מחקר ישראלי מרגיע: קריאה בשירותים אינה מחלה

 

בזמן שהתקשורת ודעת הקהל עסוקים כולם בזוכת פרס הנובל הטריה, יש מקום גם לציין את העבודה הקשה והיסודית של מדענים ישראלים רבים שפועלים הרחק מאור הזרקורים, אינם מקבלים את החשיפה והכבוד השמור לזוכי פרס הנובל, אך מגיעים להישגים מדעיים שאינם נופלים מהם. למרות שהם פועלים במחשכי האנונימיות, למדענים אלה תרומה מכרעת לקידמה ולמחקר המדעי, המתבטאים בשיפור רווחתם של כל אחת ואחד מאיתנו, ומהם יצמח בסופו של דבר הזוכה הישראלי הבא.

 

דוגמה לכך היא מחקר שהביא לתשומת לבי סטודנט ממכון ווייצמן, המהווה פנינה מחקרית של ממש, ותשובה ניצחת לערלי הלב הטוענים שיש לקצץ בתקציבי המחקר, או לטרונותיהם הבלתי פוסקות של פקידי האוצר, מבקשי נפשה של האקדמיה הישראלית.


 

המחקר, אשר התפרסם בכתב העת המדעי Neurogastroenterology and

Motility תחת הכותרת המבטיחה "Toilet reading habits in Israeli adults", לקח על עצמו את המשימה הקשה אך החשובה של חקר הרגלי הקריאה בשירותים של הישראלים הבוגרים, ובו הוא מגיע למסקנות מדעיות פורצות דרך.

את המאמר פותח צוות החוקרים, מהטכניון ואונ' ת"א, בתמיהה/תלונה על כך שהרפואה המודרנית הזניחה עד היום את חקר הרגלי הקריאה בשירותים, ועל כך שלא מספיק מאמרים התפרסמו בנושא חשוב זה.

שיטת המחקר אשר שימשה את צוות המדענים היא חלוקת שאלונים לקבוצת הנבדקים, אשר מהווים התפלגות מייצגת של החברה הישראלית, ובו נדרשו לענות על מספר שאלות לגבי הרגלי הקריאה שלהם בזמן שהם מעבירים את זמנם בבית הכסא. את קבוצת הנבדקים חילקו המדענים היטב לפי מגדרים לאומיים, דתיים או חברתיים, שהרי כידוע לכל חוקר קליני, מה שמבדיל בין בני האדם הוא הדת או המעמד החברתי, ולא חלילה נתונים פיזיולוגיים, שהם זהים עבור כל בן אנוש ואין כל טעם לבזבז זמן יקר על מנת לבדוק אותם.

כך הגיעו החוקרים לשורת מסקנות לגבי הרגלי הקריאה בשירותים של הציבור הישראלי. אחת מהן, למשל, היא שאנשים משכילים יותר קוראים יותר מאנשים בעלי השכלה פחותה. בין המסקנות הנוספות שהחוקרים מגדירים "מעניינות" אפשר למצוא את האבחנה שחילונים קוראים בשירותים יותר מאשר דתיים, ושצעירים קוראים בשירותים יותר מאשר מבוגרים.

עוד מבין המסקנות ניתן ללמוד שכ – 5% מהנבדקים העידו שהם משחקים סודוקו בשירותים, ו-2.3% נוספים עוסקים שם בקריאת ספרות מקצועית, אך מפתיעה במיוחד היא התגלית הסנסציוניות לפיה אנשים שקוראים בשירותים נוהגים לבלות בשירותים זמן רב יותר מאלה שאינם קוראים בשירותים. החוקרים אף מציעים הסבר לתופעה שחשפו, והיא שהיסח הדעת של הקריאה או המשחק בשירותים מאריך את זמן הפעולה.

 

 

אמנם המחקר התמקד בנבדקים ישראלים בלבד, אבל עורכי המחקר טוענים שיש לו השלכות בינלאומיות נרחבות. כראיה, מביאים המדענים שלל ראיות שגם במדינות נוספות חיים אנשים הנוהגים, בתיאום מפתיע עם ההתנהגות הישראלית, לנצל את זמן הישיבה בשירותים לקריאה.

מכיוון שהמאמר הוא בתחום הקשור לרפואה, ניתן לצפות שיכללו בו גם מסקנות רפואיות. החוקרים אכן לא מאכזבים בהקשר זה, ומעלים גם את ההשערה הרפואית שהסחת הדעת הנובעת מהקריאה מקלה על אנשים הסובלים מעצירות. למרבה הצער, טוענים המדענים, בקבוצת הבדיקה לא היו אנשים שסובלים מעצירות, ולכן לא ניתן להוכיח את הטענה.

