בין גנטיקה לנשיקה הראשונה

המחקר המטופש של השבוע מגיע הפעם מכיוונן של שתי מדעניות מאונ' קילפורניה סטייט, שאחרי מחקר מאומץ הצליחו לגלות שקיים קשר בין הגנום האנושי לבין הגיל של הנשיקה הראשונה.

עד לפני כמה שנים חלק גדול מהמחקר בסטטיסטיקה גנטית היה מתבצע בעזרת השוואת תאומים זהים לתאומים שאינם זהים. כלומר, כדי לבדוק אם בתכונה מסויימת יש מרכיב גנטי, פשוט משווים את ההפרש הממוצע בין תאומים זהים לבין תאומים שאינם זהים, ואם שני ההפרשים שונים זה מזה (כלומר, ההפרש בין התאומים הזהים נמוך מההפרש בין התאומים שאינם זהים) המסקנה היא שקיים מרכיב גנטי בתכונה. למשל, אם נרצה לבדוק אם למשקל הגוף יש מרכיב גנטי נוכל לבחור 100 זוגות של תאומים זהים ולגלות שההבדל במשקל הגוף שלהם הוא 5 ק"ג בממוצע, ולהשוות אותם ל-100 זוגות של תאומים שאינם זהים, שבינהם ההבדל הממוצע במשקל הגוף הוא 10 ק"ג. הפער הזה בין 5 ל-10 מוכיח ברמת מובהקות גבוהה מאוד שיש מרכיב גנטי במשקל הגוף (המספרים 5, ו-10 נבחרו באופן אקראי, אבל באופן עקרוני המסקנה נכונה).

השיטה הסטטיסטית הזו היתה מקובלת במשך שנים לא מעטות, אבל ברגע שהמין האנושי למד כיצד למצוא רצף גנטי השתנה תחום הסטטיסטיקה הגנטית מין הקצה אל הקצה, והפך מתחום שבו מספיקה סטטיסטיקה ברמה של תיכון לתחום שבו גם הסטטיסטיקה ברמה הגבוהה ביותר כבר אינה מספיקה, ויש להרחיב אותה מעבר לכילים המוכרים כיום. אבל מכיוון שלא כל מדען מוכן לקבל עליו את האתגר של ההתמודדות על סטטיסטיקה ברמה הגבוהה ביותר, יש כמה שמתעקשים להשתמש באותה שיטה סטטיסטית ולסחוט ממנה במאמץ רב את טיפות הלימון האחרונות שנשארו בה.

צמד המדעניות טוענות במאמר שקיים מרכיב גנטי בגיל של הנשיקה הראשונה, למרות שכל בר-דעת יכול מיד להבין שאין (ולא יכול להיות) קשר ישיר בין השניים. הקשר הוא כמובן דרך מרכיבי התנהגות שונים, שהמרכיב הגנטי שלהם כבר ידוע מזה שנים ואין כל הפתעה שלתכונת התנהגות כלשהי יש מרכיב גנטי. למעשה, המאמר היה יכול לחדש אילו היה מגלה תכונת אופי מדידה שאין בה מרכיב גנטי. קצת מוזר לראות בשנת 2009 מאמר כזה, שנראה כאילו הגיע במסע בזמן משנות ה-80. במאמר יש פנינים נוספות כמו התגלית הסנסציונית (שמוזכרת אף בתקציר) שנשים שהתחילו לקיים יחסי מין בגיל צעיר פחות מאושרות בחייהן בגיל מבוגר יותר. על מאמרים מסוג הזה והעיסוק דווקא בנושאים כמו הנשיקה הראשונה כבר אמר מי שאמר: "המטרה האמיתית של המדע היא לספק מישרות מגניבות למי שהוא לא מתכנת מספיק טוב בשביל לעבוד בחברה לפיתוח משחקי מחשב".

 

למאמר המלא:

Nancy L. Segal, Joanne H. Stohs, Age at first intercourse in twins reared apart: Genetic influence and life history events, Personality and Individual Differences

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On אפריל 1, 2009 at 10:20 am

    אני מסכים שהחלק עם הנשיקה הוא טיפשי אבל הוא לא משהו מרכזי במאמר.

    הייתי רוצה להתייחס לשתי נקודות שהעלת: הראשונה, לא ממש הבנתי למה הגילוי של הקשר בין יחסי המין לאושר הוא טיפשי? אולי זו לא סיבה ותוצאה ויש גורמים אחרים שמשפיעים אבל המסקנה הזו לא טריוויאלית בכלל.

    דבר שני, ברור שהכל גנטי במובן מסוים אבל השאלה המרכזית היא מידת המורשות של תכונה מסוימת. יש הבדל בין אם זה 5% או 80% לא? גם נכון שיש שיטות סטטיסטיות יותר מתוחכמות אבל זה לא אומר שכולם חייבים להשתמש בהם. אלו שאלות ברמות שונות. יש הבדל בין למצוא גנים ספציפיים לבין להראות את המורשות של תכונות. בסופו של דבר, השאלה היא לא מה אפשר לעשות טוב יותר במחקר אלא האם יש לו ערך. תמיד אפשר להציע לעשות מחקרים אחרים אבל זה לא פוסל את הלגיטימיות של מחקר ספציפי.

  • ליאור  On אפריל 1, 2009 at 4:29 pm

    היום כבר מצפים להשתמש בשיטות יותר מתוחכמות וזה מהסיבה שהשיטה הבסיסית הזאת מוצתה עד תום, וכל מה שנשאר זה למצוא "תכונות" כמו הגיל של הנשיקה הראשונה שלא ברור מה בכלל אפשר לעשות עם זה. אם היית מציע לעשות מחקר בסטטיסטיקה גנטית שמשתמש בשיטה הזאת ההצעה שלך היתה מתקבלת בבוז גדול, ולדעתי בצדק. העניין עשה את שלו וצריך לעבור הלאה. אי אפשר להתקע במקום רק בגלל שזה קל.

    הקשר בין המין לאושר הוא טפשי כי ידוע שקיים קשר, למשל, בין יחסי מין בגיל מוקדם לבין שימוש בסמים. שלא לדבר על קשר בין יחסי מין בגיל מוקדם לבין מצב סוציו-אקונומי. כשהדברים האלה כבר ידועים אין בתגלית הזאת שום דבר חדש. זה הכל מתקשר לאותו דבר.

    מבחינת אחוז התורשה לעומת הסביבה, אני לא מבין מה יוצא דופן בנתונים שפירסמו במאמר. הנתונים האלה רגילים לחלוטין, ואולי היה שווה לפרסם אותם אם היה בהם משהו מיוחד, אבל הבעיה היא שאין.

    בקיצור, זה מסוג המאמרים שבאים להאריך קצת את קורות החיים של מישהו אבל התרומה שלהם לידע הקיים היא מינימלית. אני בטוח כמעט לחלוטין שהמאמר הזה פורסם בלי שעבר עליו סטטיסטיקאי גנטי. פשוט לא יכול להיות אחרת. ברור שמה שמשך את תשומת הלב הראשונית שלי זה העניין של הנשיקה הראשונה, שזו אפילו לא תכונה (כך שמציאת המרכיב הגנטי הופכת להיות מופרכת).

  • אביעד  On מאי 4, 2009 at 7:44 pm

    פספסת את שאלתי תחת הפוסט "ההזדקנות של שוק העבודה". תציץ שם בבקשה.

  • ליאור  On מאי 7, 2009 at 5:39 am

    עכשיו רק ראיתי אותה ועניתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: