רק רצו להתקין מזגן (והחריבו את כל העיירה)

 

אנקדוטה משעשעת מסבירה שההבדל בין מדען למהנדס הוא בכך שתפקידו של המדען הוא לחשוב על כמה שיותר רעיונות מקוריים, ואילו תפקידו של המהנדס הוא לחשוב על כמה שפחות כאלה. מי שלקחו את התובנה הזו קצת רחוק מדי הם חבורת מהנדסים מגרמניה שהתבקשה לקדוח חור בשביל לבנות מערכת מיזוג אוויר, אבל בפועל החריבה עיר שלמה בתרחיש מוזר מאוד שמזכיר קצת איזו גירסה מודרנית של הסרט "תעלת בלאומילך".

תחילת הסיפור הזה היא תוכנית תמימה של העיירה שטאופן שבגרמניה להתקין מערכת חימום גיאותרמית שתשרת את בית המועצה המקומית. העיקרון עליו מבוססת מערכת חימום (שהיא גם מערכת קירור) גיאותרמית הוא שהטמפרוטורה השוררת מתחת לפני הקרקע היא יציבה מאוד יחסית לטמפרטורה מעל הקרקע. כך ניתן לקדוח חור באדמה שמתחת לבית ולהתקין בו משאבות אשר יחממו אותו בחורף ויקררו אותו בקיץ. אמנם מערכת כזאת דורשת השקעה ראשונית גבוהה, אבל היא חסכונית הרבה יותר ממערכת חימום או מיזוג אוויר סטנדרטית, והיא דורשת מעט מאוד תחזוקה. בנוסף לכך, מערכת כזאת היא ידידותית יותר לסביבה בכך שהיא משתמשת במקור אנרגיה מתחדש.

מה שאותה קבוצת מהנדסים לא לקחה בחשבון הוא שמערכת גיאותרמית תלויה במה שנעשה מתחת לפני הקרקע. למרות שבדרך כלל לא צפויות להתעורר בעיות מיוחדות, נדרשת לעיתים מחשבה נוספת על מה שמתחולל מתחת לאדמה בטרם החלו עבודות הקידוח. במקרה של שטאופן ששו המבצעים לנקב את קרום כדור הארץ עוד לפניי שבדקו את הנושא לעומקו, תרתי משמע.

פעולת הקידוח הגיעה לעומק של כ-150 מטרים ונתקלה במאגר בלתי צפוי של מי תהום, אשר השתחררו מרבצם והחלו למסמס את שכבות הקרקע עליהן שוכנת העיירה. כך נקלע מרכז העיירה לתהליך של שקיעה אינטנסיבית. אמנם העיירה לא שקעה ביותר מסנטימטר אחד בסך הכל, אבל זה הספיק בשביל לגרום לנזקים כבדים לבניין העירייה, שני בתי הספר, הכנסיה המקומית ועוד כמה עשרות מבנים קטנים יותר במרכז ההיסטורי של העיירה.

בסופו של דבר החלה השקיעה להיעצר, מה שהביא לאנחת רווחה של כ-8000 תושבי העיירה, אשר החלו בהכנות לשיקום העיר אותן לא יכלו לבצע כאשר העיר עדיין נמצאת בתהליך של שקיעה. מה שתושבי העיר לא ידעו באותו זמן זה שלא רק שהסכנה עוד לא חלפה, אלא שהגרוע מכל עדיין לפניהם.

 

קיר טיפוסי בשטאופן, גרמניה

מתחת לאותה עיירה, כך מסתבר, לא היה רק מאגר מים אלא גם מצבור גדול של גבס. אותו גבס בא במגע עם המים, מה שהביא לבסוף לתגובה כימית חריפה אשר החלה להעלות את מרכז העיר בקצב מהיר מאוד כלפי מעלה. עד היום עלה מרכז העיירה בכ-12 סנטימטרים (קצב ממוצע של יותר מסנטימטר לחודש), וסיום המגמה עדיין לא נראה באופק. מיותר לציין שהנזקים בעיירה הולכים ומתקרבים לדרגה של קטסטרופה, כשהתגובות הכימיות מתחת לפני הקרקע עדיין רוחשות במלוא עוזן.

יש לציין שהסיבה לתופעה עדיין לא ברורה לחלוטין, ויש המתעקשים על כך שאין בהכרח קשר בין עבודות הקידוח לבין ההתרחשויות הגיאופיסיות החריגות במרכז העיר. מצד שני, התזמון של תחילת האירועים והעובדה שמרכזם נמצא בדיוק בנקודת הקידוח מקטינים את מידת הספק הזה.

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 2, 2009 at 9:13 am

    תודה,

    בדרך כלל עושים בדיקות גאולוגיות מקיפות לפני שקודחים לצרכים האלו, בין השאר כדי למנוע עירבוב של מי תהום משכבות שונות.

    נדמה לי שיש לאיית את שם העירה כך: שטאופן. אבל זה לא ממש עקרוני.

  • נטלי מסיקה  On מרץ 2, 2009 at 10:19 am

    מעניין ומשעשע ביחד

  • ליאור  On מרץ 2, 2009 at 3:34 pm

    תודה, נטלי.

    למגיב הראשון, באמת מבטאים את זה בש'. תקנתי. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: