Category Archives: תיקשורת

דיקור סיני נמצא יעיל בטיפול נגד כאבי ראש. או שלא.

אחד הקטגורים הנמרצים ביותר נגד ביצוע מחקר על ידי רופאים הוא ג'יימס ווטסון, אשר בסגנונו הבוטה נוהג לבקר את הכשרתם הבלתי מתאימה למשימה ואת העובדה שדווקא מסקנות מחקרים של רופאים מקבלים את התהודה הציבורית החזקה ביותר. למרות שרוב העוסקים במחקר קליני לא מקבלים את הצורה הבלתי נעימה שבה ווטסון נוהג להשמיע את דבריו, הם גם אינם יכולים להתעלם מהאמת המסויימת שעומדת מאחוריהם.

דוגמא מעשית לכך אפשר למצוא בכתבה שכותרתה "מה יעיל יותר נגד כאב ראש: דיקור או תרופה" שהתפרסמה במדור הבריאות של ווי-נט, המשבחת את יכולתו של הדיקור הסיני לטפל במגרנות, ולמעשה קוראת לציבור הרחב הסובל ממגרנות לזנוח את הטיפול התרופתי ולפנות לדיקור סיני בטענה (הבלתי מדעית בעליל) ש"מרבית המחקרים מוכיחים" שהוא יעיל יותר לטיפול בבעיה ממנה הם סובלים.

הכתבה מבוססת על מחקר אותו ביצע רופא צעיר העוסק ברפואה סינית, ופורסם בכתב העת הלא-יוקרתי-במיוחד Anesthesia & Analgesia.   

למרות שהכתבה בווי-נט מכריזה שהמחקר "כלל 4000 מטופלים הסובלים ממגרנות וכאבי ראש כרוניים", הרופא אשר ביצע את המחקר לא ראה ולא בדק אפילו מטופל אחד. כל מה שהרופא הזה עשה הוא חיפוש באינטרנט בכדי למצוא מחקרים קודמים בנושא, ואז ביצע "משאל עם" בין המחקרים. מיותר לציין שהשיטה המדעית בה נקט הרופא הזה היא פסולה במקרים בהם אין בעיה של מובהקות סטטיסטית. אם מחקרים שונים מראים תוצאות סותרות, יש לגלות את הסיבות לחוסר ההתאמה בכדי להגיע למסקנה כלשהי. לבטח לא ניתן להכריז על מסקנה רק על ידי ספירה נומינלית של מי חזר יותר פעמים על אותה הטעות.

המאמר מדווח על מעל 100 מחקרים שנמצאו בחיפוש באינטרנט, אך רק מקצתם נכללו בדיווח, והקריטריונים לבחירת המאמרים אינם ברורים לחלוטין. כל מאמר קיבל ציון בהתאם לרלוונטיות שלו למחקר (שנראה מתואם במידה מסויימת עם יוקרתו של כתב העת בו הוא התפרסם).

כשל אחד במסקנות (החלשות ממילא, כפי שצויין לעיל) של המאמר הזה הוא בכך שדווקא המאמרים שקיבלו על ידי הכותבים עצמם את הציון הגבוה ביותר מראים שלא נמצאה ראייה לכך שדיקור סיני מסייע להתמודדות עם כאבי הראש לסוגיהם. כלומר, המסקנות נישענות על כמותם של המאמרים החלשים, ולא על איכותם של המחקרים החזקים יותר. אבל למרות שמדובר בסוגייה משמעותית, המאמר כולל כשלים חמורים הרבה יותר, הנובעים מחוסר הבנתו של הכותב את המחקרים אותם הוא קרא, או בחירת מסקנות בצורה סלקטיבית באופן מעורר השתאות. למשל, במאמר נכתב:

"one trial found that correct rate of guess treatment differed significantly between acupuncture and sham acupuncture groups"

תוך ציטוט של המאמר: Role of the needling per se in acupuncture as prophylaxis for menstrually related migraine: a randomized placebo-controlled study

אך מי שיטרח לפשפש במאמר המצוטט יגלה בחלק המסקנות:

No significant differences were found between the verum group (n = 15) and the placebo group (n = 13) during treatment or follow up three and six months later, either in the attack frequency or in the number of days per month with migraine, headache intensity or drug-use"

וכן בהמשך:

"It is possible that the positive results in earlier clinical trials on acupuncture in migraine are attributable to other mechanisms than needling of subcutaneous tissue"

 

כלומר, הציטוט לא בהכרח תואם את המסקנות. בהמשך כותב עורך המחקר:

"Combined data demonstrated a statistically significant higher response rate in the acupuncture group compared with sham acupuncture"

תוך שהוא מצטט מאמר מכתב העת היוקרתי Lancet Neurol

אך גם במקרה זה, מי שייכנס לבדוק במאמר המצוטט יגלה תמונה שהיא סותרת לחלוטין:

"Treatment outcomes for migraine do not differ between patients treated with sham acupuncture, verum acupuncture, or standard therapy."

מקרה זה, שבו הציטוט סותר לחלוטין את המאמר המצוטט, לא רק מראה את הבעייתיות המתודולוגית של המאמר, אלא גם ממחיש את רמתו הכללית הנמוכה. אבל זה עוד לא הכל. השיא, לדעתי, נמצא בציטוט הבא: 

"Data from trials in tension-type headache showed that acupuncture significantly reduced the headache score at either the early follow-up or late follow-up period."

המפנה למאמר שפורסם בכתב העת BMJ רב המוניטין. אלא שבמאמר המצוטט נכתב:

The acupuncture intervention investigated in this trial was more effective than no treatment but not significantly more effective than minimal acupuncture for the treatment of tension-type headache

כמובן שיש סתירה בין הציטוט לבין המאמר המצוטט, אך הסיבה לשגיאה היא במקרה זה משעשעת באופן מיוחד. מטרת המאמר שהתפרסם ב-BMJ היתה להראות שדיקור סיני "אמיתי" אינו יעיל יותר מדיקור סיני "פלסיבו". כלומר, לא משנה איפה תוקעים את המחט, האפקט על הנבדק הוא בדיוק אותו אפקט. אבל נראה שכותב המאמר נכשל במקרה זה להבין את המסקנות, ופשוט לקח את קבוצת הבדיקה של אותו מחקר כדי להראות הבדל בין מי שטופל בדיקור סיני לבין מי שלא. כמובן שהמסקנה הזו היא חסרת כל ערך, ומצביעה על ליקויים קשים מאוד בעריכת המחקר.

לא הסתפקתי, ואין בכוונתי, לבדוק את כל הציטוטים וכל המחקרים שהמאמר הזה נשען עליהם. מה שברור הוא שמתחת לכל אבן שהופכים במאמר הזה מסתתרת שגיאה גסה, ולמאמר הזה אין שום תוקף מדעי. בהחלט מדובר כאן באחת העבודות הגרועות ביותר שאי פעם נתקלתי בהן. ניתן רק להצטער על כך שהעצלות וחוסר הידע של המדיה הפופולרית מאפשרים לדברים מסוג זה להגיע לקהל הרחב תחת האשליה של הוכחה מדעית או מבחנים קליניים.

מודעות פרסומת

שתיית יין בזמן הריון מונעת הפרעות קשב. או שלא.

כתבה שפורסמה בווי-נט תחת הכותרת "10 עובדות על היין" מתיימרת לספק לקורא מידע עדכני ומהיימן לגבי סגולותיו של היין האדום. אבל בתור סגולה מספר 6 ברשימת ה"עובדות" מופיע הקשר שקיים לכאורה בין שתיית יין אדום לבין אורך החיים, הנתמך על ידי מאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי הידוע (ולא תמיד לטובה) PLoS ONE. מה שנשמט מהכתבה היא העובדה שהניסוי בוצע בעכברים (מה שלא תמיד מובן מאליו לקורא שאינו מדען), וגם התוצאות שהתקבלו בו לא היו חד-משמעיות, וממילא לא מלמדות על קשר ישיר בין אריכות ימים לבין יין אדום. את חוסר המובהקות והעובדה שבניסויים דומים התקבלו תוצאות סותרות מסכמים הכותבים במשפט:

"Thus, the effects and mechanisms of resveratrol in life extension in invertebrates are currently unclear."

 

עוד בכתבה מופיעה "עובדה" נוספת, והיא שמחקר חדש "טוען כי שתיית כוס יין אחת בשבוע אפילו מיטיבה עם נשים בהריון" בכך שהיא מונעת הפרעות קשב אצל הילדים בגיל מאוחר יותר. המחקר אמנם אכן פורסם בכתב העת "International Journal of Epidemiology", אך אין בו טענה ששתיית יין מונעת הפרעת קשב בגיל מאוחר, ומסקנתו כפי שהיא מוצגת בכתבה בפירוש לא הובנה כהלכה.

 

המחקר מצא אמנם מתאם בין שתיית יין בזמן הריון לבין הפרעות קשב בגיל מאוחר יותר, אך כפי שידוע לכל מי שהגיע לחמש הדקות הראשונות של השיעור הראשון במבוא לסטטיסטיקה – מתאם אינו מעיד על סיבתיות. למתאם בין שתיית יין בזמן הריון לבין הפרעות קשב בגיל מאוחר יותר יכולים להיות הסברים רבים. לדוגמא, הבדלי האישיות בין נשים השותות כוס יין אחת בשבוע בזמן ההריון לבין אלו שנמנעות מכך יכולים להשפיע על התפתחות הילדים. הרי באותו מחקר ממש נמצא גם שילדים של נשים הצורכות כמויות גדולות של אלכוהול בזמן ההריון נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר, דבר אותו בוודאי אפשר להסביר באמצעות הבדלי האישיות של האמהות. בכל אופן, הסיכוי שקיים קשר ביו-כימי כלשהו בין שתיית יין בזמן הריון לבין הפרעות קשב בגיל מבוגר הוא קלוש מאוד, ובכל מקרה אין ראייה מדעית שמצביעה על קשר כזה ואין זו מסקנת המחקר. הבעיה היא שמקריאת כתבה כזו יכולות נשים בזמן הריון להקפיד לשתות כוס יין בכל שבוע מתוך הנחה שהדבר יגן על צאצאיהן העתידיים מהפרעות קשב. הנחה זו היא כמובן חסרת כל יסוד, ונובעת מהסקת מסקנות שגויה של כותבי הכתבה.

האם הניו-יורק טיימס מעתיק כתבות מווי-נט?

מאמר שכתב מארק לייבוביץ' והתפרסם בניו-יורק טיימס הרעיף שבחים על הקמפיין של מועמדת המפלגה הרפובליקאית לסגנית הנשיאות. מאמר זה לכשעצמו אינו דבר חריג. מה שכן יכול להפתיע במידה מסויימת זה שמאמר זהה, אך בעברית, הופיע בווי-נט והעניק את הקרדיט על כתיבת הכתבה ל"ynet". מלבד הכותרת וכותרת המשנה, שני המאמרים זהים לחלוטין, כולל הציטוטים, שמות הדוברים, ואפילו ההתרשמות ממוסיקת הרקע ("גיטרות בסגנון איי.סי/די.סי"), הכל זהה ומתורגם מילה במילה.

הסבר אפשרי לתופעה הוא שמדובר בראייה נוספת לנכונות תאורמת הקוף. אולם מכיוון שהסבירות לכך היא נמוכה, ההסבר היחיד המתקבל על הדעת הוא שמארק לייבוביץ' מהניו-יורק טיימס פשוט העתיק את הכתבה שהופיעה בווי-נט תוך שהוא מתרגם אותה משפת הקודש. התרגום של הטיימס הוא כל כך נאמן למקור עד שהם תרגמו את המשפט:

"ובכל זאת, עיקר מגניהּ הם ג'ו ושישיית הבירות, שמושכים בכתפיים לנוכח הביקורת על פיילין באמצעי התקשורת."

למשפט:

"All the while, Ms. Palin’s stoutest defenders are often the Joe Sixpacks in her crowds, who shrug off her critics, ridiculers and perceived adversaries in the news media"

 

מעניין כמה קוראים בארצות הברית באמת יכולים להבין מי הם ג'ו ושישיית הבירות שלו שמגנים על פיילין בחירוף נפש. יכול להיות שגם לתרגם צריך לדעת.