האם קרינה סלולרית מסוכנת יותר עבור נשים?

אחד ממרכיבי הגוף הנחשדים כרגישים בפני קרינה סלולרית הוא הדם. הוויכוח המתמשך בסוגייה זו הוביל קבוצת חוקרים משבדיה לבדוק כיצד מושפעת רמת חלבון הטרנסתירטין מחשיפה לקרינה סלולרית. טרנסתירטין הוא חלבון הקשור למערכת העצבים ולמוח, ורמת הריכוז שלו בדם היא בעלת השפעה על תהליכים קליניים כגון אלצהיימר או מחלות קשות כגון עמילואידוזיס.

במחקר, שעומד להתפרסם בכתב העת Environmental Health, השתתפו כ-1000 נבדקים, אך רק שליש מהם הסכים לבצע בדיקת דם כחלק מהניסוי בנוסף לסקר נתונים הקשורים להרגלי השימוש שלהם בטלפון סלולרי או בטלפון אלחוטי מסוג DECT, הדומה מבחינת נתוני הקרינה שלו לטלפון GSM אך בטווח שידור נמוך בהרבה.

אחד הנתונים המדאיגים המצויינים במחקר הוא ששימוש בטלפון סלולרי משפיע על רמת הטרנסתירטין, אך ניתן לגלות זאת ברמת מובהקות סטטיסטית רק אחרי תקופה של 10 שנות שימוש בטלפון סלולרי או טלפון DECT.

אך המסקנה המפתיעה יותר מתייחסת דווקא להשפעות קצרות הטווח של קרינה סלולרית על שיעור הטרנסתירטין. מסתבר שרמת הטרנסתירטין היתה גבוהה בהרבה אצל נשים אשר שיחת הטלפון האחרונה שלהן התקיימה זמן קצר לפני שנלקחה מהן דגימת הדם. כלומר, ההשפעה של שיחה בטלפון נייד "הקפיצה" את רמת הטרנסתירטין אצל נשים, בזמן שההשפעה המקבילה אצל הנבדקים הגברים היתה חלשה בהרבה. שיחה בטלפון DECT הניבה השפעות חלשות בהרבה גם לגבי גברים וגם לגבי נשים. אולי ניתן לייחס את התופעה לתרופות הורמונליות שונות, אך הניסוי התבצע על אוכלוסיה שנבחרה באופן אקראי (יחסית) ואמורה לשקף את כלל הציבור הבוגר בשבדיה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On מאי 7, 2009 at 9:22 am

    "הניסוי התבצע על אוכלוסיה שנבחרה באופן אקראי (יחסית) ואמורה לשקף את כלל הציבור הבוגר בשבדיה".

    (-:

  • שרון  On מאי 7, 2009 at 9:29 am

    למה החלבון הספציפי הזה מקבל יותר אנרגיה מאשר שאר החלבון/תאים כו'? האם זה קשור למבנה? סוג הפפטידים ?

  • סנונית ליס  On מאי 7, 2009 at 1:06 pm

    האם הייתה התייחסות השפעת קרבת המכשיר לראש המשתמש? כלומר, האם לשימוש בדיבורית אישית השפעה המפחיתה את האפקט שנמצא?

    תודה 🙂

  • ליאור  On מאי 7, 2009 at 4:33 pm

    בועז, בחירה אקראית באמת של נבדקים לניסוי היא דבר כמעט בלתי אפשרי במחקרים מהסוג הזה.

    שרון, אני לא ממש יודע את התשובה. אבל לפי המאמר לא בטוח שהחלבון הזה מקבל יותר אנרגיה מאחרים. זה פשוט החלבון היחיד שנבדק.

    סנונית, הנבדקים נשאלו רק לגבי מידת השימוש וסוג הטלפון. אבל בגלל שההשפעה היא על הדם, לא נראה ששימוש בדיבורית היה משנה את התוצאות.

  • יהודה  On מאי 7, 2009 at 5:29 pm

    ידוע שקרינת שמש גורמת להשפעה על הורמונים ומנגנוני גוף אחרים, שעון ביולוגי אמרנו? תופעות סרטניות? כנ"ל קרינות אחרות אלפה? ביתה? גמא?. סביר בהחלט שקרינה כלשהיא תפגע בקולטן כל שהוא שאמנם בד"כ פועל על קרינה אחת (נניח למשל אחד מקולטני העיןולא דרך האישון) כתוצאה מהפגיעה משוחררים פפטידים לדם

  • אהוד  On מאי 8, 2009 at 9:49 am

    אינני ביולוג ואולי לפיכך נראה לי תמוהה כי לאנרגיות הרלוונטיות שיש בקרינה אלקטרומגנטית
    שמשדר וקולט מכשיר סלולארי, יש יכולת להשפיע על תאים בגוף או ריאקציות כימיות. בנוסף מנקודת ראות אבולציונית אין סיבה שלגוף תהייה רגישות כזו לקרינה אלקטרומגנטית. האנטנה המשדרת וקולטת את הקרינה מהמכשיר הסלולארי הינה מתכת באורך אופייני לאורך הגל המשודר והנקלט מולקולה ביולוגית ואפילו תא הם הרבה יותר קטנים מאנטנה והמוליכות החשמלית שלהם קטנה בהרבה. לגבי הניסוי האמור ניתן בנקל לחשוב על הסבר חלופי: ישנה התניה פסיכולוגית ,אם מתקשרים אלי סימן שאני אהוב או מבוקש ולכן יש לשיחת טלפון כלשהי השפעה הורמונלית. כדי לבדוק את המודל הנ"ל יש להשוות את השפעת שיחת טלפון רגילה לפני בדיקת הדם להשפעת שיחת טלפון סלולארי. האם זה נעשה?

  • ליאור  On מאי 8, 2009 at 4:38 pm

    יהודה, למרות שבאופן כללי אני חושב בערך כמוך, קרינה זה מושג די רחב. העניין עם הקרינה הסלולרית הוא שהיא לא קרינה מייננת (שכבר הוכחה מעל לכל ספק כקרינה מזיקה), ולכן לא ברור אם ומה הנזק שלה.

    אהוד, כפי שציינתי הבדיקה הזו נעשתה. שיחה בטלפון אלחוטי לא גרמה לאותו אפקט כמו הטלפון הנייד.
    זו לא הפעם הראשונה שאני שומע את ההסבר שהגל ארוך יותר מקוטר התא. מה שאני לא מצליח להבין זה למה נובע מכך שהקרינה הזו לא משפיעה על התא או על הרקמות.

  • אהוד  On מאי 9, 2009 at 8:03 am

    ראשית ההפרדה שעשית היא חשובה אכן קרינה מייננת
    הוכחה כמסוכנת שכן היא משחררת מטענים חשמליים מהתא הופכת אטומים בו ליונים ובכך פוגעת בתפקוד הכימי/ ביולוגי שלו. לגבי קרינה בתדירויות נמוכות יותר סביר להניח כי האפקט הוא חימום ולכן לא ברור כיצד קרינה כזו יכולה להשפיע בפרקי זמן קצרים או מדוע שהגוף יהיה רגיש אליה.

    לגבי המקרה בו הקרינה אינה מספיק חזקה ליינן אטומים.השאלה כמה אנרגיה יצליח גל אלקטרומגנטי להשקיע בתא חי או ריקמה תלויה באופן כללי בפרטים כמו האם יש מטענים חופשיים בתא או האם הוא בקרוב טוב מבודד אבל נניח לרגע לתא ונסתכל על הגל האלקטרומגנטי, גל זה מאופיין על ידי סקלת אורך אחת והיא אורך הגל זהו הטווח שעל גביו משתנה השדה החשמלי (ו/או המגנטי)כלומר שני מטענים שהגל פוגש ירגישו שדה חשמלי (ו/או מגנטי) שונה
    בהתאם למרחק שלהם על פני הגל. גם תדירות הערור האלקטרומגנטי תלויה באורך הגל כיון שהתדירות
    שווה למהירות האור חלקי אורך הגל.

    כדי שיהיה "צימוד" טוב בין הגל לתא, התא צריך
    להיות מסוגל להרגיש בשדה החשמלי המשתנה במרחב
    שהסקלה המאפיינת אותו הינו אורך הגל כלומר שתי נקודות על פני התא רואות בזמן נתון אותו שדה חשמלי כיון שהתא מאד קטן ביחס לאורך הגל
    אותם השיקולים נכונים גם לגבי התדירות

    אני מתנצל על ההסבר המסורבל אבל אולי אנלוגיה
    יכולה לשפר במקצת את ההסבר. נדמה נדנה שעליה יושב ילד (אנלוג של התא) ומבוגר שמנדנד אותה
    (כח מאלץ -אנלוג של הגל) כדי שהילד יתנדנד
    המבוגר צריך לנדנד בתדירות האופיינית של הנדנדה אם התדירות שהוא מנדנד בה איטית בהרבה (או מהירה) מתדירות הנדדנה הוא לא יוכל לנדנד את הילד בצורה טובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: