 1431, 90, 716, 275, 74, 83, 11, 426, 89, 72, 84, 1300, 1706, 814, 221, 132, 40, 102, 34, 868, 975, 1101, 84, 16, 79, 23, 16, 81, 122, 324, 403, 912, 227, 936, 447, 55, 86, 34, 43, 212, 107, 96, 314, 264, 1065, 323, 428, 601, 203, 124, 95, 216, 814, 2906, 654, 820, 2, 301, 112, 176, 213, 71, 87, 96, 202, 35, 10, 2, 41, 17, 84, 221, 736, 820, 214, 11, 60, 760

 

2. פירוט תוכן התיבה:

 

115, 73, 24, 807, 37, 52, 49, 17, 31, 62, 647, 22, 7, 15, 140, 47, 29, 107, 79, 84, 56, 239, 10, 26, 811, 5, 196, 308, 85, 52, 160, 136, 59, 211, 36, 9, 46, 316, 554, 122, 106, 95, 53, 58, 2, 42, 7, 35, 122, 53, 31, 82, 77, 250, 196, 56, 96, 118, 71, 140, 287, 28, 353, 37, 1005, 65, 147, 807, 24, 3, 8, 12, 47, 43, 59, 807, 45, 316, 101, 41, 78, 154, 1005, 122, 138, 191, 16, 77, 49, 102, 57, 72, 34, 73, 85, 35, 371, 59, 196, 81, 92, 191, 106, 273, 60, 394, 620, 270, 220, 106, 388, 287, 63, 3, 6, 191, 122, 43, 234, 400, 106, 290, 314, 47, 48, 81, 96, 26, 115, 92, 158, 191, 110, 77, 85, 197, 46, 10, 113, 140, 353, 48, 120, 106, 2, 607, 61, 420, 811, 29, 125, 14, 20, 37, 105, 28, 248, 16, 159, 7, 35, 19, 301, 125, 110, 486, 287, 98, 117, 511, 62, 51, 220, 37, 113, 140, 807, 138, 540, 8, 44, 287, 388, 117, 18, 79, 344, 34, 20, 59, 511, 548, 107, 603, 220, 7, 66, 154, 41, 20, 50, 6, 575, 122, 154, 248, 110, 61, 52, 33, 30, 5, 38, 8, 14, 84, 57, 540, 217, 115, 71, 29, 84, 63, 43, 131, 29, 138, 47, 73, 239, 540, 52, 53, 79, 118, 51, 44, 63, 196, 12, 239, 112, 3, 49, 79, 353, 105, 56, 371, 557, 211, 505, 125, 360, 133, 143, 101, 15, 284, 540, 252, 14, 205, 140, 344, 26, 811, 138, 115, 48, 73, 34, 205, 316, 607, 63, 220, 7, 52, 150, 44, 52, 16, 40, 37, 158, 807, 37, 121, 12, 95, 10, 15, 35, 12, 131, 62, 115, 102, 807, 49, 53, 135, 138, 30, 31, 62, 67, 41, 85, 63, 10, 106, 807, 138, 8, 113, 20, 32, 33, 37, 353, 287, 140, 47, 85, 50, 37, 49, 47, 64, 6, 7, 71, 33, 4, 43, 47, 63, 1, 27, 600, 208, 230, 15, 191, 246, 85, 94, 511, 2, 270, 20, 39, 7, 33, 44, 22, 40, 7, 10, 3, 811, 106, 44, 486, 230, 353, 211, 200, 31, 10, 38, 140, 297, 61, 603, 320, 302, 666, 287, 2, 44, 33, 32, 511, 548, 10, 6, 250, 557, 246, 53, 37, 52, 83, 47, 320, 38, 33, 807, 7, 44, 30, 31, 250, 10, 15, 35, 106, 160, 113, 31, 102, 406, 230, 540, 320, 29, 66, 33, 101, 807, 138, 301, 316, 353, 320, 220, 37, 52, 28, 540, 320, 33, 8, 48, 107, 50, 811, 7, 2, 113, 73, 16, 125, 11, 110, 67, 102, 807, 33, 59, 81, 158, 38, 43, 581, 138, 19, 85, 400, 38, 43, 77, 14, 27, 8, 47, 138, 63, 140, 44, 35, 22, 177, 106, 250, 314, 217, 2, 10, 7, 1005, 4, 20, 25, 44, 48, 7, 26, 46, 110, 230, 807, 191, 34, 112, 147, 44, 110, 121, 125, 96, 41, 51, 50, 140, 56, 47, 152, 540, 63, 807, 28, 42, 250, 138, 582, 98, 643, 32, 107, 140, 112, 26, 85, 138, 540, 53, 20, 125, 371, 38, 36, 10, 52, 118, 136, 102, 420, 150, 112, 71, 14, 20, 7, 24, 18, 12, 807, 37, 67, 110, 62, 33, 21, 95, 220, 511, 102, 811, 30, 83, 84, 305, 620, 15, 2, 10, 8, 220, 106, 353, 105, 106, 60, 275, 72, 8, 50, 205, 185, 112, 125, 540, 65, 106, 807, 138, 96, 110, 16, 73, 33, 807, 150, 409, 400, 50, 154, 285, 96, 106, 316, 270, 205, 101, 811, 400, 8, 44, 37, 52, 40, 241, 34, 205, 38, 16, 46, 47, 85, 24, 44, 15, 64, 73, 138, 807, 85, 78, 110, 33, 420, 505, 53, 37, 38, 22, 31, 10, 110, 106, 101, 140, 15, 38, 3, 5, 44, 7, 98, 287, 135, 150, 96, 33, 84, 125, 807, 191, 96, 511, 118, 40, 370, 643, 466, 106, 41, 107, 603, 220, 275, 30, 150, 105, 49, 53, 287, 250, 208, 134, 7, 53, 12, 47, 85, 63, 138, 110, 21, 112, 140, 485, 486, 505, 14, 73, 84, 575, 1005, 150, 200, 16, 42, 5, 4, 25, 42, 8, 16, 811, 125, 160, 32, 205, 603, 807, 81, 96, 405, 41, 600, 136, 14, 20, 28, 26, 353, 302, 246, 8, 131, 160, 140, 84, 440, 42, 16, 811, 40, 67, 101, 102, 194, 138, 205, 51, 63, 241, 540, 122, 8, 10, 63, 140, 47, 48, 140, 288

 

3. רשימת היורשים:

 

317, 8, 92, 73, 112, 89, 67, 318, 28, 96,107, 41, 631, 78, 146, 397, 118, 98, 114, 246, 348, 116, 74, 88, 12, 65, 32, 14, 81, 19, 76, 121, 216, 85, 33, 66, 15, 108, 68, 77, 43, 24, 122, 96, 117, 36, 211, 301, 15, 44, 11, 46, 89, 18, 136, 68, 317, 28, 90, 82, 304, 71, 43, 221, 198, 176, 310, 319, 81, 99, 264, 380, 56, 37, 319, 2, 44, 53, 28, 44, 75, 98, 102, 37, 85, 107, 117, 64, 88, 136, 48, 151, 99, 175, 89, 315, 326, 78, 96, 214, 218, 311, 43, 89, 51, 90, 75, 128, 96, 33, 28, 103, 84, 65, 26, 41, 246, 84, 270, 98, 116, 32, 59, 74, 66, 69, 240, 15, 8, 121, 20, 77, 89, 31, 11, 106, 81, 191, 224, 328, 18, 75, 52, 82, 117, 201, 39, 23, 217, 27, 21, 84, 35, 54, 109, 128, 49, 77, 88, 1, 81, 217, 64, 55, 83, 116, 251, 269, 311, 96, 54, 32, 120, 18, 132, 102, 219, 211, 84, 150, 219, 275, 312, 64, 10, 106, 87, 75, 47, 21, 29, 37, 81, 44, 18, 126, 115, 132, 160, 181, 203, 76, 81, 299, 314, 337, 351, 96, 11, 28, 97, 318, 238, 106, 24, 93, 3, 19, 17, 26, 60, 73, 88, 14, 126, 138, 234, 286, 297, 321, 365, 264, 19, 22, 84, 56, 107, 98, 123, 111, 214, 136, 7, 33, 45, 40, 13, 28, 46, 42, 107, 196, 227, 344, 198, 203, 247, 116, 19, 8, 212, 230, 31, 6, 328, 65, 48, 52, 59, 41, 122, 33, 117, 11, 18, 25, 71, 36, 45, 83, 76, 89, 92, 31, 65, 70, 83, 96, 27, 33, 44, 50, 61, 24, 112, 136, 149, 176, 180, 194, 143, 171, 205, 296, 87, 12, 44, 51, 89, 98, 34, 41, 208, 173, 66, 9, 35, 16, 95, 8, 113, 175, 90, 56, 203, 19, 177, 183, 206, 157, 200, 218, 260, 291, 305, 618, 951, 320, 18, 124, 78, 65, 19, 32, 124, 48, 53, 57, 84, 96, 207, 244, 66, 82, 119, 71, 11, 86, 77, 213, 54, 82, 316, 245, 303, 86, 97, 106, 212, 18, 37, 15, 81, 89, 16, 7, 81, 39, 96, 14, 43, 216, 118, 29, 55, 109, 136, 172, 213, 64, 8, 227, 304, 611, 221, 364, 819, 375, 128, 296, 1, 18, 53, 76, 10, 15, 23, 19, 71, 84, 120, 134, 66, 73, 89, 96, 230, 48, 77, 26, 101, 127, 936, 218, 439, 178, 171, 61, 226, 313, 215, 102, 18, 167, 262, 114, 218, 66, 59, 48, 27, 19, 13, 82, 48, 162, 119, 34, 127, 139, 34, 128, 129, 74, 63, 120, 11, 54, 61, 73, 92, 180, 66, 75, 101, 124, 265, 89, 96, 126, 274, 896, 917, 434, 461, 235, 890, 312, 413, 328, 381, 96, 105, 217, 66, 118, 22, 77, 64, 42, 12, 7, 55, 24, 83, 67, 97, 109, 121, 135, 181, 203, 219, 228, 256, 21, 34, 77, 319, 374, 382, 675, 684, 717, 864, 203, 4, 18, 92, 16, 63, 82, 22, 46, 55, 69, 74, 112, 134, 186, 175, 119, 213, 416, 312, 343, 264, 119, 186, 218, 343, 417, 845, 951, 124, 209, 49, 617, 856, 924, 936, 72, 19, 28, 11, 35, 42, 40, 66, 85, 94, 112, 65, 82, 115, 119, 236, 244, 186, 172, 112, 85, 6, 56, 38, 44, 85, 72, 32, 47, 63, 96, 124, 217, 314, 319, 221, 644, 817, 821, 934, 922, 416, 975, 10, 22, 18, 46, 137, 181, 101, 39, 86, 103, 116, 138, 164, 212, 218, 296, 815, 380, 412, 460, 495, 675, 820, 952

במשך מספר שנים ניסה מוריס לשבור את הצופן בעצמו, אולם ללא הצלחה. כאשר הגיע לגיל 84, הבין מוריס שסיכויו לפצח את הצופן בכוחות עצמו הולכים ופוחתים, ופנה לעזרתו של אדם בשם ג'יימס וורד. במשך שנים רבות ניסה וורד לשבור את הצופן, ואכן הצליח לפענח את אחד המסמכים. וורד גילה שכל מספר בצופן הוא בעצם מספרה הסידורי של מילה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, והאות המקושרת אליו היא האות הראשונה של אותה מילה. כך למשל, המספר 3 מתייחס למילה השלישית בהכרזת העצמאות שהיא "the”, ולכן האות המיוצגת על ידי מספר זה היא t. כך הצליח וורד לגלות את תוכנו של המסמך השני, המתאר את תכולת המטמון:

I have deposited in the county of Bedford, about four miles from Buford’s, in an excavation or vault,  six feet below the surface of the ground, the following articles: The deposit consists of two thousand nine hundred and twenty one pounds of gold and five thousand one hundred pounds of silver; also jewels, obtained in St. Louis in exchange for silver to save transportation. The above is securely packed in iron pots, with iron covers. The vault is roughly lined with stone, and the vessels rest on solid stone, and are covered with others.

 

למרות ההצלחה המסויימת, לא הצליח וורד לפענח את שני המסמכים האחרים, ובלית ברירה החליט לסכם את הישגיו בספר, אותו הוציא לאור בשנת 1885. כצפוי, פרסום דבר האוצר והצופן גרם לתכונה רבה. אלפי מתימטיקאים ומפענחי צפנים, כמו גם חובבים אשר החליטו לנסות את מזלם, ניסו את כוחם בשבירת הצופן, אך איש מהם לא דיווח על כל התקדמות נוספת. גם המצאת המחשב לא סייעה לפענוח, וכל נסיונותיהם של מדעני מחשב לפענח את הצופן העלו חרס. תוכנות שונות, אשר הופצו ברשת האינטרנט על מנת להשתמש בכוח החישוב של המחשבים האישיים, נחלו אף הן כישלון.
לאחר מעל מאה שנים של ניסיונות כושלים החלו לצוץ ספקות באשר לנכונות הסיפור, ועלה חשש ממשי כי הצופן אינו אלא מתיחה מרושעת. על פי אחת הגירסאות, הזהב מעולם לא הוטמן באדמה אלא חולק בין השותפים, ומי שפירסם את הסיפור בדבר המטמון הוא לא אחר מאשר הסופר אדגר אלן פו. למרות זאת, תושבי בדפורד עדיין ממשיכים להתעצבן מאנשים זרים המסתובבים באיזור העיירה בלילות ומשאירים אחריהם בורות פעורים.

מודעות פרסומת

The Chicago Spire – גורד השחקים האקולוגי

 

לקו הרקיע הנפלא של שיקאגו מצטרף בימים אלה בניין חדש וגבוה בהרבה מכל שכניו. מדובר ב-Chicago Spire, אשר עתיד להיות בניין המגורים הגבוה בעולם, והבניין הגבוה ביותר ביבשת אמריקה. 150 הקומות שלו צפויות להכיל קרוב ל-1300 דירות, ולהתפרס על פני כ-610 מטרים אנכיים, שזה הגובה המקסימלי המותר לבניה בארצות הברית.
 

הייחודיות של גורד השחקים הזה, מלבד מידותיו המרשימות מאוד, היא בעובדה שבניין זה מתיימר להיות גורד שחקים אקולוגי. הדבר מתבטא בתכנון הכולל מערכת למחזור מים, וכן מערכת קירור חסכונית המבוססת על מים מנהר שיקאגו הסמוך. חלונות הזכוכית של המבנה מתוכננים כך שירתיעו ציפורים נודדות וימנעו מהן מלהתנגש בהם בעוצמה, כפי שקורה לעיתים קרובות במגדלי זכוכית אחרים.
 

ישנם המטילים ספק בכך שבניין עצום כל כך יכול להיחשב "ידידותי לסביבה", וטוענים שמדובר בסך הכל בטרנד יאפי אשר יצויין בעלוני השיווק בין מכון הכושר הצמוד לבין קומת המסעדות והמיקום האסטרטגי מול ה-Navy Pier. מנגד, יש שיטענו שגם אם מדובר בגימיק, הרי שזהו גימיק בכיוון הנכון. איכלוס הדירות הראשונות מתוכנן לשנת 2010, והבניה כולה צפויה להסתיים בשנת 2012. המחיר, אגב, מתחיל בכ-600,000 דולר.

 

מסע הרצח של ת'ראק 25 – הרוצח הסדרתי הממוחשב הראשון בהיסטוריה

לעיתים קורה שמגיע אלינו חשבון מנופח, דרישת תשלום על דבר שמעולם לא נרכש, או כל מסמך לא מעודכן אחר שמסוגל להוציא משלוותו גם את האדם האדיש ביותר. חדורי רוח קרב אנחנו מתקשרים כדי לברר את מהות העניין ולרדת לעומקם של הדברים, אך אז קול אדיש מעברו השני של הטלפון עונה "זו תקלת מחשב". בבת אחת יוצאת כל רוח הקרב מהמפרשים. עם זה כבר באמת אי אפשר להתווכח. תקלות מחשב הרי תמיד היו, והנוכחות התמידית שלהן כבר הפכה לדבר מובן מאליו. אבל מה קורה כאשר לתוכנת המחשב מחוברת חומרה המסוגלת להרוג? האם גם אז תקלת מחשב היא דבר מתקבל על הדעת?

זהו בדיוק סיפורה של תוכנת ההפעלה של הת'ראק 25. ת'ראק 25 הוא מכשיר שנועד לריפוי, אבל סדרת תקלות בתוכנת ההפעלה שלו גרמה לו לצאת למסע קטל אשר נמשך שנתיים תמימות, בין השנים 1985 ל-1987. אם מישהו היה כותב תסריט אימה על מחשבים, קשה לחשוב על משהו יותר מפחיד ומעורר בלהות מאשר סיפורו של ת'ראק 25. אם הסרט "מלתעות" גרם לאנשים להרהר בכל פעם שהם טובלים בחוף הים, ת'ראק 25 היה יכול לגרום לכל אדם להרגיש צמרמורת קלה כאשר מכשיר ממוחשב כלשהו מקבל הרשאה לפעול על גופו. ההבדל הוא ש"מלתעות" הוא סרט הוליוודי, ואילו סיפורו של הת'ראק 25 הוא אמיתי לחלוטין.

הסיפור מתחיל בפרבר שקט בצרפת, ובו מתכנת יחיד העובד לבדו על פרוייקט כקבלן משנה של חברת "ג'נרל אטומיק" הקנדית. זהותו של המתכנת מעולם לא נחשפה, וזאת במסגרת ההסדר המשפטי אשר הושג לאחר שהתגלו פרטי התקרית. הפרוייקט עליו עבד המתכנת היה פשוט למדי ומוגדר היטב – כתיבת תוכנת הפעלה עבור מכשיר ההקרנות הנקרא "ת'ראק 25".

נקודת ההתחלה של הפרוייקט היא תוכנת ההפעלה שנכתבה עבור מכשיר קדום יותר, הנקרא ת'ראק 6. המתכנת האלמוני שינה את הקוד שנכתב עבור ת'ראק 6 כך שיתאים עבור המכשיר החדש. הפיתוח וסדרת הבדיקות של המכשיר (והתוכנה) הסתיים בשנת 1983, ומאז החלו מכשירי הת'ראק 25 להמכר לבתי חולים ומרכזים רפואיים בארצות הברית ובקנדה. בסה"כ נמכרו 11 יחידות.

בין השנים 1983 ל 1985 עבד הת'ראק 25 ללא תקלות יוצאות דופן, ושירת את מטופליו בנאמנות. המקרה הקשה הראשון נרשם ביוני 1985, אז מטופלת בת 61 אשר עברה טיפול להסרת גידול הופנתה למרכז הרפואי קנסטון שבג'ורג'יה לשם קבלת טיפול משלים באמצעות הקרנות. אחרי פרוצדורה שגרתית של הקלדת הנתונים וקביעת מינון הקרינה, נכנסה המטופלת אל תוך המכשיר שבחדר המבודד (על מנת להגן על הטכנאי מפני הקרינה) וחיכתה לתחילת הטיפול. אולם כאשר הופעלה המכונה, הרגישה המטופלת מכת חום אדירה ותחושת צריבה חזקה. כאשר נכנס הטכנאי לחדר היתה המטופלת מבולבלת והטיחה בטכנאי "שרפת אותי!". הטכנאי הסביר לה כי אין זה ייתכן. זמן קצר לאחר מכן נאלצה המטופלת לעבור כריתה מלאה של החזה וכן איבדה לחלוטין את השליטה על יד ימין. זו היתה הפעם הראשונה בה תקף הת'ראק 25 את מטופליו, אולם במקרה זה הצליח מכשיר ההקרנות להתחמק מהאשמה ואף לא היה כלל ברשימת החשודים. הקשר בין הת'ראק 25 לבין התוצאות הקשות התגלה רק לאחר שנרשמו מקרים נוספים, ואז הוערך כי מינון הקרינה אליו נחשפה המטופלת היה גבוה בערך פי 100 מהמינון אותו ביקש הטכנאי.

פחות מחודשיים לאחר מכן, במכון לטיפול בסרטן באונטריו שבקנדה, ניגשה מטופלת בת 40 לקבלת טיפול, אולם בעודה שוכבת בתוך המכשיר חווה הטכנאי הודעת שגיאה והמכשיר הפסיק את פעולתו. יש לציין שהודעות שגיאה מסוג זה היתה אירוע שכיח עבור מכשיר ההקרנות, ולכן לא היתה לטכנאי כל סיבה לחשוד שדבר מה אינו כשורה. כעבור שניות ספורות הקיש הטכנאי על מקש "P" בכדי לנסות שנית, בתקווה שהפעם תקבל המטופלת את מינון הקרינה המבוקש, אולם שוב קיבל הודעת "אין מינון" מתוכנת ההפעלה. אחרי ארבעה ניסיונות נוספים שעלו בתוהו קרא המפעיל לטכנאי שירות של בית החולים, אשר בדק את המכשיר וקבע כי המכשיר נמצא תקין. לאחר הטיפול התלוננה המטופלת על צריבות ותחושה של זרם חשמלי באיזור המותניים. כשלושה חודשים לאחר מכן היא נפטרה מסרטן אלים במיוחד. יש לציין כי בהמשך אותו יום טופלו שישה אנשים נוספים על ידי אותו מכשיר, אך באף אחד מהטיפולים לא נרשמו אירועים יוצאי דופן.

בספטמבר אותה שנה תקף הת'ראק 25 שוב, הפעם בבית החולים "יקימה" שבוושינגטון. במקרה זה התלוננה המטופלת על סימנים אדומים חזקים על העור באיזור המותניים. למרות התלונה, הופנתה המטופלת להמשך טיפול ההקרנות, כאשר הצוות הרפואי עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות מנסה למצוא הסברים אפשריים לתופעה. גם הפעם הצליח מכשיר ההקרנות להתחמק מאשמה, ובזמן שהרופאים בודקים כמעט כל כיוון אפשרי, הת'ראק 25 נשאר בחזקת חף מפשע.

לאחר הפוגה של למעלה מחצי שנה, יצא הת'ראק 25 למתקפה נוספת, כאשר הפעם זירת הפשע היא המרכז לטיפול בסרטן "מזרח טקסס". במכון זה טופלו עד אז למעלה מ 500 חולים שונים על ידי הת'ראק 25, ולאיש לא היתה כל סיבה לחשוד שהמכשיר התמים הוא למעשה רוצח רדום העלול לתקוף בכל רגע. במקרה זה המפעילה היתה טכנאית מיומנת, אשר היתה מסוגלת להקליד בזריזות את הנתונים השונים הדרושים להפעלת המכשיר. לפני רגע ההפעלה, הבחינה הטכנאית שאחד הנתונים הוקלד שלא כשורה, ולכן חזרה לאחור בממשק המשתמש בכדי לתקן את הטעות. לאחר התיקון היא חלפה על פני המסכים בזריזות על ידי הקשה על "ENTER" בלי לשנות את הנתונים (שהיו כבר שם מהפעם הקודמת) עד שחזרה למסך הסופי והתחילה את ההקרנה. המכשיר הגיב בתלונה על תקלה בעלת עדיפות נמוכה, והתריע על מינון נמוך ממה שביקשה הטכנאית. הטכנאית ניסתה שוב על ידי הקשה על המקש P. לימים התברר שלרצף הפעולות התמים לכאורה שהיא ביצעה היתה משמעות קריטית עבור המטופל.

באותו זמן היה המטופל מבודד בחדר (כאמור, כדי להגן על הטכנאית מפני הקרינה), והדרך היחידה לתקשר איתו היתה דרך מצלמת וידאו ומכשיר אודיו. מכשיר הוידיאו היה באותו יום מנותק, ומכשיר האודיו מקולקל. לאחר המינון הראשון הרגיש המטופל תחושה של צריבה וחום אדיר על פניו. מכיוון שזה היה הטיפול התשיעי שלו, הוא הבין שדבר מה אינו כשורה וניסה להתרומם ולהמלט מהמכשיר. בשניה זאת הקישה הטכנאית על מקש P לשם הניסיון השני, ואז הרגיש המטופל צריבה חזקה באיזור יד ימין. כאשר נכנסה הטכנאית לחדר היה המטופל במצב רוח נסער, והופנה מיד לבדיקה של רופא. הרופא סבר שמדובר בלא יותר מאשר מכת חשמל, ושלח את המטופל לביתו. הת'ראק 25 המשיך לבצע מספר הקרנות עוד באותו יום.

בשבועות שלאחר מיכן התלונן המטופל על כאבים בצוואר ובכתפיים, שהתפתחו לשיתוק של רגל שמאל. השיתוק התפשט תוך זמן קצר לשתי הרגליים, ולאחר מכן למיתרי הקול. כחמישה חודשים לאחר הטיפול נפטר המטופל מסיבוכים הקשורים למינון היתר, אשר היה בערך פי 200 ממה שביקשה הטכנאית להקרין.

שלושה שבועות בלבד לאחר מכן חזר הת'ראק 25 לאותה זירת פשע והיכה שנית. גם הפעם היתה זו אותה סדרת פעולות בממשק המשתמש כמו בפעם הקודמת, ובדיוק אותה הודעת שגיאה. הטכנאית שמעה במכשיר האודיו (שתוקן עד אז) את המטופל זועק לעזרה, ומיהרה להכנס לחדר, שם ראתה שהמטופל נמצא בשלבי הימלטות מתוך המכשיר כשהוא נסער ומבוהל. הוא נפטר כשלושה שבועות לאחר האירוע.

מכיוון ששני המקרים אירעו בהפרש של כשלושה שבועות בלבד זה מזה, קישרה הטכנאית בין שני המקרים והבינה שהתיקון אותו ביצעה במסך האחרון הוא שגרם למינון היתר. לאחר שהיא ורופא נוסף לא הצליחו לשחזר את התקלה, הם הבינו שמקור הבעיה הוא החלפת המסכים המהירה לאחר ביצוע התיקון. הם אכן צדקו. על ידי ביצוע התיקון והחלפת מסכים מהירה לאחר מכן הם הצליחו לשחזר את מינון היתר.

על פי הדו"ח של ג'נרל אטומיק, אחת מתלונות המשתמשים של גירסאות קודמות של הת'ראק היתה שכדי לתקן טעות יחידה אותה מגלה המפעיל במסך הסופי יש להקליד את כל הנתונים מחדש. לכן, לתוכנת ההפעלה של ת'ראק 25 היה פיצ'ר חדש, שבו הנתונים נשמרים מהפעם הקודמת וכל מה שעל הטכנאי לעשות הוא להקיש ENTER בכדי לדפדף במהירות בין המסכים עד למסך הסופי. כאשר הם העלו את הרעיון הזה, איש מהמעורבים בעניין לא שיער בדעתו מה נוראה תהיה השפעתה של התוספת החביבה לממשק המשתמש.
הבעיה היא שכדי לעדכן את הנתונים במכשיר היו דרושות בערך 8 שניות, דבר שתוכנת ההפעלה של הת'ראק 25 לא לקחה בחשבון. לכן, אם המשתמש עידכן דבר מה, ומאז הגיע למסך הסופי בתוך פחות מ-8 שניות, מידת המינון של הת'ראק 25 היתה בלתי צפויה. בגרסאות הקודמות של התוכנה התקלה לא היתה יכולה להתרחש, שכן הקלדת הנתונים לא יכלה להתבצע בפחות מ-8 שניות.

דו"ח שהוגש ל FDA תיאר את התגלגלות העניינים והצביע על כך שהבעיה אותרה ושהמכשיר כעת בטוח לשימוש. אם כן, התקלה נמצאה ותוקנה, והת'ראק 25 יכול לחזור ולתפקד כרגיל. האמנם? אחד האלמנטים המוכרים מסרטי האימה הוא שזמן קצר לאחר שכבר נדמה שהמפלצת צמאת הדם חוסלה, היא לפתע קמה מחדש לחיים, ובזמן שקורבנותיה כבר בטוחים שהיא נוטרלה היא מפתיעה אותם וממשיכה במסע הבלהות הקטלני שלה בדיוק מהנקודה שבה הפסיקה אותו קודם. זה בדיוק מה שעשתה תוכנת ההפעלה של הת'ראק 25.

ב-17 לינואר 1987, הגיע המטופל השני של אותו יום לקבלת טיפול בבית החולים יקימה. הטכנאי הכין את החולה לקראת הטיפול באופן שגרתי, ובהגיע הרגע הקיש על מקש B המסמן את תחילת ההקרנה. הודעת שגיאה הופיעה על המסך אך נעלמה כעבור זמן קצר, והטכנאי לא הצליח להבין מה היה טיבה. מכיוון שהמכשיר היה עוד פעיל הוא הקיש P בכדי להמשיך את הפעולה. התוצאה היתה דומה למקרים הקודמים.

בדיקה של ג'נרל אטומיק סוכמה במשפט "התקלה היא ככל הנראה לא בעיית חומרה בלבד". הצהרה זו היא עדינה במיוחד בהתחשב במספר הרב של שגיאות שמצאו אנשי ג'נרל אטומיק בתוכנת ההפעלה. למעשה, התוכנה היתה מחוררת כמו גבינה שוויצרית, וכמעט כל קטע קוד שנבדק היה עמוס תקלות. המצב היה עד כדי כך גרוע, עד כי קשה היה לקבוע איזו מין התקלות גרמה לבעיה.

אולם הבעיה העיקרית, ככל הנראה, היתה משתנה המשמש לסימון מצב הכנסת הנתונים. אם ערכו של המשתנה היה 0, התוכנה ידעה שהנתונים אומתו מול המכשיר וניתן להמשיך הלאה. כל ערך אחר משמעותו היא שהנתונים אינם עקביים, כאשר כל בדיקת אימות מול המכשיר מעלה את ערכו של המשתנה ב-1. הבעיה היא שהמשתנה הזה היה מסוג "בייט". כלומר, המשתנה היה מסוגל להכיל ערכים שבין 0 ל 255 בלבד. מכיוון שבדיקת האימות נערכה שוב ושוב בתדירות גבוהה, ערכו של המשתנה עלה עד שהגיע ל 255, ואז חזר שוב לאפס. במצב זה, באחד מ 256 מקרים תוכל התוכנה להתקדם הלאה למרות שהנתונים שהוזנו לתוכה אינם עקביים ביחס לנתונים אותם רואה המכשיר עצמו. במקרים מסויימים מצב כזה יכול להביא למינון קרינה אקראי, מה שאכן קרה.

את מצב העניינים סיכם במשפט אחד פרנק יוסטון מה-FDA, אשר טען:
A significant amount of software for life-critical systems comes from small firms, especially in the medical device industry; firms that fit the profile of those resistant to or uninformed of the principles of either system safety or software engineering."
יהיו רבים בתחום הנדסת התוכנה אשר יחלקו עליו. הם יטענו שהמצב גרוע בהרבה ממה שמשקפת הטענה, שכן הבעיה לא מתמקדת בתחום המכשור הרפואי בלבד, ולא רק בחברות קטנות. "כדור הכסף" המפורסם של פרד ברוקס עדיין לא נמצא.

הריקשה המעופפת

אחד הפרוייקטים המוטוריים היותר מרגשים של התקופה האחרונה הוא ה"ריקשה המעופפת" של חברת "פאלוי".

הריקשה המעופפת היא בעצם מכונית קטנה בעלת שלושה גלגלים שיכולה לנסוע בעיר או בכביש המהיר כמו כל מכונית קומפקטית רגילה. אולם כאשר הנהג חפץ להפוך את הנסיעה האיטית בפקק לטיסה ישירה, הוא יכול לפרוס את המדחף הגדול שמקופל על הגג שלה, והמכונית הופכת לגירוקופטר (כלי טיס שהוא מאין הכלאה בין מטוס והליקופטר). לאחר הרצה קצרה של כ-50 מטר הריקשה מתרוממת והופכת לכלי טיס לכל דבר.

הגירוקופטר אינו ידוע ככלי טיס יעיל במיוחד, אבל אחד היתרונות שלו הוא שקל יחסית לשלוט עליו. הנחיתה, לעומת זאת, היא סיפור קצת יותר מסובך. ביצועי הריקשה באוויר כמעט זהים לאלה שעל הקרקע: מהירות מירבית של כ 200 קמ"ש, וטווח של 600 קילומטרים, בצריכת דלק של בערך 25 קילומטרים לליטר.

 

תאריך היעד להשקת כלי הרכב הזה הוא שנת 2011, והמחיר הוא 140,000 דולר (ניתן לרכוש כבר עכשיו). לפי הודעת החברה, עיקר ההתעניינות מגיע ממשלות באירופה וארצות הברית, אשר מעוניינות להשתמש בכלי הרכב הזה בתור אמבולנסים וניידות משטרה.

 

"פצצת הגאווה" – לא בדיוק נשק יום הדין

"פצצת הגאווה" של חיל האוויר האמריקאי היא ללא ספק אחד מכלי הנשק ההזויים ביותר שמישהו אי פעם הצליח לחשוב עליהם. על פי הרעיון, חומר כימי שיוטל על חיילי האוייב יהפוך אותם להומוסקסואליים, וכך יגרום להם להתאהב עד כלות באחיהם לנשק. בעוד חיילי האוייב יתנו אהבים זה עם זה יוכלו המארינס להשתלט חיש קל על היעד ולהכריז ניצחון.

הבעיה היחידה של הרעיון המבריק הזה היא שלא ניתן ליישם אותו. לא רק שלא ידוע על שום חומר כימי אשר יכול להפוך סטרייט להומוסקסואל או להיפך, אף לא ידוע אם חומר כזה קיים ואם בכלל יש טעם לחפש אותו. את זה יודעים גם המומחים של משרד ההגנה האמריקאי, ולכן כלי הנשק הזה מעולם לא פותח או תוכנן. למרות זאת, דבר "פצצת הגאווה" פורסם בשיא הרצינות בכלי התקשורת המובילים בארצות הברית.

השמועה המוזרה התחילה כאשר שני עובדים באחת ממעבדות המחקר של חיל האוויר האמריקאי שלחו בקשה למימון פצצה שתהפוך את חיילי האוייב להומוסקסואלים. הפניה בת שלושת העמודים ביקשה סכום מגוחך של כ 7.5 מיליון דולר, למרות שהיתה כתובה ברישול ולא הציעה כל בסיס מדעי שיכול לתמוך בהיתכנות שלה. כמובן שהבקשה נדחתה על הסף ובזה הסתיים הסיפור. אלא שחוק חופש המידע מאפשר לכל אחד לנבור גם במסמכים הפחות רלוונטיים, וכך נמצאה הבקשה הזאת והפכה לאייטם חדשותי עסיסי. אז הסיפור הזה הוא אולי עסיסי, אבל לא ממש קשור למציאות, והגיי הרלוונטי היחידי בארסנל הנשק של חיל האוויר האמריקאי היה ונשאר ה"אנולה גיי". הרעיון הזה אף זיכה את שני מגישי הבקשה בפרס נובל הבזיוני (אלטרנטיבה היתולית לפרס הנובל המקורי) של השנה שעברה, אבל השניים סירבו להגיע ולקבל את הפרס. הקטגוריה שבה הוא נבחר, אגב, היא פרס נובל הבזיוני לשלום.

אז אם אהבה כבר לא תהיה נשק יום הדין של חיל האוויר האמריקאי, כל מה שנשאר הוא להתנחם בשיר הייאוש שכתבו (אבל מעולם לא ביצעו) לנון ומקרטני ב 1964  – A World Without Love

 

מטוסי נייר בחלל

על פי ספר השיאים של גינס, השיאן העולמי בהטסת מטוסי נייר (בחלל סגור) הוא קן בלקבורן, אשר מטוס הנייר שבנה הצליח לשייט מעל פני הקרקע במשך 27.6 שניות. את השיא הזה עומדים לשבור, ובגדול, מדענים מאוניברסיטת טוקיו, אשר הצליחו לשכנע את סוכנות החלל היפנית לבצע את אחד הניסויים המדעיים היותר מוזרים שהוצעו בזמן האחרון. על פי התכנון, תחנת החלל הבינלאומית תשמש כבסיס שיגור לכמה עשרות מטוסי נייר קטנים (כ 25 סנטימטרים), אשר ישוגרו ממנה לעבר כדור הארץ. מטרתו הרשמית של המיזם יוצא הדופן הזה היא לבדוק את איכויותיו של נייר חדש וקשוח במיוחד, אשר אמור להיות עמיד בפני מים, שמן, אש וחום. מבחנים במנהרת רוח הראו שהנייר עומד במהירות של 7 מאך (מעל 7000 קמ"ש), וכעת מנסים המדענים ללכת על הדבר האמיתי – כניסה לאטמוספירה.

הבעיה העיקרית בניסוי היא שברגע שמטוסי הנייר יצאו לדרכם אין שום דרך לשלוט עליהם. לכן, אפילו אם המטוסים יעברו את הכניסה לאטמוספירה בשלום, איש לא יוכל לדעת זאת עד אשר הם יימצאו ויוחזרו לבעליהם. לבעיה הזאת מצאו אדריכלי הניסוי פיתרון פשוט. הם יכתבו על כל מטוס נייר את כתובתם בצירוף בקשה מנומסת, וכך המוצא הישר יוכל להשיב אותם דרך הדואר לבעליהם החוקיים. פרופ' שינזי סוזוקי, ראש הפרוייקט, מעריך כי הסיכוי שהמטוסים יוחזרו הוא כ-5 אחוז (שזה, אגב, בערך חמישה אחוז מעל ההערכה הפרטית שלי).

אופס! תקלה בזיהוי פנים אוטומטי (ובעשר שנים של מחקר)

 

בעשור האחרון, ובמיוחד אחרי אירועי ה-11 בספטמבר, הפך תחום זיהוי הפנים האוטומטי לאחד מתחומי המחקר האינטנסיביים ביותר בראיה ממוחשבת בפרט, ובמדעי המחשב בכלל. בעשרת השנים האחרונות בלבד פורסמו מעל 3500(!) מחקרים שונים המציגים אלגוריתמים ושיטות שונות לזיהוי פנים אוטומטי, והיד עוד נטויה.

 

המטרה של תוכנת זיהוי פנים היא לקשר באופן אוטומטי בין תמונה של אדם מסויים לבין תמונה אחרת של אותו אדם הנמצאת בבסיס הנתונים שלה. בכדי למדוד את היכולות של האלגוריתמים השונים ולהשוות בינהם, נהוג להשתמש בבסיסי נתונים המכילים תמונות פנים של אנשים שונים כך שלכל אדם בבסיס הנתונים יש לפחות שתי תמונות שונות. היעילות של התוכנה נקבעת על פי מידת ההצלחה שלה בהתאמת תמונות שונות של אותם אנשים. במשך השנים התפרסמו מספר בסיסי נתונים כאלה, כאשר הידועים שבהם הם FERET ו FRVT, שהורכבו על ידי NIST (מכון התקנים האמריקאי). העובדה שמדענים שונים משתמשים בדיוק באותם נתונים מקלה מאוד על ההשוואה בין התוכנות השונות, ואכן רוב מוחלט מהמחקרים שפורסמו משתמש בהם כאמצעי עיקרי (ויחיד) למדידת היעילות של האלגוריתמים.

 

כך הלכה רמת הדיוק ועלתה עם השנים (היום היא כבר נושקת ל 100%), המאמרים התפרסמו, הגרנטים זרמו כמים, והחגיגה היתה בעיצומה. עד שיום אחד קם רשע והחליט להרוס את השמחה בשאלה המתבקשת: אם זיהוי פנים אוטומטי הוא כל כך מדוייק, איך זה שאנחנו עדיין הולכים עם מפתח בכיס ולא מחכים שהדלת תזהה אותנו ותפתח לכבודנו מעצמה?

 

ובכן, במאמר שהופיע ב-IJCV, כתב העת המוביל בתחום הראיה המלאכותית, מתואר ניסוי פשוט שמציג פתרון, לפחות חלקי, לשאלה הזאת. בניסוי נחתך רבוע קטן מהפינה השמאלית העליונה של כל תמונה כך ששום חלק של פנים, שיער או בגדים לא הופיע בו. אוסף הרבועים האלה יצר בסיס נתונים חדש שכולו רבועים ריקים וחסרי כל תוכן. למרבה ההפתעה, אלגוריתם לזיהוי פנים שהופעל על בסיס הנתונים הזה הצליח לזהות את התמונות (שהן, כזכור, רבועים ריקים שאין בהם פנים כלל) במידת דיוק גבוהה בהרבה ממידת הדיוק של ניחוש אקראי. בחלק מבסיסי הנתונים מידת הדיוק של זיהוי הפנים (שכלל לא מופיעים בתמונה, כאמור) הגיעה עד ל 100%.

 

איך זה קורה? קשה לדעת בדיוק, אבל ברור שמדובר בבעיה בהנדסה של בסיסי הנתונים הללו. למשל, אם כל התמונות של אותו אדם צולמו ברצף אחד, תוכנה לראיה ממוחשבת יכולה לקשר בין התמונות על פי גורמים שאינם קשורים כלל למבנה הפנים, כגון הטמפרטורה של השבב (CCD) בזמן הצילום, שינויים מזעריים בתנאי התאורה, וכו'.

 

האם עבודה של מאות אנשים במשך שנים ירדה לטמיון? כנראה שלא. סביר להניח שחלק גדול מהאלגוריתמים שפותחו אינם כה רגישים לבעיות הנדסיות בבסיסי הנתונים. למרות זאת, מתבקשת הערכה חוזרת של הביצועים שדווחו במשך השנים, שהיו ככל הנראה אופטימיים מאוד ביחס למציאות.

 

חלק מבסיס הנתונים ששימש לניסוי. מישהו מזהה כאן פנים?