הג'ובים הכי גרועים במדע

המגזין "מדע פופולרי" פרסם סיכום חביב ומקורי של המשרות הכי פחות נחשקות בתחום המחקר המדעי. אלה חלק מהמשרות שאותן המגזין מצא לנכון לדרג כגרועות ביותר:

1. חוקר עלוקות: לא רק שעלוקות הן מהיצורים הפחות חביבים שאפשר לחשוב עליהם, כאשר פוגשים את היצור הזה בסביבתו הטבעית הוא אפילו עוד פחות נחמד, וגם המנוסה מפניו הופכת להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית. חוקרי עלוקות נוהגים לרדוף את אובייקט המחקר שלהם בביצות של יערות הגשם, מדרום אמריקה, דרך תאילנד ועד מגדסקר. בחום ובלחות  מתישים הם צריכים להתפלש בביצות תוך שהם אוספים אל הגוף שלהם מאות עלוקות, אותן הם צריכים להסיר בעזרת הציפורניים יחד עם כל מה שהעלוקה כבר הספיקה לתפוס. למרות העבודה הקשה והסיכון שהם לוקחים על עצמם, התהילה שמצפה למדעני העלוקות עבור מחקר מוצלח היא לא מהמובחרות ביותר. העולם המדעי לא ממש נרעש מגילוי של זן חדש של עלוקה, או ממיפוי התפריט המועדף על כל אחת מהעלוקות.

2. פיסיקאי תאורטיקן: בניגוד לתחום העלוקות, הפיסיקה התאורטית דווקא מבטיחה תהילת עולם למי שיצליח להראות פריצת דרך בעלת משמעות. הרי המדענים הפורסמים ביותר בהיסטוריה כדוגמת איינשטיין ובוהר (ובמידה מסויימת גם ניוטון) הם תאורטיקנים. אבל במציאות חייו של התאורטיקן הם זוהרים הרבה פחות. כספי המחקר המופנים לטובת פיסיקה תיאורטית הם מוגבלים, וגופים מממנים לא יוצאים מגדרם בשביל לממן מחקרים מסוג זה. מכיוון שהוכחת התאוריות היא קשה מאוד תיאורטיקנים מתקשים גם לפרסם מאמרים, ומוצאים את עצמם בעבודה מאומצת ומפרכת אך לא תמיד מתגמלת.

3. צייד הוריקנים: מסתבר שכדי לעקוב אחרי סופת הוריקן לא מספיק להשתמש בלוויין, אלא צריך למדוד את הלחץ האטמוספרי בתוך עין ההוריקן. למשימה הזאת ארוך ומוכן צוות מיוחד, אשר טס לתוך ההוריקן ומטיל פנימה את מכשירי המדידה. במשך כ-12 שעות חג המטוס סביב ההוריקן וממשיך לבצע מדידות, עד שהוא חוזר לבסיס כשהוא חבול ומוכה. לפעמים המטוס חוזר במצב כל כך גרוע שהוא נשלח אחרי הטיסה הישר אל מגרש הגרוטאות. כמו שניתן לנחש, העבודה הזאת משלבת אלמנט לא מבוטל של סיכון. עד היום 36 אנשים לא הצליחו לחזור מהמשימה.

4. סייר מאובנים: דמותו של מחפש המאובנים מוכרת בציבור כשהוא בפוזה של התבוננות רבת משמעות במאובן של דינוזאור אקזוטי אשר מחציתו חשופה ומחציתו השניה עדיין שקועה בקרקע, ובזהירות רבה מנקה את המאובן ומחלץ אותו ממנוחתו בת עשרות מיליוני השנים. אבל כמו שהקומיקאי האמריקאי גארי שנדלינג תמה על כך שהטלוויזיה מגיעה לכל סדרה בדיוק כשהדברים המעניינים קורים בה, כך גם סרטי הטבע מגיעים אל מחפשי המאובנים בדיוק ברגע שהם מוצאים מאובן מעניין. את רוב זמנם מעבירים מחפשי המאובנים במציאות פחות מסעירה, כשהם חופרים לשווא באופן סיזיפי רק בשביל לגלות אדמה ריקה או מאובן של יונק בן זמננו, תוך שהם לנים בשטח בתנאים קשים ומתעמתים עם מזג האוויר או טיפוסים שאינם תמיד מסבירי פנים.

5. תברואן של פסולת רפואית: כאן באמת אין צורך להסביר. השמדת שאריות מניתוחים או חלקי גוף שנפלטים מתהליכים רפואיים אחרים היא עבודה לא נעימה, וגם לא במיוחד בריאה.

6. סימולטור של מסע למאדים: אם את המסע לירח לא הוציאו לפני שביצעו סימולציה, אין שום סיבה שמסע מסובך ויקר הרבה יותר לא יזכה לאותו שירות. הבעיה היא שהמסע לירח ארך כמה עשרות שעות, ואילו המסע למאדים נמשך כמה מאות ימים. הניסוי הזה יתחיל בקרוב באחד ממתקני החלל ליד מוסקבה, וששת המשתתפים בו ישארו בתוך קפסולה זהה לזו שתישא את האסטרונאוטים למאדים למשך 520 ימים. במשך כל אותו זמן הם לא יורשו לצאת מהקפסולה, וייאלצו לאכול מזון קפוא ייבש ולשתות שתן ממוחזר. שמונה עשרה מצלמות יעקבו אחרי ששת "הנוסעים" במשך כל התקופה וינתחו כל תנועה שלהם במה שהיה יכול להיות תוכנית ריאליטי מהסוג המעוות ביותר. הפרס למתנדבים לניסוי יהיה שאחרי 250 ימים בקפסולה, שלושה מהם יוכלו לצאת ולסייר במשך כחודש על קרקע "מאדימית" כשהם לבושים בחליפות חלל. ניסוי דומה שנערך לפני 10 שנים הסתיים בקרב אגרופים, תלונה על הטרדה מינית, ונטישה צורמת לאחר קצת יותר מ-100 ימים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On פברואר 14, 2009 at 7:45 am

    ובתוספת: גם במקומות קרובים יותר אפשר למצוא ג'ובים איומים ונוראיים, אנשים שלמדו שנים על שנים רפואה ומדי בוקר הולכים לעבודה על מנת לתחוב צינורות לחלחלותיהם של אחרים, למשל, וכל המדע עוצר את נשימתו, ובכל זאת…

  • עידן  On פברואר 14, 2009 at 9:17 am

    חוקר צרעת בקונגו

    מתמטיקאי שמקדיש את חייו להוכיח טענה בלתי יכיחה

    מדען ארקטי, מכל סוג

    בלשן שחוקר שפה נכחדת, ובאמצע המחקר מת לו האינפורמנט האחרון ששרד

    חוקר שמתמחה במערכות עיכול לקויות (מזון מעוכל למחצה)

  • ליאור  On פברואר 14, 2009 at 10:28 am

    אבל מצד שני יש מקומות שבהם תוחבי הצינורות האלה לפחות מרוויחים איזה 300,000$ בשנה ככה שזה יכול לנחם אותם במידה מסויימת.

    אכן, עידן. אין ספק שתמיד יכול להיות יותר גרוע.

  • גלי  On פברואר 14, 2009 at 12:04 pm

    גם להיות פיזיקאי נסיין זה כבר לא כל כך ג'וב נחשק.
    וכמובן שלהיות פיזיקאי תיאורטיקן זה בכלל לא מקצוע מבוקש.
    המדינה שלנו מייבשת את ההשכלה הגבוהה ולכן ערכו של המדע ירד כאן בארץ.
    וזו הסיבה גם שיש כאן מיעוט זוכי פרסי נובל ובכלל זוכי פרסים יוקרתיים ורמת החינוך היא נמוכה.
    כי לא משקיעים בחינוך ובהשכלה.
    משקיעים כספים בביטחון ובבנית בנין חדש לראש הממשלה ולאשתו.

  • ליאור  On פברואר 15, 2009 at 3:42 am

    אהרון, תודה על הקישור. גם אני השתכנעתי שמדובר בהקרבה אדירה של אותה מדענית למען קידום המדע.

    גלי, הכוונה היא למקומות בעולם שבהם אנשים יכולים לעסוק במדע (כמקצוע) למחייתם. אני חושב שזה לא תקף לגבי ישראל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: