Category Archives: תעלומות

מי צייר את הציורים של סלבדור דאלי?

על השאלה "מי כתב את שייקספיר" כנראה יתווכחו לנצח, וזאת בין השאר מכיוון שהאנשים המעורבים בנושא נפטרו לפני מאות שנים, והתיעוד ההיסטורי שהשאירו אחריהם הוא מוגבל בהיקפו. אבל נראה שהשאלה הזאת תקפה גם ליוצרים שנפטרו לפני שנים בודדות. מידת האותנטיות של ציוריו של סלבדור דאלי היא נושא שנוי במחלוקת, אשר לאחרונה גברה כשסוחר אמנות ומומחה לבדיקת זיופים בשם סטן לוריסן פרסם לפני מספר חודשים את הספר "דאלי ואני – הסיפור הסוריאליסטי".

סלבדור דאלי

סלבדור דאלי הוא ככל הנראה השם המזוהה ביותר עם תנועת הסוריאליזם. למרות שהוא התפרסם בזכות הציור, דאלי גם היה סופר, משורר, תסריטאי, מפיק סרטים, מעצב בגדים ואנימטור. בהתאם לתדמית המוחצנת ושוברת המוסכמות של עבודתו האמנותית, גם את חייו האמיתיים ניהל דאלי בסגנון הולל ופרוע אשר כלל גם התקפות היסטריה תכופות ומצבי דיכאון. אישיותו הבלתי יציבה גרמה לו לעימותים כמעט בכל מקום בו דרכה כף רגלו, והוא אף הספיק לבלות זמן מה בבית הכלא. תמיכתו הגלויה בימין האירופאי עוררה עליו את זעם חברי התנועה הסוריאליסטית, אשר ביקרו אותו בחריפות בשל כך ובסופו של דבר סילקו אותו מהתנועה. הוא חזר מאוחר יותר לתנועה הסוריאליסטית, אך נזרק ממנה שוב לאחר ששחצנותו העלתה את חמתם של חברי התנועה האחרים. כך בילה דאלי את רוב תקופת היצירה שלו על הקו הדק המפריד בין טירוף לגאונות, תוך שהוא מסגל לעצמו אורח חיים ראוותני ופרוע.

לוריסון הוא סוחר אמנות אשר הרוויח כסף רב מעיסקאות בעבודות החתומות על ידי סלבדור דאלי, אשר במקרים רבים התבצעו (בידיעתו) במסגרת הלבנת כספים. סוחרי אמנות יודעים ללמוד את פרטי הפרטים של חייהם של האמנים אשר הם סוחרים בעבודותיהם, וזאת בכדי שיוכלו לזהות זיוף על פי בדיקת ההיסטוריה של עבודת האמנות אותה הם שוקלים לרכוש. כך נחשף לורייסון לפרטים אשר הובילו אותו בסופו של דבר למסקנה שחלק גדול מאוד מעבודותיו של דאלי, כולל כמה מהציורים המפורסמים שלו המוצגים במוזיאונים ידועים, הם למעשה עבודות של ציירי צללים.

על פי ספרו של לוריסון, בכדי לממן את סגנון החיים הראוותני שלו נזקק דאלי למקור הכנסה קבוע. מכיוון שתפוקתו של דאלי לא היתה תמיד עקבית, הוא חתם לעיתים קרובות על עבודות שצויירו על ידי אחרים, וזאת בתמורה לסכום כסף. מכונת הכסף הזו, טוען לורייסן, ייצרה מאות עבודות מזוייפות של דאלי, ולמעשה מרבית הציורים הנחשבים לציורי דאלי מקוריים (כולל כמעט כל העבודות שלו משנות ה-40 ואחריהן) אינם אלא עבודות של ציירים אנונימיים. חלק מהעבודות אפילו זוייפו במלואן (כולל החתימה), כשלפעולה זו מסייעת מאוד העובדה שלדאלי לא היתה חתימה קבועה, והוא פיזר עשרות חתימות שונות על עבודותיו.

למרות שהאותנטיות של חלק מהעבודות של דאלי הועמדה בספק כבר בשנות ה-90, זמן קצר לאחר מותו (ואולי אף לפני כן), הספר של לורייסן חושף פרטים נוספים אשר כביכול היו ידועים לו כאחד מסוחרי דאלי הפעילים ביותר, ומי שהיה קרוב מאוד לחוג המכרים של דאלי ואף גר בשכנות אליו בתקופה מסויימת תוך שהוא מתחמק מזרועות החוק (שלבסוף השיגו אותו). בספרו חושף לוריסן פרטים בלתי מחמיאים לגבי עולם הסחר באמנות בכלל, ולגבי עצמו בפרט. בקרוב אמור לצאת גם סרט חדש בעל שם זהה המבוסס על הספר, כשאת סלבדור דאלי ייגלם השחקן אל פצ'ינו.

"התמדתו של הזיכרון", סלבדור דאלי?

מודעות פרסומת

הרובוט ההרפתקן ומטמון רובינזון קרוזו

"רובינזון קרוזו" הוא אי קטן הנמצא כ-700 קילומטרים מדרום לצ'ילה. שמו של האי מרמז על הסיפור אשר התרחש בו לפני קצת יותר מ-300 שנה, אז נשאר בו לבדו המלח הסקוטי אלכסנדר סלקירק (על שמו נקרא אי אחר, השוכן בסמוך ל"רובינזון קרוזו"). בהשראת סלקירק כתב הסופר דניאל דפו את הספר המפורסם אשר האי נושא את שמו.

למעשה, ספק רב אם סיפורו של סלקירק אכן התרחש על האי הספציפי הזה, ונראה ששמו הוענק לו מסיבות של קידום התיירות באיזור ולאו דווקא מתוך נאמנות לאירועים ההיסטוריים. אבל למרות שסיפור ההשראה ל"רובינזון קרוזו" כנראה לא התרחש בו, יש הסוברים שהאי שימש זירת התרחשות לסיפור מרתק לא פחות:

ב-1715 הטמין במקום קברניט ספרדי בשם חואן אסטבן כמות גדולה של מתכות ואבנים יקרות, אותן צבר במסגרת תפקידו כמוביל סחורות מאיזור מקסיקו ליבשת הישנה. אותו קברניט נהג לשמור לעצמו חלק מהסחורה אותה הוביל, אך מכיוון שהפעולה לא עמדה בקנה אחד עם החוק הוא שמר את השלל במקום מסתור על האי. את המקום הוא ציין במפה, אשר העתק ממנה עשה את דרכו בסופו של דבר לאי הבריטי. כ-50 שנה מאוחר יותר הגיע דבר האוצר לאוזניו של מלך בריטניה, אשר הורה על יציאת משלחת אשר תמצא אותו ותביא אותו אל הממלכה. על המשימה הופקד קורנליוס ווב, אשר הגיע לאי ואכן מצא את האוצר, אולם בדרך חזרה נקלעה הספינה לסופה אשר גרמה נזק משמעותי לספינה ואילצה אותו לשוב על עקבותיו. לאחר שחזרו לאי, הטמינו ווב ואנשי צוותו את המטמון במקום אחר, ועזבו את האי על מנת לעגון במקום בו יוכלו לתקן את הספינה. כשהושלמה עבודת התיקונים, הרג ווב את אנשי צוותו וכך נשאר היחיד שידע את מיקומו של האוצר. על פי רישומיו של קורנליוס ווב, שווי האוצר מוערך בלא פחות מ-15 מיליארד דולרים. ווב היה זהיר יותר מבעליו הקודמים של האוצר, ולא החזיק במפה אלא נסמך על זכרונו בלבד. עם מותו של ווב, נעלם כל זכר למקום בו האוצר הוטמן.

למרות ניסיונות חיפוש עקשניים, האוצר של האי רובינזון קרוזו נשאר במקומו במשך מאות שנים, ונראה שהמשימה למצוא דבר מה הטמון בעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה על אי גדול כל כך אינה ברת ביצוע. אולם כמו במקרים רבים אחרים, מה שנראה בלתי אפשרי כאשר מסתמכים על כוח העבודה האנושי הופך מעשי לחלוטין כאשר משתמשים בטכנולוגיה הנכונה. הנחה זו היתה הבסיס עליו פעלה חברה צ'יליאנית בשם "וואגנר", אשר פיתחה את הרובוט ההרפתקן "ארתוריטו". תפקידו של ארתוריטו הוא לשוטט ולחפש חפצי מתכת הטמונים מתחת לפני הקרקע. הטכנולוגיה עליה מבוסס הרובוט מוגדרת סוד מסחרי, אך לטענת "וואגנר" הוא מסוגל למצוא עצמי מתכת בעומק של עד 50 מטרים מתחת לפני האדמה. בין רשימת ההצלחות של ארתוריטו ניתן למצוא מספר עבודות סיוע למשטרה המקומית במציאת כלי נשק אשר הוטמנו מתחת לפני הקרקע, והוא חתום על פתרון של כמה תעלומות בלשיות שנחשבו בלתי פתורות. אולם נראה שהחקירות הפליליות לא השביעו את יצר ההרפתקנות של הרובוט, והוא חיפש לעצמו ריגוש מסוג אחר. המשימה הפעם היתה מציאת המטמון האבוד של האי "רובינזון קרוזו". ואכן, הרובוט לא אכזב את אלה שתלו בו תקוות, ולאחר חיפוש אינטנסיבי שנמשך יומיים בלבד הצליח לאתר מצבור מתכת גדול ומבטיח הטמון בעומק של כ-15 מטרים מתחת לפני הקרקע.

חברת "וואגנר" חגגה כמובן את ההצלחה הגדולה של האינדיאנה ג'ונס הרובוטי שלהם, ובישרה את דבר האוצר לכלי התקשורת המקומיים תוך שהיא מבטיחה כי 60 אחוזים מהתמורה תועבר למטרות צדקה. אולם בזמן שצוות "וואגנר" כבר מתכננים את המעבר שלהם לחצי האחר, בשורה שהגיעה מכיוון ממשלת צ'ילה קטעה את החגיגות המתהוות. ממשלת צ'ילה, אשר ידועה כאוייב מר בקרב מחפשי האוצרות באיזור, קבעה כי האוצר נמצא בתחומה ולכן הוא אינו שייך למגלים אלא לאזרחי המדינה, ובכוונתה להשתמש בו לטובת שיפור מערכת התשתיות המקרטעת של המדינה. בתגובה הודיעו מגלי המטמון שישאירו את האוצר באדמה ולא יגלו את מיקומו, עד אשר תחזור ממשלת צ'ילה מדרישתה ותסכים לכך ש-40 אחוזים מהתמורה תשאר בידי המגלים. לחגיגה הצטרף גם ראש העיירה הקטנה סאן חואן, היחידה באי, בתביעה מישלו לנתח מהאוצר. על פי ראש העיר, האוצר צריך להתחלק שווה בשווה בין דיירי האי, שזה בערך 8 מיליון דולר לכל תושב. גם לכך התנגדה חברת "וואגנר", וחזרה על החלטתה שלא לגלות את מיקומו של האוצר עד שייסוג גם ראש העיר מדרישתו. במצב זה של "דו-קרב מקסיקני" נשאר האוצר טמון באדמה, ומיקומו ידוע לכאורה רק לאנשי חברת "וואגנר", ובראשם ממציא הרובוט, אדם בשם מנואל סלינאס.
 
אך האם לרובוט יש יכולת למצוא דבר מה בעומק של 15 מטרים מתחת לאדמה? לטענת מפתחי הרובוט, ארתוריטו מסוגל לגלות מתכת בעומק של עד 50 מטר מתחת לפני הקרקע, אולם נמנעים מלנדב כל נתון לגבי הטכנולוגיה עליה הוא מבוסס. מיותר לציין שגילוי מתכות מתחת לפני הקרקע הוא אמנם אפשרי, אך אף טכנולוגיה קיימת אפילו לא מצליחה להתקרב למפרט הטכני היומרני של ארתוריטו. הספקות שהעלו מדענים התעצמו לנוכח חוסר בקיאותו של הממציא, מנואל סלינאס, והשימוש שהוא עושה במונחים טכנולוגיים בעלי משמעות עמומה. ספקות אלה קיבלו חיזוק גם מצד מומחים בחיפוש אוצרות, אשר התקשו להשתכנע שמקומו של האוצר הוא דווקא במעלה ההר, דבר אשר לטענתם אינו סביר בהתחשב בדרך פעולתם של המלחים באותה תקופה. גורמים אלה משאירים באוויר תחושה קלה של מתיחה, ומעמידים בספק מסויים את היכולות של הרובוט ההרפתקן.

האם לכלבים יש יכולת טלפתית?

איש אינו מטיל ספק בעובדה שכלבים מצויידים בחושים אשר אינם קיימים אצל בני אדם. למשל, לכלבים יש יכולת לחזות סערות, דבר המתבטא בהפגנת בהלה וחוסר מנוחה שעות ספורות לפני תחילתה של סערה חזקה. חוש נוסף אשר משרת את הכלב הוא חוש הכיוון. אין ספור עדויות על כלבים אשר מצאו את דרכם ממרחק של מאות קילומטרים הביאו למסקנה חד משמעית שלכלבים יש חוש מיוחד המסייע להם להתמצא בדרכים. חוש זה מאבד מהאפקטיביות שלו בסמוך לשדה מגנטי חזק, מה שמרמז על כך שכלבים עושים שימוש בשדה המגנטי של כדור הארץ.

אבל המדען רופורט שלדרייק הרחיק לכת אף מעבר לזה, וטוען בעקשנות שלכלבים יש יכולת טלפתית של ממש. את ממצאיו הראשונים הוא פרסם בכתב העת השנוי במחלוקת Journal of Scientific Exploration, ובו הוא בודק את הדיווחים העקביים של מפעילי אכסניות לכלבים, אשר מעידים על חוסר מנוחה וערנות מוגברת של כלבים שעות ספורות לפני שבעליהם חוזרים בשביל לקחת אותם.

שלדרייק הצליח לטענתו לשחזר את המקרים על ידי כך שהפעיל מצלמות אשר צילמו ותיעדו את התנהגות הכלבים בזמן שבעליהם נעדרו מהבית. בזמן שבעלי הכלבים החלו לעשות את דרכם הביתה, ניתן היה לזהות עירנות יתר של הכלבים, אשר הלכה וגברה ככל שבעל הכלב התקרב לביתו. את השינוי בהתנהגות הכלב ניתן היה להרגיש עוד כשבעל הכלב היה במרחק של כמה קילומטרים מביתו, רחוק מכדי שהכלב יוכל לשמוע או להריח אותו. הניסויים התבצעו בשעות אקראיות, ובעלי הכלבים חזרו לביתם בדרכים מגוונות כגון הליכה, נהיגה במכונית ונסיעה במונית. באופן ספציפי מצויינת הכלבה ג'ייטי, אשר בילתה כארבעה אחוזים מזמנה ליד החלון במהלך היום, אבל 55 אחוז מזמנה כאשר בעליה עשתה את דרכה הביתה.

באתר יו-טיוב ניתן למצוא את הדוגמא הבאה, הלקוחה מהניסוי.

http://www.youtube.com/watch?v=SvOzdqnTE2I

 

המחקר  המפתיע הזה עדיין לא הסתיים, ומארגני המחקר מבקשים מבעלי כלבים לבצע ניסוי דומה אשר יבדוק אם כלבם ניחן ביכולת תלפטית אשר מאפשרת לו לחוש מבעוד מועד את הגעת יקיריו הביתה. מארגני המחקר אף מבטיחים פרס כספי נאה בסך 1000 דולר לכלב אשר יצליח לעמוד במשימה. 

מגלודון – האם מפלצת הים עדיין קיימת?

שני דברים הפריעו לי באיי-מקס הדינוזאורים בו צפיתי לאחרונה. הראשון הוא שהסרט אינו מתאים לצפיה לילדים. כמה מהסצינות בהן הדינוזאורים קורעים זה את זה לגזרים מקבלות משמעות אחרת לחלוטין כאשר הן מתרחשות בתלת מימד, כ-30 סנטימטרים מאפם של הזאטוטים. אבל לא רק הילדים. גם אני החסרתי כמה פעימות מאחת הפוזות המבהילות בהן הדינוזאור פותח את מלתעותיו ומסתער בהפתעה על הצופים.

הדבר השני הוא שאת בואו של הטי-רקס קיבל הקריין בתואר "הטורף הגדול ביותר שחי אי פעם". אמנם הטי-רקס הוא גדול בהרבה מכל טורף שחי כיום, אך עובדה ידועה למדי היא שטורף ימי מסתורי אשר נכחד לפני כמה מיליוני שנים היה גדול פי כמה מהטי-רקס, ולמעשה משקלו הגיע למשקל של עדר טי-רקסים שלם. אמנם מהותו של אותו ייצור אינה ברורה לחלוטין, אך ישנן ראיות חותכות (תרתי משמע) לכך שהוא אכן היה קיים.

הכוונה היא כמובן למגלודון – כריש עצום ממדים אשר שלט ללא עוררין באוקיינוסים עד לפני כמה מיליונים בודדים של שנים. לכרישים אין עצמות, והם אינם משאירים אחריהם מאובנים. לכן הזכר היחיד שנותר מהמפלצת האיומה הזאת היא השניים העצומות, אשר אורכן מגיע לכ-20 סנטימטרים. לפי גודל השיניים ניתן להעריך שאורכו של המגלודון היה בין 15 ל 25 מטרים, ומשקלו כ-40 טון. רק לשם השוואה, דינוזאור מסוג טי-רקס שקל כ-7 טון "בלבד", ומשקלו של העמלץ הלבן הענק אינו עולה על 3 טון.

 

גודלו המשוער של המגלודון לעומת העמלץ הלבן הענק ואדם בוגר.

 

באופן רשמי המגלודון היא חיה שנכחדה, שכן לא נמצאה שום ראייה ממשית שיכולה להעיד על כך שהיצור הזה עדיין קיים. מי שבכל זאת מנסה למצוא תקווה לכך שהמגלודון עדיין משכשך לו במעמקים, יכול למצוא אותה בתגלית של הקולקנט. הקולקנט הוא דג בעל עיצוב מיושן אשר הסברה היתה שנכחד מין העולם זמן רב לפני הכחדתו המשוערת של המגלודון, עד אשר התגלה בימינו כשהוא חי ובועט ואף נפוץ למדי. אך האם ייתכן שבעל חיים גדול כל כך חי ביננו מבלי שאיש ישים לב לכך? התשובה לכך היא בפשטות – כן.

אומדנים סטטיסטיים שהתבססו על קצב גילוי חיות ים מראים שקיימים עדיין בערך 10 יצורי ים גדולים אשר עדיין לא הציגו את עצמם בפני המדע. הניתוח הזה התממש באופן אמפירי עם גילויו בשנת 1976 של megamouth – כריש בעל מראה מוזר ומעורר אימה, אשר גודלו קטן אך במעט מגודלו של העמלץ הלבן. למרבה ההפתעה לא מדובר בחיית מעמקים מובהקת, אלא דווקא ביצור המרבה לעלות אל פני הים. למרות זאת, עד שנת 1976 איש לא ידע על קיומו של היצור הענק הזה. מבחינה זאת, ייתכן בהחלט שחיית מעמקים גדולה יכולה להתקיים זמן רב מבלי לפגוש בן אנוש. ואם עדיין קיימים יצורי ים גדולים שאינם מוכרים למין האנושי, מדוע שאחד מהם לא יהיה שארית הפליטה של המגלודון?

כמו בכל תעלומה, קיום האפשרות התיאורטית פותחת דלת דרכה נכנסים שלל סיפורי פנטזיה ואגדות אורבניות. סיפורים על כרישי ענק התוקפים ספינות בלב ים הוזכרו כבר בתקופת ימי הביניים, אך הידע הזיאולוגי המוגבל וכן עירוב של מציאות ודימיון מקשים להעריך את מהימנות העדויות או את היכולת להבדיל בין מגלודון לבין לוויתן כלשהו. אולם בין כל אלה ניתן למצוא גם כמה עדויות חדשות יותר, ובהן מקרים אשר ניצפו על ידי יותר מאדם אחד.

אחד המקרים המפורסמים בהם נצפה כביכול מגלודון התרחש בשנת 1918, ובו דיווחו כמה דייגים על כריש עצום ובלתי מוכר אשר חמד את שלל הדגים אותו הניחו על הרציף. הדייגים טענו שאורכו של הכריש היה שווה לאורכו של המזח, כ-20 מטרים. על פי התיאור, הכריש הסתער בחמת זעם על סלי הדגים שהונחו על הריצפה, וחזר לעומק הים לא לפני שסיים לאכול כמה מאות קילוגרמים של דגים. בתקופה שלאחר מיכן סבלו חלק מהדייגים מסיוטים וסירבו לשוב אל הים. יש הטוענים שהדייגים הגזימו בתיאור חיית הים המעורבת בתקרית, בעוד שהסברים אחרים גורסים שמדובר בקנוניה של הדייגים אשר מטרתה להסתיר את אובדן השלל עקב רשלנותם.

עדות מפורסמת נוספת נרשמה בשנות ה-60, כאשר צוות ספינה אשר חוותה תקלה במנוע נאלצה לעגון בלב ים למטרת תיקונים. בעוד רב החובל וצוותו משקיפים על המים מהסיפון, חלף על פני הספינה בנינוחות כריש ענק בצבע לבן, אשר אורכו היה כאורך הספינה (כ-25 מטרים). יש לציין שהעדות ניתנה שנים רבות לאחר האירוע, וכמו מרבית העדויות בהן נצפה כביכול מגלודון, גם אמינותה של עדות זו מוטלת בספק.
    
פרט לתצפיות ישירות, נמצאו גם עדויות עקיפות לקיומו של הטורף העצום הזה. אחת מהן היא סימנים הדומים לסימני נשיכה שהתגלו על לוויתנים. אמנם לא ברור איך ומה גרם לפגיעה כזאת, אבל אפשרות של קרב עם חיית ים אחרת אינה נפסלת על הסף. בעלי האמונה יכולים אף לציין שיניים ענקיות שהתגלו במספר מקומות שונים, אשר גילן נעמד בכ-10,000 שנה, מה שאומר שהמגלודון עדיין חי. אולם שיטת המדידה עליה הסתמכו ההערכות היא שנויה במחלוקת, וככל הנראה גילן האמיתי של השיניים שונה באופן משמעותי.

מכיוון שהמגלודון היה ניזון מלוויתנים, סביבת המחיה הטבעית שלו היא השכבות העליונות והחמימות של האוקיינוס, ואין סיבה נראית לעין לחיה אימתנית כל כך לארוב לטרף דווקא במעמקי הים. לכן, אם המגלודון היה עדיין קיים, כלי השיט הצופים בתדירות רבה כל כך בלווייתנים בוודאי לא היו מפספסים את החיה העצומה. אולם למרות שההסתברות שהמגלודון עדיין חי היא נמוכה מאוד, ייתכן כי היא בכל זאת אינה אפסית.

 

ילדה עומדת ליד שיחזור של מלתעות מגלודון

צופן המטמון המסתורי של תומס בייל

לאוצרות אבודים היתה מאז ומעולם הילה רומנטית, ומחפשיהם נתפשו כהרפתקנים ועזי לב. כך התפרסם בסוף המאה ה-19 אוצר אשר הלהיב את דמיונם של אלפים, והפך אותם בין רגע למגלי אוצרות. אולם קיסמו של אותו מטמון היה בכך שכדי לחפש אותו לא היה צורך להצטייד באוהל, שק שינה ונעלי הליכה חזקות, אלא ביכולת מחשבה חריפה ובשכל ישר. כך יכול כל אדם מין היישוב להפוך בין רגע למגלה אוצרות ולצאת למסע לגילוי המטמון, וכל זאת מבלי לצאת את פתח ביתו. מי שיעמדו לו כוחותיו האינטלקטואליים יוכל להפוך בהרף עין לעשיר מופלג. אולם למרות שכמעט 200 שנה עברו מאז הטמנתו המשוערת באדמה, המטמון מעולם לא התגלה, והצופן המוביל אליו עדיין לא פוענח. המטמון הזה מוכר בשם "המטמון של בייל", וזהו סיפורו:

באביב 1822, עזב תומס בייל בפעם האחרונה את מלון וושינגטון שבמדינת ווירג'ניה, על מנת לחזור למדינת ניו מקסיקו, שם ייצטרף לשותפיו לעסקי כריית הזהב. לפני צאתו, השאיר בייל תיבת מתכת קטנה בידי מנהל המלון, אדם בשם רוברט מוריס, והורה לו לפתוח אותה במידה ולא יקבל ממנו סימן חיים במשך 10 השנים שלאחר מכן. בשעה שקיבל את התיבה לידיו, לא ידע עדיין מוריס דבר על המהומה אשר עתידה התיבה לחולל, ובוודאי שלא העלה בדעתו כי 180 שנה לאחר מכן, יעסיק תוכנה של התיבה מספר כה רב של מתימטיקאים ומדעני מחשב.

לאחר המתנה סבלנית של למעלה מ 20 שנה, החליט מוריס לפתוח את התיבה שקיבל לידיו. להפתעתו, גילה מוריס כי התיבה מכילה הסבר למציאת כמות זהב עצומה, אותה הטמינו בייל ושותפיו בקרבת המלון. בייל, אשר הכיר את יושרו יוצא הדופן של מוריס, השאיר בתיבה גם רשימה של 31 יורשים וקרובי משפחה הזכאים לזהב, כאשר בין הזכאים נמצא גם מוריס עצמו. אולם לאכזבתו, ההוראות אותן השאיר בייל כללו שלושה מסמכים נפרדים, ושלושתם היו מוצפנים באופן לא ברור. אלה הם שלושת המכתבים שמצא מוריס בתיבה:

1. המיקום של המטמון:

71, 194, 38, 1701, 89, 76, 11, 83, 1629, 48, 94, 63, 132, 16, 111, 95, 84, 341, 975, 14, 40, 64, 27, 81, 139, 213, 63, 90, 1120, 8, 15, 3, 126, 2018, 40, 74, 758, 485, 604, 230, 436, 664, 582, 150, 251, 284, 308, 231, 124, 211, 486, 225, 401, 370, 11, 101, 305, 139, 189, 17, 33, 88, 208, 193, 145, 1, 94, 73, 416, 918, 263, 28, 500, 538, 356, 117, 136, 219, 27, 176, 130, 10, 460, 25, 485, 18, 436, 65, 84, 200, 283, 118, 320, 138, 36, 416, 280, 15, 71, 224, 961, 44, 16, 401, 39, 88, 61, 304, 12, 21, 24, 283, 134, 92, 63, 246, 486, 682, 7, 219, 184, 360, 780, 18, 64, 463, 474, 131, 160, 79, 73, 440, 95, 18, 64, 581, 34, 69, 128, 367, 460, 17, 81, 12, 103, 820, 62, 116, 97, 103, 862, 70, 60, 1317, 471, 540, 208, 121, 890, 346, 36, 150, 59, 568, 614, 13, 120, 63, 219, 812, 2160, 1780, 99, 35, 18, 21, 136, 872, 15, 28, 170, 88, 4, 30, 44, 112, 18, 147, 436, 195, 320, 37, 122, 113, 6, 140, 8, 120, 305, 42, 58, 461, 44, 106, 301, 13, 408, 680, 93, 86, 116, 530, 82, 568, 9, 102, 38, 416, 89, 71, 216, 728, 965, 818, 2, 38, 121, 195, 14, 326, 148, 234, 18, 55, 131, 234, 361, 824, 5, 81, 623, 48, 961, 19, 26, 33, 10, 1101, 365, 92, 88, 181, 275, 346, 201, 206, 86, 36, 219, 324, 829, 840, 64, 326, 19, 48, 122, 85, 216, 284, 919, 861, 326, 985, 233, 64, 68, 232, 431, 960, 50, 29, 81, 216, 321, 603, 14, 612, 81, 360, 36, 51, 62, 194, 78, 60, 200, 314, 676, 112, 4, 28, 18, 61, 136, 247, 819, 921, 1060, 464, 895, 10, 6, 66, 119, 38, 41, 49, 602, 423, 962, 302, 294, 875, 78, 14, 23, 111, 109, 62, 31, 501, 823, 216, 280, 34, 24, 150, 1000, 162, 286, 19, 21, 17, 340, 19, 242, 31, 86, 234, 140, 607, 115, 33, 191, 67, 104, 86, 52, 88, 16, 80, 121, 67, 95, 122, 216, 548, 96, 11, 201, 77, 364, 218, 65, 667, 890, 236, 154, 211, 10, 98, 34, 119, 56, 216, 119, 71, 218, 1164, 1496, 1817, 51, 39, 210, 36, 3, 19, 540, 232, 22, 141, 617, 84, 290, 80, 46, 207, 411, 150, 29, 38, 46, 172, 85, 194, 39, 261, 543, 897, 624, 18, 212, 416, 127, 931, 19, 4, 63, 96, 12, 101, 418, 16, 140, 230, 460, 538, 19, 27, 88, 612, 1431, 90, 716, 275, 74, 83, 11, 426, 89, 72, 84, 1300, 1706, 814, 221, 132, 40, 102, 34, 868, 975, 1101, 84, 16, 79, 23, 16, 81, 122, 324, 403, 912, 227, 936, 447, 55, 86, 34, 43, 212, 107, 96, 314, 264, 1065, 323, 428, 601, 203, 124, 95, 216, 814, 2906, 654, 820, 2, 301, 112, 176, 213, 71, 87, 96, 202, 35, 10, 2, 41, 17, 84, 221, 736, 820, 214, 11, 60, 760

 

2. פירוט תוכן התיבה:

 

115, 73, 24, 807, 37, 52, 49, 17, 31, 62, 647, 22, 7, 15, 140, 47, 29, 107, 79, 84, 56, 239, 10, 26, 811, 5, 196, 308, 85, 52, 160, 136, 59, 211, 36, 9, 46, 316, 554, 122, 106, 95, 53, 58, 2, 42, 7, 35, 122, 53, 31, 82, 77, 250, 196, 56, 96, 118, 71, 140, 287, 28, 353, 37, 1005, 65, 147, 807, 24, 3, 8, 12, 47, 43, 59, 807, 45, 316, 101, 41, 78, 154, 1005, 122, 138, 191, 16, 77, 49, 102, 57, 72, 34, 73, 85, 35, 371, 59, 196, 81, 92, 191, 106, 273, 60, 394, 620, 270, 220, 106, 388, 287, 63, 3, 6, 191, 122, 43, 234, 400, 106, 290, 314, 47, 48, 81, 96, 26, 115, 92, 158, 191, 110, 77, 85, 197, 46, 10, 113, 140, 353, 48, 120, 106, 2, 607, 61, 420, 811, 29, 125, 14, 20, 37, 105, 28, 248, 16, 159, 7, 35, 19, 301, 125, 110, 486, 287, 98, 117, 511, 62, 51, 220, 37, 113, 140, 807, 138, 540, 8, 44, 287, 388, 117, 18, 79, 344, 34, 20, 59, 511, 548, 107, 603, 220, 7, 66, 154, 41, 20, 50, 6, 575, 122, 154, 248, 110, 61, 52, 33, 30, 5, 38, 8, 14, 84, 57, 540, 217, 115, 71, 29, 84, 63, 43, 131, 29, 138, 47, 73, 239, 540, 52, 53, 79, 118, 51, 44, 63, 196, 12, 239, 112, 3, 49, 79, 353, 105, 56, 371, 557, 211, 505, 125, 360, 133, 143, 101, 15, 284, 540, 252, 14, 205, 140, 344, 26, 811, 138, 115, 48, 73, 34, 205, 316, 607, 63, 220, 7, 52, 150, 44, 52, 16, 40, 37, 158, 807, 37, 121, 12, 95, 10, 15, 35, 12, 131, 62, 115, 102, 807, 49, 53, 135, 138, 30, 31, 62, 67, 41, 85, 63, 10, 106, 807, 138, 8, 113, 20, 32, 33, 37, 353, 287, 140, 47, 85, 50, 37, 49, 47, 64, 6, 7, 71, 33, 4, 43, 47, 63, 1, 27, 600, 208, 230, 15, 191, 246, 85, 94, 511, 2, 270, 20, 39, 7, 33, 44, 22, 40, 7, 10, 3, 811, 106, 44, 486, 230, 353, 211, 200, 31, 10, 38, 140, 297, 61, 603, 320, 302, 666, 287, 2, 44, 33, 32, 511, 548, 10, 6, 250, 557, 246, 53, 37, 52, 83, 47, 320, 38, 33, 807, 7, 44, 30, 31, 250, 10, 15, 35, 106, 160, 113, 31, 102, 406, 230, 540, 320, 29, 66, 33, 101, 807, 138, 301, 316, 353, 320, 220, 37, 52, 28, 540, 320, 33, 8, 48, 107, 50, 811, 7, 2, 113, 73, 16, 125, 11, 110, 67, 102, 807, 33, 59, 81, 158, 38, 43, 581, 138, 19, 85, 400, 38, 43, 77, 14, 27, 8, 47, 138, 63, 140, 44, 35, 22, 177, 106, 250, 314, 217, 2, 10, 7, 1005, 4, 20, 25, 44, 48, 7, 26, 46, 110, 230, 807, 191, 34, 112, 147, 44, 110, 121, 125, 96, 41, 51, 50, 140, 56, 47, 152, 540, 63, 807, 28, 42, 250, 138, 582, 98, 643, 32, 107, 140, 112, 26, 85, 138, 540, 53, 20, 125, 371, 38, 36, 10, 52, 118, 136, 102, 420, 150, 112, 71, 14, 20, 7, 24, 18, 12, 807, 37, 67, 110, 62, 33, 21, 95, 220, 511, 102, 811, 30, 83, 84, 305, 620, 15, 2, 10, 8, 220, 106, 353, 105, 106, 60, 275, 72, 8, 50, 205, 185, 112, 125, 540, 65, 106, 807, 138, 96, 110, 16, 73, 33, 807, 150, 409, 400, 50, 154, 285, 96, 106, 316, 270, 205, 101, 811, 400, 8, 44, 37, 52, 40, 241, 34, 205, 38, 16, 46, 47, 85, 24, 44, 15, 64, 73, 138, 807, 85, 78, 110, 33, 420, 505, 53, 37, 38, 22, 31, 10, 110, 106, 101, 140, 15, 38, 3, 5, 44, 7, 98, 287, 135, 150, 96, 33, 84, 125, 807, 191, 96, 511, 118, 40, 370, 643, 466, 106, 41, 107, 603, 220, 275, 30, 150, 105, 49, 53, 287, 250, 208, 134, 7, 53, 12, 47, 85, 63, 138, 110, 21, 112, 140, 485, 486, 505, 14, 73, 84, 575, 1005, 150, 200, 16, 42, 5, 4, 25, 42, 8, 16, 811, 125, 160, 32, 205, 603, 807, 81, 96, 405, 41, 600, 136, 14, 20, 28, 26, 353, 302, 246, 8, 131, 160, 140, 84, 440, 42, 16, 811, 40, 67, 101, 102, 194, 138, 205, 51, 63, 241, 540, 122, 8, 10, 63, 140, 47, 48, 140, 288

 

3. רשימת היורשים:

 

317, 8, 92, 73, 112, 89, 67, 318, 28, 96,107, 41, 631, 78, 146, 397, 118, 98, 114, 246, 348, 116, 74, 88, 12, 65, 32, 14, 81, 19, 76, 121, 216, 85, 33, 66, 15, 108, 68, 77, 43, 24, 122, 96, 117, 36, 211, 301, 15, 44, 11, 46, 89, 18, 136, 68, 317, 28, 90, 82, 304, 71, 43, 221, 198, 176, 310, 319, 81, 99, 264, 380, 56, 37, 319, 2, 44, 53, 28, 44, 75, 98, 102, 37, 85, 107, 117, 64, 88, 136, 48, 151, 99, 175, 89, 315, 326, 78, 96, 214, 218, 311, 43, 89, 51, 90, 75, 128, 96, 33, 28, 103, 84, 65, 26, 41, 246, 84, 270, 98, 116, 32, 59, 74, 66, 69, 240, 15, 8, 121, 20, 77, 89, 31, 11, 106, 81, 191, 224, 328, 18, 75, 52, 82, 117, 201, 39, 23, 217, 27, 21, 84, 35, 54, 109, 128, 49, 77, 88, 1, 81, 217, 64, 55, 83, 116, 251, 269, 311, 96, 54, 32, 120, 18, 132, 102, 219, 211, 84, 150, 219, 275, 312, 64, 10, 106, 87, 75, 47, 21, 29, 37, 81, 44, 18, 126, 115, 132, 160, 181, 203, 76, 81, 299, 314, 337, 351, 96, 11, 28, 97, 318, 238, 106, 24, 93, 3, 19, 17, 26, 60, 73, 88, 14, 126, 138, 234, 286, 297, 321, 365, 264, 19, 22, 84, 56, 107, 98, 123, 111, 214, 136, 7, 33, 45, 40, 13, 28, 46, 42, 107, 196, 227, 344, 198, 203, 247, 116, 19, 8, 212, 230, 31, 6, 328, 65, 48, 52, 59, 41, 122, 33, 117, 11, 18, 25, 71, 36, 45, 83, 76, 89, 92, 31, 65, 70, 83, 96, 27, 33, 44, 50, 61, 24, 112, 136, 149, 176, 180, 194, 143, 171, 205, 296, 87, 12, 44, 51, 89, 98, 34, 41, 208, 173, 66, 9, 35, 16, 95, 8, 113, 175, 90, 56, 203, 19, 177, 183, 206, 157, 200, 218, 260, 291, 305, 618, 951, 320, 18, 124, 78, 65, 19, 32, 124, 48, 53, 57, 84, 96, 207, 244, 66, 82, 119, 71, 11, 86, 77, 213, 54, 82, 316, 245, 303, 86, 97, 106, 212, 18, 37, 15, 81, 89, 16, 7, 81, 39, 96, 14, 43, 216, 118, 29, 55, 109, 136, 172, 213, 64, 8, 227, 304, 611, 221, 364, 819, 375, 128, 296, 1, 18, 53, 76, 10, 15, 23, 19, 71, 84, 120, 134, 66, 73, 89, 96, 230, 48, 77, 26, 101, 127, 936, 218, 439, 178, 171, 61, 226, 313, 215, 102, 18, 167, 262, 114, 218, 66, 59, 48, 27, 19, 13, 82, 48, 162, 119, 34, 127, 139, 34, 128, 129, 74, 63, 120, 11, 54, 61, 73, 92, 180, 66, 75, 101, 124, 265, 89, 96, 126, 274, 896, 917, 434, 461, 235, 890, 312, 413, 328, 381, 96, 105, 217, 66, 118, 22, 77, 64, 42, 12, 7, 55, 24, 83, 67, 97, 109, 121, 135, 181, 203, 219, 228, 256, 21, 34, 77, 319, 374, 382, 675, 684, 717, 864, 203, 4, 18, 92, 16, 63, 82, 22, 46, 55, 69, 74, 112, 134, 186, 175, 119, 213, 416, 312, 343, 264, 119, 186, 218, 343, 417, 845, 951, 124, 209, 49, 617, 856, 924, 936, 72, 19, 28, 11, 35, 42, 40, 66, 85, 94, 112, 65, 82, 115, 119, 236, 244, 186, 172, 112, 85, 6, 56, 38, 44, 85, 72, 32, 47, 63, 96, 124, 217, 314, 319, 221, 644, 817, 821, 934, 922, 416, 975, 10, 22, 18, 46, 137, 181, 101, 39, 86, 103, 116, 138, 164, 212, 218, 296, 815, 380, 412, 460, 495, 675, 820, 952

במשך מספר שנים ניסה מוריס לשבור את הצופן בעצמו, אולם ללא הצלחה. כאשר הגיע לגיל 84, הבין מוריס שסיכויו לפצח את הצופן בכוחות עצמו הולכים ופוחתים, ופנה לעזרתו של אדם בשם ג'יימס וורד. במשך שנים רבות ניסה וורד לשבור את הצופן, ואכן הצליח לפענח את אחד המסמכים. וורד גילה שכל מספר בצופן הוא בעצם מספרה הסידורי של מילה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, והאות המקושרת אליו היא האות הראשונה של אותה מילה. כך למשל, המספר 3 מתייחס למילה השלישית בהכרזת העצמאות שהיא "the”, ולכן האות המיוצגת על ידי מספר זה היא t. כך הצליח וורד לגלות את תוכנו של המסמך השני, המתאר את תכולת המטמון:

I have deposited in the county of Bedford, about four miles from Buford’s, in an excavation or vault,  six feet below the surface of the ground, the following articles: The deposit consists of two thousand nine hundred and twenty one pounds of gold and five thousand one hundred pounds of silver; also jewels, obtained in St. Louis in exchange for silver to save transportation. The above is securely packed in iron pots, with iron covers. The vault is roughly lined with stone, and the vessels rest on solid stone, and are covered with others.

 

למרות ההצלחה המסויימת, לא הצליח וורד לפענח את שני המסמכים האחרים, ובלית ברירה החליט לסכם את הישגיו בספר, אותו הוציא לאור בשנת 1885. כצפוי, פרסום דבר האוצר והצופן גרם לתכונה רבה. אלפי מתימטיקאים ומפענחי צפנים, כמו גם חובבים אשר החליטו לנסות את מזלם, ניסו את כוחם בשבירת הצופן, אך איש מהם לא דיווח על כל התקדמות נוספת. גם המצאת המחשב לא סייעה לפענוח, וכל נסיונותיהם של מדעני מחשב לפענח את הצופן העלו חרס. תוכנות שונות, אשר הופצו ברשת האינטרנט על מנת להשתמש בכוח החישוב של המחשבים האישיים, נחלו אף הן כישלון.
לאחר מעל מאה שנים של ניסיונות כושלים החלו לצוץ ספקות באשר לנכונות הסיפור, ועלה חשש ממשי כי הצופן אינו אלא מתיחה מרושעת. על פי אחת הגירסאות, הזהב מעולם לא הוטמן באדמה אלא חולק בין השותפים, ומי שפירסם את הסיפור בדבר המטמון הוא לא אחר מאשר הסופר אדגר אלן פו. למרות זאת, תושבי בדפורד עדיין ממשיכים להתעצבן מאנשים זרים המסתובבים באיזור העיירה בלילות ומשאירים אחריהם בורות פעורים.