אולם למרות הקשר המאולץ שמעלה המאמר בין קריאה בשירותים לבין עצירות, בסיום המאמר יוצאים החוקרים במסר מרגיע לאלה הנוהגים לבלות את זמנם בשירותים בחברת ספר או עיתון. לדעתם, הסיבה לקריאה בשירותים קשורה להנאה ולרצון להעביר את הזמן בנחת, ואין היא בהכרח מעידה על בעיות רפואיות מהן סובל הקורא.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידן  On אוקטובר 8, 2009 at 9:19 pm

    כמו בכל מחקר פורץ דרך, מתעוררות שאלות רבות.

    המשפט "ובו נדרשו לענות על מספר שאלות לגבי הרגלי הקריאה שלהם בזמן שהם מעבירים את זמנם בבית הכסא" – עורר בי חשד שגם המחקר עצמו, כלומר מילוי השאלונים, בוצע בבית הכסא. קריאה נוספת של המשפט הבהירה שהוא דו משמעי, אבל אין לפסול את האפשרות שזה אכן מה שקרה. מעבר לסוגיות ההיגייניות שמתעוררות, אנו נקלעים כאן לאפקט אי ודאות קלאסי, שבו עצם המחקר משפיע על תוצאותיו (משך השהיה בבית הכסא).

    ובכלל, למה נעצרו בשלב הקריאה? מה לגבי הבנה? האם חומר שנקרא בשירותים מובן טוב יותר מחומר שנקרא במקום אחר? ומה בדיוק הם קוראים שם? האם ייתכן שחלק מהנבדקים קראו ספרות קלוקלת כל כך – לא מצב דמיוני בארץ – שהם השתמשו בדפי הספרים עצמם ל… נו, אתה יודע. מה שמעלה שאלות מעניינות לגבי הקשר בין קריאה וקריעה וכד'.

    בקיצור, אין סוף לאפשרויות. הביוב הוא הגבול.

  • דובי  On אוקטובר 8, 2009 at 11:27 pm

    אני הייתי אף מוסיף על עידן ואומר שאולי גם עורכי המחקר עצמו ביצעו את ניסוח השאלון, ניתוח הממצאים וכתיבת המאמר בשירותים. לפחות כך זה מרגיש…

  • ע'  On אוקטובר 8, 2009 at 11:59 pm

    1. לא ממש הבנתי את המשפט הבא. נשמע כאילו סותר עצמו: "מפתיעה במיוחד היא התגלית הסנסציוניות לפיה אנשים שקוראים בשירותים נוהגים לבלות בשירותים זמן רב יותר מאלה שאינם מצטיידים בספר או בעיתון לשם כך". אשמח להסבר.
    2. בעניין דתיים – א. הם מבלים יותר זמן בשירותים, ולא רק כדי להכין עצמם לתפילה, אלא כי יש מצוות בל תשקצו שאוסרת להתאפק. דתיים מנגבים (מקנחים) יותר זמן (כי צריך ביד שמאל, במטלית לחה ובשתי האצבעות הקיצוניות (קמציה וזרת). חוץ מזה אי אפשר ללמוד דברי קודש בשירותים ואפילו לא להרהר בדברי תורה, מה שמצמצם את כמות הפעולות שאפשר לעשות בשירותים. רבים מהדתיים קוראים בשירותים, למרות שיש גם כאלה שאומרים שזו בעיה לקרוא אותיות דפוס עבריות שם מפאת קדושת לשון הקודש. מספרים על הרב אברהם שפירא ששאלוהו תלמידיו האם מותר להכניס לשירותים את עיתון יתד נאמן (או שאולי היה זה השבועון "יום השישי"), וענה להם: השאלה היא בכלל אם מותר להוציא אותו מהשירותים.

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2009 at 2:31 am

    עידן ודובי,
    ברור שהעולם המדעי מצפה בקוצר רוח למחקר ההמשך, ועוצר את נשמתו בהמתנה למחוזות הנפלאים אליו המחקר הזה יקח את כולנו. אבל אם כבר רעיונות למחקר המשך, למה להגביל את זה רק לקריאה בשירותים? אני מתפלא שאף אחד עוד לא חקר את הרגלי תקיעת הגרעאפסים של הציבור הישראלי. למשל, אני משוכנע שהרגלי תקיעת הגרעאפסים של יהודים-אשכנזים שונים לחלוטין מאלה של ערבים-נוצרים

    ע'
    1. המשפט הזה באמת קצת עילג. הכוונה היתה היא שהתגלית היא שאנשים שנוהגים לקרוא בשירותים מבלים (בממוצע) יותר זמן בשירותים מאשר אלה שלא קוראים בשירותים.

    2. אהבתי את דבר הרב

  • דינה ראלט  On אוקטובר 9, 2009 at 6:01 am

    בטח המחקר ייבחר לנובל המשעשע
    http://www.camoni.co.il/?idr=402&pid=736

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2009 at 7:21 am

    יש לזה סיכוי לא רע.

  • חיים  On אוקטובר 9, 2009 at 12:26 pm

    Rectum science, Rectal Science? ass science?

  • נמיה  On אוקטובר 9, 2009 at 3:19 pm

    האם המאמר נכתב בציניות..?
    מקווה שכן…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 9, 2009 at 3:54 pm

    אני רוצה למחות בתור אחד שחוקר את התחום. צריך לקרוא את המחקר בקונטקסט שלו. וזהו הקונטקסט: עצירות היא אחת הבעיות הרפואיות הגדולות שישנן והיא מקיפה חלק גדול של האוכלוסיה. ההשפעה שלה על חיים של אנשים היא הרסנית. לא פחות. היא גורמת לעייפות ולכן לתאונות. היא מקצרת חיים (שבצי לב ומוח), היא גורמת לטחורים ועוד הרבה דברים אחרים. למדע הרפואה אין היום שום תשובה לעצירות. אנשים עם מעיים ללא כל פתולוגיה סובלים מסימפטומים חמורים ביותר. כל מיני תאוריות עבר כגון קצב פעולת המעי או כמות סיבים במזון כפי הנראה לא מסוגלות להסביר את רוב מקרי העצירות. יש כל מיני רעיונות שמדברים על בעיה שבכלל קשורה למערכת העצבים המרכזית אבל אין שום ראיה חותכת. כיון שכך, מנסים כל מיני כוונים כגון זוית הישיבה על האסלה, הפעולות המנטליות שמתבצעות בזמן הישיבה וכיוצא בזה. תתפלא אבל כשאחד כמוני מנסה לייצר פרדיגמה ניסויית שתבדוק השפעה של פעילות מוחית מסוימת על עצירות הוא נזקק מאוד למחקרים הפשוטים האלה שנותנים כוון מסוים. הכעיסה אותי במיוחד תגובתו של עידן משום שהוא מדען. מבחינה מסוימת המחקר הקטן הזה חשוב יותר מכל עבודותיו של עידן גם יחד. בלשנות תאורטית היא כמו אשורית עתיקה. אין לה שום משמעות פרקטית וחקירתה לא מועילה לאיש חוץ מאשר לקבוצה קטנה וסקרנית שמשחקת ומתווכחת בינה לבין עצמה. ספק גדול אם הציבור צריך לממן מחקר כזה.

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2009 at 3:55 pm

    חיים, משהו כזה.

    נמיה, 80% ממה שנכתב בבלוג הקיקיוני הזה זה בציניות. הבלוג הזה זה לא מגדל השן. כאן לוקחים את המדע בקלות.

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2009 at 4:21 pm

    לחקור את הסיבות לעצירות או איך להקל עליה זה דבר מצויין, אבל לא זה נושא המחקר כאן. נכון שהם טוענים שהם *חושבים* שיש קשר בין קריאה בשירותים לבין עצירות, אבל באותה נשימה הם מציינים במפורש שבמחקר לא השתתפו אנשים שסובלים מעצירות, ושהם כלל לא בדקו את הנושא. בתור קורא של מאמר מדעי ממש לא מעניין אותי מה הכותב *חושב*. מעניין אותי רק מה הוא יכול להוכיח, או לפחות להראות ראייות. זה מאוד מפתיע לראות במאמר מדעי דיעות אישיות של הכותב שהוצאו הישר מהישבן, בלי שום ראייות ובלי שום קשר למחקר שנעשה בפועל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 9, 2009 at 5:44 pm

    , מהי העטיפה התאורטית ואופן כתיבת המסקנות. הוא באמת כתוב רע. אבל, מה שאני טוען שזה יש לו חשיבות. הוא לא פורסם בסאיינס וגם לא בז'ורנל אוף פסיקולינגוויסטיקס (אם בכלל יש כזה דבר). זה מחקר שעוסק בהרגלי יציאות מעיים שפורסם בזורנל שענינו גסטרואנטרולוגיה. נראה לי סביר. מהזוית שלי, למה שאנשים שאינם סובלים מעצירות עושים על האסלה (מלבד החירבון פרדון מיי פראמצ'), יש משמעות משום (למשל) ש נטען כי יש קשר סיבתי בין עצירות לקריאה בזמן פעולת המעיים. המחקר הזה מראה שגם אנשים בריאים עוסקים בפעילות זו. ולא זה לא טריוויאלי. נכון יכלו לייצר פרדיגמה יותר טובה. אבל זה לא ממש חרא (הייתי חייב). אגב, אם תזכור, חזור אל המחקר הזה בעוד שנתיים ובדוק את מספר הציטוטים שלו. אני מעריך שתמצא עצמך מופתע.

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2009 at 5:56 pm

    אני קורא מספיק מאמרים שמתארים מחקרים שהתועלת שלהם מוטלת בספק (אם ננסח בעדינות). אבל נושא המחקר והדרך המגושמת שבה הוא מוצג במאמר יוצרים קומבינציה די מגוחכת, לדעתי. אבל הכל ברוח טובה. גם על מחקרים שלי "יורדים" באותה צורה ואני מקבל את זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: