המכונית החשמלית: האם ישראל תשאר מאחור?

בכל הקשור למהפיכה הממשמשת ובאה של כלי הרכב החשמליים, בישראל מתמקדים באופן כמעט בלעדי במונופול הטעינה המתהווה אותו מקימים בימים אלה האחים עופר. אולם בעולם כבר ניכרת מגמה ברורה של מעבר לכלי רכב חשמליים, ונראה שהשנתיים הקרובות הן השנים הגורליות אשר בהן תהפוך המכונית החשמלית מקוריוז שולי לפתרון תחבורתי בעל משמעות מעשית וכבדת משקל.

כמעט כל יצרן רכב משמעותי מתכנן בימים אלא דגמים חשמליים מסחריים שיוכלו להוות תחליף למכוניות הבנזין הסטנדרטיות. באופן מפתיע (או שלא, בעצם), דווקא יצרניות הרכב האמריקאיות בעלות התדמית הדינוזאורית נמצאות בנקודת הפתיחה שנראית כרגע המבטיחה ביותר. חברת ג'נרל מוטורס השכילה להבין שהרוכשים הפוטנציאליים של כלי הרכב החשמליים בתצורתם העכשווית הם קהל נישה זניח למדי. בכדי שכלי רכב חשמלי יוכל לדבר אל ליבו של הצרכן הממוצע, הוא חייב קודם כל להבטיח שהרוכש לא ייאלץ לוותר אל אף תכונה אליה הרגילו אותו כלי הרכב הקונבציונאליים. כלומר, גודל הרכב, הנוחות, הביצועים וטווח הנסיעה חייבים להיות לפחות שווים לכלי הרכב המוצעים כיום, והצרכן לא יסכים לוותר על אף אחד מהם בכדי לנסוע במכונית חשמלית. התוצאה היא מכונית ה"וולט" ה"כמעט חשמלית", אשר תשווק תחת המותג העממי "שברולט". הוולט היא למעשה אינה מכונית חשמלית, אלא מוגדרת כמכונית כלאיים (היברידית) טורית.

ההבדל בין מכונית היברידית טורית לבין מכונית היברידית מקבילית (כגון הטויוטה פריוס המוכרת) היא שבמכונית המקבילית גם המנוע החשמלי וגם מנוע הבנזין יכולים להניע, ביחד או כל אחד לחוד, את המכונית. במכונית ההיברידית הטורית, לעומת זאת, רק המנוע החשמלי מניע את הגלגלים, ואילו מנוע הבנזין הוא למעשה גנרטור שטוען את הסוללה. היתרון בכך הוא שהמנוע המכני הוא פשוט מאוד, ונע תמיד במהירות האופטימלית מבחינת צריכת הדלק. כלומר, לחיצה על דוושת הגז לא תשנה את קצב סיבובי המנוע כמו במכונית רגילה, אלא תשפיע רק על המנוע החשמלי. אמנם תהליך טעינת הסוללה אינו פטור מדליפת אנרגיה, אך זו קטנה באופן משמעותי מהבזבוז שנוצר משינוי קצב סיבובי המנוע והתאמתו לתנאי הנהיגה השונים.

לוולט של ג'נרל מוטורס יהיה טווח נסיעה של כ-65 קילומטרים בעזרת הסוללה בלבד, אותה ניתן להטעין בקלות משקע ביתי. לטענת היצרן טווח זה מכסה רובן המוחלט של הנסיעות היומיות בארצות הברית. ברגע שהנהג יחרוג מהטווח, יכנס לפעולה מנוע הבנזין ויטען את הסוללה תוך כדי נסיעה, כך שממכונית חשמלית תהפוך הוולט למכונית בנזין חסכונית מאוד, עד לטעינה הבאה. על פי ג'נרל מוטורס, צריכת הבנזין של הוולט היא בפועל נמוכה ב-95 אחוזים מצריכת הדלק של מכונית משפחתית סטנדרטית. הבעיה היחידה היא המחיר, אשר מוערך בכ-35,000 עד 40,000 דולר.

חברה אחרת ששוקדת על פיתוח מכונית בעלי נתונים דומים היא קרייזלר, אשר חטיבת המכוניות החשמליות שלה (ENVI) פועלת במרץ לקראת הפיכת כמה מהדגמים המוכרים והאהובים של החברה לרכבים חשמליים. בניגוד לשברולט המשפחתית והסולידית, המכונית הראשונה שככל הנראה תציע קרייזלר למכירה היא הדודג' ווייפר הספורטיבית, שתהיה קטנה יותר אך תציע חוויית נהיגה מרגשת וביצועים של מכונית ספורט במחיר שצפוי לעמוד על כ-50,000 דולר. גם מכונית זו מיועדת לשיווק מסחרי במהלך שנת 2010, ולאחר מיכן יוצעו למכירה דגמים נוספים של רכבי שטח (תחת המותג "ג'יפ") ומיניוואן (Town & Country).

בנוסף לייצרנים האמריקאיים, כמעט כל יצרן כלי רכב שוקד כיום על פיתוח מכונית חשמלית. אחד הפיתוחים המעניינים הוא של חברת ב.מ.וו, אשר מפתחת מכונית קטנטנה אשר תשווק תחת המותג "מיני". המיני החשמלית היא למעשה אותה מכונית מיני רגילה, אלא שלחלקה האחורי התווסף מנוע חשמלי. כך למיני תהיה הנעה אחורית חשמלית, והנעה קדמית של מנוע בנזין. למרות נתונים מרשימים, מחירה של המיני מוערך בכ-50,000 דולר, מה שמעביר את המכונית הקטנטנה באופן מיידי לקטגוריית מכוניות הנישה.

אולם דווקא בקטגוריית המכוניות הקטנות אליה שייכת המיני נראה שחלה ההתקדמות המשמעותית ביותר, ומכוניות חשמליות לחלוטין מוצעות כבר היום למכירה במחיר סביר של פחות מ-10,000 דולר. דוגמא לכך היא ה"קארנט". בנוסף לכך, בחזית כלי הרכב הדו-גלגליים נרשמה גם כן התקדמות מבטיחה, ונראה שכלי רכב אלה כבר תפסו את מקומם על הכביש בטבעיות כאילו היו שם מאז ומעולם.

 

למרות המחירים הגבוהים יחסית של המכוניות החשמליות שיוצעו למכירה בעתיד הקרוב, נראה שדווקא ישראל היתה יכולה להפוך למדינה "חשמלית" ללא כל צורך במונופולים, הסכמים דרקוניים ומייזמי גבורה מתוקשרים של אנשי עסקים למינהם. המחיר המיועד של השברולט וולט, המוערך בכ-150,000 ש"ח, אולי נחשב לגבוה בארצות הברית, אבל הוא סביר לחלוטין ברמת המחירים הנהוגה בישראל. בהתחשב בחיסכון העצום בדלק, קנייה של כל מכונית משפחתית אחרת תהפוך בישראל לבלתי ראציונלית. כלומר, די בהפחתת המיסים על מכונית זו לרמת המיסוי הנהוגה בארצות הברית בכדי למלא את הארץ במכוניות חשמליות. גם מחיר של 40,000 ש"ח עבור מכונית חשמלית דו-מושבית קטנה עשוי להיות אטרקטיבי מאוד עבור השוק המקומי. במקרה כזה רמת המחירים הגבוהה הנהוגה כיום בישראל יכולה לפתע להפוך ליתרון, ולגרום לכך שהמעבר ממכוניות בנזין למכוניות חשמליות יהיה מהיר מאוד ביחס למדינות אחרות. מכיוון שמכוניות אלה נטענות משקע רגיל, סביר מאוד להניח שעמדות טעינה יצוצו במגרשי החניה כפטריות אחרי הגשם, וישרתו את הנהגים אשר יעברו את מיכסת 65 הקילומטרים, אך יעדיפו לטעון את הסוללה בכדי להמנע מהשימוש בבנזין היקר והמזהם.

אבל נראה שישראל לא סומכת על התקדמות הטכנולוגיה, והיא שמה את מבטחה במיזם עסקי שעלול לתפוח לכדי מונופול דרקוני אשר ירכז את כל הקשור ברכבים חשמליים, החל מיבוא ומכירת המכוניות ועד לשירותי הטעינה של הסוללות. בכך לוקחת ישראל את הסיכון שהמונופול יפעל קודם כל למיקסום רווחיו, מה שיהפוך את מחירי הטעינה לגבוהים כמעט כמו מחירי הבנזין. כלומר, מכיוון שטעינת המכונית תוכל להתבצע רק באמצעות השקע המיוחד אותו יספק המונופול העתידי, יוכל אותו מונופול לדרוש כל מחיר עבור הטעינה, ומשמעות סירוב מצד הצרכן לשלם את המחיר אותו מכתיב המונופול היא שאותו צרכן לא יוכל להשתמש במכונית. כמו כן, קיים הסיכון שאותו מונופול, שאחראי גם על יבוא מכוניות חשמליות, יפעל למניעת מכירה מוזלת של מכוניות חשמליות הנטענות דרך שקע רגיל (כגון השברולט וולט). כך עשויה ישראל להחמיץ את "המהפיכה החשמלית" הצפויה להתחיל בשנתיים הקרובות, ולהפוך לתלויה לחלוטין במונופול שתנאי הפיקוח עליו אינם ברורים, ואשר יקבע את כללי המשחק בצורה שתעמיד את שאיפותיו למיקסום הרווח לפני טובת הציבור.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יונתן  On דצמבר 30, 2008 at 9:29 am

    הרי המניע העיקרי שלה הוא מחירי הדלק ואלה ירדו בצורה דרסטית.

    יש בעיה מסוימת עם צורת החשיבה של "נשלם הרבה עכשיו אבל נחסוך לאורך זמן" רוב האנשים והחברות עובדים ע"פ תזרים מזומנים ויצירת בור בתקציב(גם אם לאורך תקופה זה מתקזז) הוא פשוט בלתי אפשרי,לכן צריך לדאוג לאיזושהיא אופציית מימון.

    טרי פראצ'ט כתב פעם שאדם צריך להיות עשיר כדי לחסוך…(נכתב במקור על מגפיים איכותיות ויקרות שלא מתבלות לעומת מגפיים זולות שכן מתבלות).

  • נ.א.  On דצמבר 30, 2008 at 10:17 am

    יעלו הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב. חוץ מלאופ"ק אין עוד עתודות נפט משמעותיות. עוד מספר בודד של שנים (שנתיים עד חמש!), אם אופק לא תגדיל את החיפוש והשאיבה, הביקוש לנפט יעלה על ההיצע.
    כרגע אופק יושבים על הגדר – שווה להן לחכות ולמכור את הנפט שלהן כשלאף אחד אחר לא יהיה.

  • דודי  On דצמבר 30, 2008 at 11:46 am

    ירוק או לא ירוק, האחים עופר צריכים להרוויח.

    משהו לא ברור: "צריכת הבנזין של הוולט היא בפועל
    נמוכה ב-95 אחוזים מצריכת הדלק של מכונית משפחתית סטנדרטית" – באיזה תנאים הנתון הזה נכון? האם זה נכון למצב שבו כל הטעינה היא באמצעות בנזין? (הרי במצב ההפוך שבו טוענים משקע בכל 65 ק"מ, אין כלל צריכת בנזין).

  • גיא  On דצמבר 30, 2008 at 1:40 pm

    1. המייזם של בטר פלייס הוא מיזם של שי אגסי לא של האחים עופר ולא בטיח
    2. עידן עופר השקיע 130 מיליון דולר במייזם כי הוא לא מטומטם והוא מבין שזה העתיד
    3. אין שום מונופול בפריסה של רשת טעינה ארצית. למעשה אם בטר פלייס תהיה החברה היחידה שתציע את השרות (אין שום סיכוי כזה) היא לא תתקיים
    4. כל התקנים והסטנדרטים של הרכבים החשמליים התקני הסוללה והמחברים שבשימוש בטר פלייס יהיו או הינם תקנים פתוחים על מנת לשאוב כמה שיותר חברות למיזם
    5. כל הפתרונות ההיברידיים למיניהם לא פותרים את הבעייה אלא משככים אותה מעט – הם גם פתרונות מטומטמים מהרבה סיבות – אנחנמו נשארים תלויים בדלק, המכוניות יקרות מאוד ומסובכות לתחזוקה והסוללה קטנה מסוללה של רכב חשמלי
    6. כל הפתרונות של רכבים חשמליים עם סוללה מקובעת לרכב ישארורכבים עירוניים בלבד – אין להם שום אפשרות לגמוע מרחקים גדולים ולכן יצריכו רכב בנזין נוסף לנסיעות ארוכות – ושוב נתקענו עם פתרון שאינו בר קיימא
    7. כשהסוללה מקובעת לרכב והנהג רוכש אותה הוא משלם הרבה כסף על טכנולוגיה שהוא לא יכול למכור אותה בתוך 3-5 שנים ולכן זה גם לא כלכלי ולא מעשי (אלא כשוק נישה לאנשים שיכולים להרשות לעצמם)
    8. ב 2030 ידלדלו מאגרי הנפט בעולם מתחת לרמה קריטית לכן שום פתרון שכולל תלות בנפט אינו פתרון ארוך טווח
    9. הפתרון של בטר פלייס בו אתה לא רוכש את הסוללה אלא מקבל שרותי אנרגיה עם פריסה מסודרת של תשתיות הוא הפתרון היחידי היום בעולם לנושא התחבורה.
    10. כל שאר המשחקים הטכנולוגיים בנדמה לי כמו טעינה מהירה של טושיבה תאי דלק ושאר רעיונות עיוועים אינם רלוונטים ואין לי ממש כוח להסביר לך למה לחבר כבל בעובי 30 צול שמוליך 300 אמפר לרכב שלך עם בנייה של עוד 500 תחנות כוח לספק יכולות טעינה כאלה ל- 2מיליון רכבים זה לא מעשי.

  • רעות  On דצמבר 30, 2008 at 2:09 pm

    באחד מפרקי טופ גיר הראו את המכוננית הזו – שעובדת כרגע באיזור קליפורניה בלבד.
    מונעת על ידי מימן ונראית ועובדת כמו הונדה משפחתית רגילה.

    מומלץ לבדוק ולראות –
    http://videos.streetfire.net/video/Top-Gear-Honda-FCX_205799.htm

  • קופץ  On דצמבר 30, 2008 at 4:34 pm

    היא לא "להפוך לתלויה לחלוטין במונופול שתנאי הפיקוח עליו אינם ברורים"

    אלא הפיקוח עצמו.

  • ליאור  On דצמבר 30, 2008 at 4:38 pm

    יונתן, כפי שכתב נ.א., מחירי הנפט ירדו באופן זמני, ובשלב מסויים הם יעלו בגלל הידלדלות מאגרי הנפט ובמיוחד בגלל עליית הביקוש מצד המדינות המתפתחות. בכל מקרה, אפילו במחירים הנכחיים יש יתרון עצום לרכב חשמלי, שעלות קילומטר נסיעה בו היא באופן מעשי חינם (בעוד שעלות הבנזין היא בהחלט לא זניחה, גם במחירים של היום). גם קיים הנושא של איכות הסביבה, ולכן לרגולטורים שונים יש אינטרס להשפיע על השוק במידה והתחזית שלך אכן תתממש ורכבים חשמליים אכן לא יהיו כדאיים לצרכן מבחינה כלכלית.

  • ליאור  On דצמבר 30, 2008 at 4:46 pm

    הנתון מתייחס לסה"כ צריכת הדלק. כלומר, אם הוולט תטען כל לילה היא תצרוך (לאורך זמן) רק 5 אחוזים מכמות הבנזין שצורכת (לאורך זמן) מכונית משפחתית רגילה. אותם 5 אחוזים משוייכים לאותם פעמים שהמכונית תחרוג מ-65 הקילומטרים ותשתמש במנוע הבנזין.

    מנוע הבנזין הטוען את הסוללה אמנם אמור להיות חסכוני בהרבה ממנוע רגיל, אבל הצריכה שלו לא תרד בצורה עד כדי כך דרסטית. עד כמה שידוע לי ג'נרל מוטורס עדיין לא פרסמה נתונים לגבי צריכת הדלק, אבל הערכות לא רשמיות שנזרקות באוויר מדברות על חיסכון של 20 עד 30 אחוז.

  • ליאור  On דצמבר 30, 2008 at 4:54 pm

    רעות, תודה על ההפניה. מכוניות מימן הן אכן פתרון יעיל, ובקליפורניה יש כבר קווי אוטובוסים (באוקלנד) שמונעים במימן בלבד. הבעיה במכוניות המימן היא המחיר, שהוא מאוד מאוד גבוה. מחיר של כלי רכב המונע באמצעות מימן היא כיום באופן כללי פי 4 מאותו כלי רכב בעל הנעה מכנית רגילה. מדובר בפער גדול מדי.

    כמובן שיש סיכוי שהמחיר יירד עם הזמן.

    קופץ, זה בדיוק מה שאני אומר. עד היום לא שמעתי מילה או חצי מילה על מנגנון שיפקח על הדבר הזה.

  • ליאור  On דצמבר 30, 2008 at 5:26 pm

    אתה מפרט רשימה שלמה של טענות שכתובה בצורה פסקנית מאוד, אך אינך טורח לנמק אותן.

    אתה מתחיל בכך שרכב חשמלי חייב סוללה נשלפת. אנא הסבר, פרט ונמק. כפי שתיארתי, יש דרכים נוספות להאריך את טווח הנסיעה ללא שליפת הסוללה.

    ובקשר לשאר הנקודות:

    1. עד כמה שידוע לי מהפרסומים בתקשורת החברה לישראל היא בעלת שליטה בחברת "בטר פלייס". אמנם אגסי נמצא בחזית התקשורתית תוך ניסיון להצניע ככל הניתן את נוכחותם של האחים עופר, אבל הם עדיין בעלי שליטה.

    2. עידן עופר הוא איש עסקים, ואם הוא השקיע מאות מיליוני שקלים במשהו זה בגלל שהוא מאמין שיש לו פוטנציאל להרוויח הרבה יותר ממה שהשקיע. זה בדיוק העניין כאן. עד כמה עידן עופר ימקסם את הרווח שהוא מצפה לו, ואיך הרווח הזה ישתלב עם האינטרס הציבורי. זו נקודה לא ברורה כרגע.

    3. למה בטר פלייס לא תתקיים אם היא תהיה היחידה שתציע את השירות? אתה לא מסביר. ההיגיון אומר דווקא שהיא תתקיים מצויין אם היא תהיה היחידה שתציע את השירות הזה. היא תוכל לגבות איזה מחיר שהיא בוחרת ולהגיע לרווחים בלתי נתפסים. כפי שציינתי בפוסט, לצרכן תהיה האופציה לשלם לבטר פלייס את מה שהיא דורשת, או לא לנסוע במכונית. הרי מבחינת (הרווחים של) בטר פלייס לא יכול להיות מצב טוב מזה.

    4. הדיבורים על תקנים פתוחים באמת נשמעים טוב, אבל בפועל המצב קצת מטריד. כאשר שי אגסי מסביר שהוא מתנגד ליבוא רכבים שנטענים מהשקע בטענה לשלום הציבור (טענה שהיא עלבון לאינטיליגנציה) יש סיבה טובה להתחיל לדאוג. הרי התקן הכי פתוח הוא השקע הביתי הרגיל. הטעינה אמנם יותר איטית זה נכון, אבל שקע ביתי זה דבר שלכל אחד יש בבית, והכי חשוב, המחיר של החשמל שיוצא ממנו זהה למחיר החשמל הרגיל.
    גם העובדה שמנכ"לית משרד התקנים לשעבר מצאה עבודה דווקא בבטר פלייס לא מעודדת במיוחד.

    5. למה הפתרונות ההיברידיים מטומטמים?

    סוללה קטנה זה חיסרון? היא הרי קלה יותר במשקל, ידידותית יותר לסביבה, והיא מספיקה כמעט לכל נסיעה. אין שום טעם להחזיק סוללת ענק כבדה ומזהמת רק כדי שישתמשו בה פעם או פעמיים בשנה כשנוסעים לאילת או משהו כזה. אני דווקא חושב שסוללה גדולה היא הפתרון הפחות חכם במקרה הזה.

    המכוניות ההיברידיות יקרות לתחזוקה? לא במקרה של השברולט וולט שאמורה לפי הבטחת היצרן (ולפי ההגיון הבריא) להיות קלה יותר לתחזוקה. מנוע חשמלי דורש תחזוקה קלה, ומנוע הבנזין שלה הוא פשוט מאוד ולכן צפוי להיות אמין.

    נשארים תלויים בדלק? רק בשלב הראשון, ואפילו זה לא בהכרח. כאשר מדובר בכמויות דלק קטנות, אפשר לייצר אותו באמצעים ביולוגיים (כמו שכבר עושים) כמו תירס למשל. אבל המנוע המכני לא חייב להיות מבוסס על בנזין. הוא יכול להיות מבוסס גם על גז טבעי או מימן, כך שאין שום תלות בדלק מאובנים.

    6. מכוניות כמו הוולט פותרות את הבעיה הזאת. כמעט כל הנסיעות הן חשמליות, אבל לפעמים, כשצריך, נכנס מנוע אחר לפעולה כדי שהמכונית תוכל לצאת מהעיר בלי שום בעיה.

    7. האם אתה טוען שאם השברולט וולט (או מכונית משפחתית דומה) תמכר בישראל ב 150,000 ש"ח זה לא יהיה כלכלי לקנות אותה? אנא הסבר. לי זה נראה כמו עיסקה מעולה.

    8. ראה סעיף 5.

    9. הנה, הרגע הצעתי בפוסט הזה פתרון אחר

    10. אם אין לך כוח להסביר אז למה מראש לכתוב? בכל מקרה, זה לא רלוונטי למה שכתוב בפוסט הזה.

  • דודי  On דצמבר 30, 2008 at 7:51 pm

    כלומר הנתון מתייחס לדפוס הצפוי של נסיעה. מי שייסע כל יום 300 ק"מ רצוף יצרוך יותר בנזין ומי שייסע רק למרחקים קצרים בין טעינות – יצרוך פחות. (עד אפס).

  • דודי  On דצמבר 30, 2008 at 7:54 pm

    .

  • ליאור  On דצמבר 30, 2008 at 8:19 pm

    בגלל זה בכלי רכב שאמורים לנסוע מרחקים גדולים (אוטובוסים, למשל) באופן שגרתי טכנולוגיית מימן צוברת תאוצה בצורה משכנעת יותר ממנועים חשמליים, וכבר היום ישנם אוטובוסים מימניים בשירות פעיל. אפשרות אחרת זה גז טבעי, שאינו מזהם אך מייצר גזי חממה.

  • גיא  On דצמבר 31, 2008 at 11:58 am

    1. רכבים חשמליים חייבים סוללה נשלפת – אין שום פתרון אחר להסיע רכב חשמלי למרחקים ארוכים. טעינה של שעה לא קיימת והיא לא מעשית – אני מייד אסביר מדוע, אבל גם אם הייתה כזו היא אינה מתקבלת על הדעת. לחייב נהגים לעצור כל 150 ק"מ למשך "תדלוק" של שעה זה הרבה מעבר ל-"אי נוחות" שנהגים במקומות כמו ארה"ב יסכמו לקבל על עצמם.
    2. אין דבר כזה טעינה מהירה. זו לא שאלה של טכנולוגיה של סוללה (יש טכנולוגיות מעשיות כאלה למשל זו של טושיבה SCiB) זו שאלה של יכולת להעביר אנרגיה ממקום למקום. על מנת לטעון סוללה ליתיום איון בצפיפות אנרגיה שתספיק לרכב ליסוע 100-200 ק"מ בחמש דקות אתה נדרש למקור מתח של 450 וולט וזרם של מעל 100 אמפר. אתה לא תשאיר את הילדים ברכב שלך בזמן הטעינה אלא מאחורי חומת מגן מעופרת ואתה תוכל להפעיל נקודות כאלה רק אחרי שתוסיף עוד 100 תחנות כוח שיספקו טעינה מקבילה כזו ל- 2 מיליון רכבים.
    3. בטר פלייס חייבת תחרות מהרבה סיבות. החשובה ביותר היא שהם חייבים לספק מיליוני מכוניות בשנים הקרובות וזה לא יקרה לעולם אם הם יהיו היחידים שידרשו רכבים כאלה אלא רק לאחר הכרה שורשית של השוק בפתרון הזה כפתרון הואלידי לנושא התחבורה העתידית שלנו. ברגע שאובאמה למשל יכריז שארה"ב הולכת לפרוייקט תשתיות לאומי לרכבים חשמליים יקומו לבטר פלייס לפחות 2-3 חברות מתחרות. יש גם שיקולים רגולטוריים של פעולה בשוק חופשי במדינות -מאותה סיבה שאינטל חייבת את AMD.
    4. עידן עופר יהיה אחד האנשים העשירים ביותר בעולם בעוד 10 שנים ולמרות זאת אתה ואני נרוויח גם נרוויח. הרכב החשמלי יהיה זול משמעותית מרכב בנזין, התחזוקה שלו זולה בהרבה והאנרגיה שמניעה אותו זולה בסדרי גודל לעומת דלק. עידן עופר ירוויח את המיליארדים שלו על חשבון אופ"ק. וזה לא שהיום יש לו בארות נפט או משהו כזה שהוא יפסיד עליהן (לפני שתקפוץ) הוא בסה"כ קונה נפט מאותן 12 מדינות מונופוליסטיות ומזקק אותו.
    5. למרות שפואד מטומטם, ההכרזה שלו על בקרה של טעינת רכבים חשמלים דרך "מפעיל"/רשת מנוהלת בלבד היא החלטה מתחייבת ונכונה. על מנת לספק טעינה לא מבוקרת של 2 מיליון רכבים בו"ז (בשעות השיא) נדרשת הקמה של 8 תחנות כוח חדשות. בטעינה מנוהלת חכמה לא נדרשת הקמת אף תחנה נוספת. כל מי שרכבו חונה במקום שאינו מוסך סגור ומקורה -אסור שישלשל כבלי חשמל מהבית שלו זה לא בטיחותי בעייתי מבחינת גניבות חשמל וסיבות מובנות מאליהן.קו 220V הוא יקר משמעותית אגב מחשמל שנלקח ישירות מקו המתח הגבוה. אין לך בבית 30 אמפר וטעינה תהיה פי 2 יותר ממושכת. אבל חשוב להבין את המודל – רכב שנטען בבית הוא רכב צעצוע אין לו שום משמעות חוש מנישה של מתלהבים – רכב צריך להיות מחובר לתשתית זמינה בכל מקום שהוא מגיע אליו. רכב נטען בבית זה כמו להגיד – אני לא צריך את אורנג' יש לי טלפון אלחוטי.
    6. הפתרונות ההיברידיים מטומטמים כי הם לא פותרים את התלות שלנו בדלק והם מסבכים ומייקרים את הרכב ללא צורך.
    7. סוללה קטנה בצפיפות אנרגיה זהה זה חיסרון כי הטווח שלה קטן יותר. סוללות הליתיום איון אינן מזהמות והן ניתנות למיחזור מלא.
    8. השברולט וולט זה מכונית מפגרת שעולה יותר מפי 2 מפריוס (45 אלף דולר לעומת 20). הסוללה שלה מוברגת לרכב וכך תוך 3 שנים לא תוכל למכור אותה כי הטכנולוגיה של הסוללה תשתפר כבר והרכב יהיה מיושן עם קונספציה הזויה של לקחת איתך את תחנת הכוח לכל מקום ולהטעין את הסוללה במקום להטעין אותה בבבית ולהחליף כשתצטרך. בכל מקרה אם אני הולך שנה הבאה לחנות ומציעים לי לקחת וולט או שני פריוס אני לא מגרד יותר מידי זמן בראש.
    9. ביודיזל זה לא פתרון סקלאבילי – אתה צריך לגדל תירס על חצי מכדוה"א בשביל להניע את כל הרכבים בעולם. במקום זאת אתה יכול להקים כמה טורבינות רוח, תחנות סולאריות וכדומה ולהפיק חשמל נקי לחלוטין והניע את כל הרכבים בעולם בקלות בתשתית שהפריסה שלה עולה כמו עלות הדלק שמבוזבז בעולם בחודשיים. גז טבעי הוא משאב מתכלה וזה אינו פתרון בר קיימא. מימן לא גדל על העצים מפיקים אותו בעזרת הרבה חשמל שעובר דרך מים. הנצילות האנרגטית פה היא חמישית מהנצילות של מנו חשמל. אם כבר הפקת חשמל לאלקטרוליזה נצל אותו להזיז את הרכב במקום להתקשקש עם פריסה ארצית של חומר נפיץ כמו מימן.
    10. אין לי כוח להסביר דברים שנראים לי טריוויאלים שכל מי שקצת קרא על הנושא מאמר וחצי לא נתקל בהם כבר.
    11. אני לא עובד פטר פלייס ואין לי שום קשר משפחתי לעידן עופר – ברור לי שהפתרון של אגסי הוא הפתרון בר קיימא היחידי (אני מדגיש היחידי) בטכנולוגיה זמינה הקיימת היום (אני מדגיש היום) בעולם . גם אם בטר פלייס תפשוט את הרגל – המודל שהם מציעים הוא היחידי בר מימוש.

  • ליאור  On דצמבר 31, 2008 at 6:32 pm

    אתה שוב קובע בפסקנות אבל לא מסביר את עצמך.

    1. בשנה הבאה עומדת לצאת מכונית חשמלית שיכולה להגיע לטווח נסיעה בלתי מוגבל כי בפעמים (הנדירות) שהיא חורגת מהטווח שלה היא משתמשת במנוע בנזין (בשלב ראשון, ביו-דלק או גז טבעי בשלב שני). למה אתה מתעלם מהטכנולוגיה הזאת? היא קיימת והיא רלוונטית מאוד לנושא.

    2. מי בכלל דיבר כאן על טעינה מהירה? זה לא קשור לנושא. השברולט וולט יכולה להגיע לכל טווח ללא טעינה מהירה.

    3. אה. סוף סוף הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תחרות". התחרות שלהם תהיה חברות שיפעלו בארצות אחרות. בישראל, מצד שני, לא תהיה להם תחרות והם יהיו מונופול.

    4. חשבון הבנק של עידן עופר זה לא העניין כאן. העניין הוא המחיר שהוא ידרוש עבור טעינה חשמלית של מכוניות. התוכנית (בשיתוף חברת החשמל) שלא לאפשר טעינה מהשקע הביתי משמעותה היחידה היא שיש כוונה לגבות עבור החשמל לטעינת המכוניות מחיר אחר מזה של החשמל הביתי. מה יהיה אם כך מחיר החשמל לטעינה?

    5. קשה לקבל את הטענה שהשברולט וולט שנטען מהבית הוא רכב צעצוע. נראה דווקא כמו פתרון יעיל מאוד, למרות שאתה מקפיד להתעלם מכך.
    אף אחד לא מדבר על מתיחת קבלים מהבית. כל חניון הרי יכול להקים בקלות תשתית טעינה בדיוק כמו זו של בטר פלייס, אבל במקום שקע מיוחד יהיה שם שקע ביתי רגיל (ממש לא בעיה לבנות שקע עם מונה ומערכת לחיוב כרטיס אשראי). מי שרוצה לחכות כמה שעות כדי לטעון דרך רשת החשמל הרגילה צריך לאפשר לו. למה חברת בטר פלייס כל כך מתנגדת לזה? זאת מקודה שצריכה להדליק נורת אזהרה. האם בגלל החשש לאפשר לצרכן העתידי חלופה שתאפשר לו לטעון במחיר החשמל הרגיל?

    6. אתה יכול לחזור על אותו משפט שוב ושוב אבל זה לא יהפוך אותו לנכון. הרי השברולט וולט לא צפוי להיות רכב מסובך (הוא אמור להיות פשוט יותר לתחזוקה מרכב רגיל), ובעתיד הקרוב גם לא תהיה לו שום תלות בדלק מאובנים.

    7. אתה מתעלם מהטענה. ברור לי שלסוללה קטנה יש טווח נמוך יותר, ולא על כך אני טוען. הטענה שלי היא שאין צורך בסוללה גדולה שתשמש רק לעיתים נדירות, כאשר אפשר להשתמש בפתרון יותר יעיל.
    סוללות הליתיום ניתנות למחזור *כמעט* מלא, אבל הוא יקר באופן יחסי ולכן קיימת סכנה מסויימת שסוללות כאלה "ידלפו" ללא מחזור. חוץ מזה אתה מתעלם מכך *שהייצור* של הסוללות האלה הוא תהליך מזהם.

    8. הכוונה של הפוסט היא שאם יורידו את המס על השברולט וולט לרמה של ארצות הברית אז היא תהיה זולה יותר מהפריוס! לא יקרה יותר אלא זולה יותר. האם גם אז תבחר לקנות פריוס? האם גם אז תבחר לקנות מאזדה או טויוטה קורולה? כנראה שלא. זה שהטכנולוגיה תשתפר זה ברור וטבעי לחלוטין, וברור שמה שאתה קונה בשנה הבאה יהיה הרבה פחות מרגש בעוד חמש שנים. אבל זה הרי נכון לכל מכונית או כל טכנולוגיה אחרת.

    9. אתה כנראה לא מעודכן בהתקדמות בתחום הביו-דלק. נתתי את התירס סתם בתור דוגמא, אבל תירס היא הטכנולוגיה מהפחות מתוחכמות שיש בתחום. בכל מקרה, אם משתמשים בשברולט וולט אז צריך רק 5 אחוז מכמות הדלק. במקרה כזה, אפילו אם משתמשים בטכנולוגיית התירס הבלתי מתוחכמת, ואפילו אם לוקחים את המספר שלך (חצי כדור הארץ) יוצא שצריך כבר רק 2.5 אחוז משטח כדור הארץ. כלומר, גם במקרה הגרוע ביותר זה מעשי. כאשר יתחילו להפיק ביו-דלק מאצות זאת כבר בכלל לא תהיה בעיה.

    11. שוב, לא התייחסת למודל שהצעתי, ולא הסבתרת למה הוא לא בר קיימה.
    עקרונות המודל הם:
    מכוניות בדוגמת שברולט וולט שנמכרות ברמת מחירים דומה למכוניות משפחתיות רגילות.
    דבר זה יוביל להפחתה של 95 אחוזים מצריכת הדלק.
    חמישה האחוזים הנותרים יסופקו בשלב ראשון מהדלק הרגיל, ובשלב שני מביו-דלק וגז טבעי.

    בהנחה שהטכנולוגיה הזאת תהיה אכן זמינה בשנה הבאה, בטוח שהפרוייקט הזה הוא בר קיימה. השאלה היא אם הוא יעיל, ולי נראה שכן. הוא עונה על כל הדרישות בצורה יעילה: היישום פשוט ומהיר באופן יחסי, והוא מביא לחוסר תלות מוחלטת בדלק מאובנים.

    אין לי שום דבר נגד הטכנולוגיה של בטר פלייס. החשש היחידי הוא מאיסור הטעינה דרך רשת החשמל הרגילה. כל כלכלן מתחיל (כמוני) יכול להבין שאם יש הפרדה בין החשמל הביתי לחשמל המכוניות, מחיר החשמל למכוניות יעלה (בשיקלול ההוצאות לקניית הרכב החשמלי, וכו') כמו מחיר הבנזין הרגיל מינוס אפסילון.

  • גיא  On ינואר 1, 2009 at 10:30 am

    אוקי אני רואה שאתה אוהב את שיטת המיספורים אז בבקשה:
    1. השברולט וולט הוא רכב יקר מאוד ומסובך מבחינה מכנית הן מרכב בנזין לחלוטין והן מרכב חשמלי לחלוטין. זה למעשה רכב חשמלי שבנו תחת מכסה המנוע שלו תחנת כוח קטנה מונעת על דלק מאובנים להטענת סוללות (הם לא מדברים אגב בלי קשר לכלום לא על ביודיזל ולא על בטיח). אין לי מה להמשיך את הוויכוח כאן אם אתה לא מכיר את הרכב מבחינה מכנית אל תשלח פוסטים עליו ותבנה תאוריה שנראית לך מוצלחת. הוא לא יהיה זול מהפריוס בשום מדינה.
    2. גז טבעי הוא משאב טבע נדלה ולכן כל פתרון שמסתמך על משאבי טבע שסופו להידלדל אינו פתרון בר קיימא – זה ההגדרה של "בר קיימא".
    3. ביודיזל (מעבר לעובדה שהוא מסריח) אינו פתרון המוני לנושא מקור אנרגיה – הוא אנקדוטה ותו לא. עתודות הקרקע לגידולים חקלאיים בעולם מועטות ביותר ושמורות למזון (וזה כולל גם אגמי ענק דימיוניים לגידול אצות). גם כך חסר קרקע לחקלאות. זה לא מעשי, יקר, מיותר ובזבזני במשאבי אנרגיה ביחס לחלופות ייצור אנרגיה נקייה כמו אנרגייה סולארית למשל.
    4. לא. לא הבנת מה אני מתכוון כשאני אומר תחרות. אתה מסתכל על בטר פלייס ועל כל הנושא בצורה מאוד פרובינציאלית – מה קורה בישראל. ניסיתי לתת לך דוגמא לדינמיקה פוליטית שתיצור תחרות על השוק הזה (שלמעשה מגדיר את עצמו היום) מארה"ב – זו דוגמא. חברות משמעותיות שתיכנסנה לתחום ספקיות תשתיות אנרגיה לרכב יהיו בהכרח חברות בינלאומית כמו חברות הסלולר הבינלאומיות – ראה אורנג'.
    5. אתה אולי לא מבין את זה אבל אין שום אפשרות לתת לרכב להיטען משקע ביתי. זה לא מעשי, מסוכן ולא יתן לך שום אפקט של תחרות. חברת החשמל בארץ היא דווקא המונופול. בטר פלייס יצרה קשרים עם חברות ייצור אנרגיה נקייה תוך קניית חשמל מהם בחוזים ארוכי טווח בכל מדינה שהיא החלה לפעול בה. כשאתה מפיק נקודות טעינה מקו המתח הגבוה החשמל זול יותר משמעותית מהחשמל בשקע הבית שלך.
    6. אין שום מניעה שהחניונים שאתה מדבר עליהם יספקו שרותי טעינה כאלה, נהפוך הוא אם תרצה תוכל וודאי להקים רשת פריסה ארצית שיקרו לה "ליאור פלייס" איפה שמעת שמישהוא הגביל את זה או ביקש להגביל את זה? מדובר על טעינה ביתית שהיא בעייתית מאוד. אבל אם תקים את החברה שלך תצטרך לדאוג לטעינה חכמה ומנוהלת של הטעינה – למשל לדאוג לכך שהרכב לא יוכל להתחיל ליסוע כשהכבל מחובר אליו – אם מישהו שכח שהוא מחובר או לא שם לב. כמו כן תצטרך לווסת בצורה חכמה את שעות הטעינה וההספקים כדי לא להקריס את חברת החשמל. אין ספק שיקומו (גם בארץ, כן גם בישראל) ספקי שרות כאלה נוספים. כמובן שאם הם לא יתנו מענה לנסיעות ארוכות טווח לא יהיו להם מנויים ולכן הם יצטרכו להקים גם תחנות החלפת סוללות.
    7. אתה יכול לחזור על אותו משפט שהשברולט וולט יהיה רכב פשוט מבחינה מכנית אבל זה לא יהפוך את זה לנכון. אתה גם יכול לספק את הסקופ על וולט מונע ביודיזל שלא קראתי בשום מקור אינפורמציה (אבל אולי יש לך קשרים בג'נרל מוטורס אני באמת לא יודע). בכל מקרה אם זה נכון זה קצת סותר את כל התפיסה הכיתתית שלהם של לא לסמוך על פריסת תשתיות אלא "בוא נבנה את התשתיות בתוך הרכב שלנו ולא נשנה כלום בעולם שמסביבנו". כנראה שג'נרל מוטורס שינתה כיוון ואולי היא תתחיל לגדל אצות ולפרוס תחנות דלק ביולוגי.
    8. אני אחזור שוב על הנקודה של הסוללה – אתה מכיר הרבה אנשים (חוץ ממתלהבים למיניהם) שיסכימו לשלם קרוב למאתיים אלף שקל עבור רכב שתוך 5 שנים יאבד כמעט לחלוטין את ערכו כי הסוללה שלו תסיים את חייה ולמרות שיהיו סוללות חדשות וטובות יותר בשוק הן לא יתאימו אליו ותצטרך לקנות סוללה חדשה במחיר של 15-25 אלף דולר (מממודל מיושן) כדי שהוא בכלל ימשיך לעבוד (ואגב – זה יהיה תג המחיר שלו בארץ במידה ויורידו את המיסוי הקיים – מה שלא כל כך הגיוני לארו העובדה שהוא מזהם יותר מרכב חשמלי).
    9. לגבי מה "בר קיימא" ומה לא – אנה ראה סעיף 2.
    10. אני אולי פסקני ולא מאוד נחמד בסגנון שלי אבל אני לא רוצה שתבין שאני כועס או משהו כזה. מפריע לי שתקשורת הרכב והנושאים הסביבתיים בארץ היא ירודה מתחת לכל ביקורת (ויש לי רושם שאתה ניזון ממנה לא מעט). כתבים מפיצים שטויות שלעולם לא היו נכנסים למגזינים רציניים ולכן מי שמתעניין בנושא צריך לקרוא על הנושאים האלה באתרים בינלאומיים.

  • גיא  On ינואר 1, 2009 at 10:38 am

    זה נכון שביודיזל עובד גם על מנועים רגילים אבל בצורה הרבה פחות יעילה ובכל מקרה הנקודה הקריטית היא לא המנוע אלא היכולת לייצר דלק כזה בכמויות מסחריות

  • ליאור  On ינואר 2, 2009 at 5:41 am

    1. לגבי השברולט וולט אין מספיק נתונים ולכן אני נאלץ להתבסס על שמועות. לפי שמועות מנומקות הוא לא צפוי להיות רכב מסובך לתחזוקה. בכל מקרה, הנחת המוצא שלי היא שזה רכב שמיועד לשיווק מסחרי המוני, ולכן יש בסיס להנחה שהאחזקה שלו תהיה בגבולות הסביר.
    הוולט יכול להיות זול מהפריוס אם לא יהיה עליו מס. כלומר, 150,000 ש"ח עבור הוולט לעומת למעלה מ200,000 ש"ח על הפריוס.

    2. גז הוא אכן משאב נידלה, אבל גם בתסריט הגרוע ביותר הוא לא ייגמר ב-50 השנים הקרובות (וזה אפילו אם כל כלי הרכב בעולם יעבור מחר בבוקר להנעה על בסיס גז טבעי בלבד). הבעיה של הגז הטבעי היא שהוא פולט גזי חממה, אבל זה כבר סיפור אחר.

    3. ביו-דיזל מסריח??? אינך יודע על מה אתה מדבר. אם אתה טוען כך כנראה שמעולם לא התקרבת למאגר של ביו-דיזל, או שמישהו נתן לך מוצר פגום. בתור מתדלק ביו-דיזל במשרה חלקית (מאוד) אני יכול להבטיח לך שההבדל בינו לבין דיזל רגיל הוא הריח. הדיזל הרגיל מסריח והביו-דיזל לא. אם מישהו מנסה למכור איזה מוצר פגום כלשהו זה עניין אחר. הביו-דיזל לא חייב להסריח והוא אכן לא.
    הטענות על הביו-דיזל והחקלאות ושזה לא מעשי וכל זה מוכרות לי היטב. מדובר בפרופוגנדה של חברות הדלק ולא יותר מזה. ביו-דיזל, באופן ספציפי, זה נושא שיש לי בו הבנה לא מבוטלת, ואולי הנושא מצדיק פוסט נפרד כי באמת קשה להסביר את זה בשני משפטים. בכל אופן, אם מדובר רק ב 5 אחוזים מצריכת הדלק אפילו לפי החישובים של חברות הנפט לא צריכה להיות בעיה.
    בניגוד מוחלט למה שכתבת בתגובה הנוספת, ביו-דיזל לא עובד פחות טוב מדיזל רגיל. אין שום הבדל בינהם, ואת זה אני יודע בוודאות מוחלטת. התכונות של שני החומרים מבחינת הבעירה והאנרגיה שהם מספקים הן זהות. גם הק"מ לליטר הוא זהה (בעצמי בדקתי).

    4. ברור שאני מסתכל על ישראל בלבד. אם אתה לא יכול לקחת את הרכב שלך ולהטעין אותו בארצות הברית אז זה שיש חברה מתחרה בארצות הברית זה לא עוזר. המחירים שיקבעו בארץ הם המחירים שכל אחד יצטרך לשלם.
    חברת חשמל היא לא ממש מונופול כי היא לא קובעת את מחיר החשמל (את זה קובעת וועדה ממשלתית). דרך בטר פלייס חברת חשמל יכולה לשנות את זה וכן לקבוע את מחיר החשמל לטעינה, וכך להפוך (יחד עם בטר פלייס) למונופול אמיתי.

    5. ראיתי כבר כמה וכמה רכבים חשמליים שנטענים מהשקע הביתי. אני רואה אותם נטענים כמעט כל יום, ואני לא מבין מה הבעיה בזה. אני לא מבין למה מה שטוב לאירופה וארצות הברית לא יכול להיות טוב לישראל. מה ההבדל?

    6. או. קיי., זאת נקודה טובה. אני התרשמתי מהדיווחים בתקשורת שבטר פלייס מתעקשת שרק היא תהיה מורשית להתקין עמדות טעינה, והיא תעשה זאת בכל איזורי הארץ. אם כל אחד יהיה זכאי להתקין עמדה (כולל בבית שלו) אז זה כבר סיפור אחר. עד היום לא התרשמתי שזה באמת המצב, אבל שוב, יכול להיות שאני טועה.

    7. כפי שציינתי, בשנים הראשונות המכוניות יעבדו על דלק רגיל (שוב, מדובר רק ב 5 אחוזים מהצריכה, שזה חיסכון דרמטי). לגבי אותם חמישה אחוז נותרים, המעבר לביו-דלק הוא מעבר קל, וגם החלפת הגנרטור לגנרטור שמבוסס על גז טבעי לא צריך להיות מורכב בצורה יוצאת דופן.

    8. המספרים שמדברים עליהם יצרני הרכב (לא רק הוולט) הפתיעו אותי לטובה, והם נעים סביב המיליון קילומטר לאורך חיים של סוללה. אף אחד לא נוסע כל כך הרבה בחמש שנים. אין נתונים עדיין לגבי הוולט, אבל אני מקווה שהמספר יהיה בערך כזה. גם על חצי מזה הייתי חותם.

  • גיא  On ינואר 4, 2009 at 11:34 am

    אוקי.. אפשר להמשיך להתנצח עד אין סוף… אז הנה דברי לסיכום (מבחינתי)
    אתה מאמין שיש להתחיל בגידולים חקלאיים מסחריים לייצור דלק אורגני והפצה שלו בעולם. זכותך אני חושב שזה לא מעשי, לא חכם ולא אקולוגי. מנועי בעירה פנימית מונעי דלקים (ביולוגים או דלקי מאובנים) מייצרים בעיקר רעש וחום וקצת אנרגיה לתנועה קווית. שינוע של הדלקים האלה הוא ביבוז נוסף באנרגיה. גידולים כאלה דורשים מיים ומשאבי קרקע, שחסרים היום בעולם. הם גם דורשים חקלאים שוודאי ירצו להרוויח ויהפכו את השוק בעייתי מבחינת תנודתיות המחירים שלו. לגבי הריח – כנראה שאתה יודע יותר טוב – אני רק יכול לומר ששמן בישול משומש (שמשמש גם כדלק אלטרנטיבי) מריח כמו צ'יפס בשעה שהוא נשרף.
    אני לא רוצה להתייחס לנושא הגז הטבעי – אני חושב שאתה כבר מסכים שזה ממש לא פתרון להקים תשתיות לאומיות להפצת גז טבעי שפולט גזי חממה וסופו להתכלות.
    בכל מקרה אין לזה קשר לפוסט שלך לגבי השברולט וולט. ג'נרל מוטורס חשבה על פתרון זמני שיתאים לנושא התשתיות הקיימות היום בעולם ויתאים להמשך המגמה של שימוש בדלק בעולם. היא לא ניסתה לתת מענה מערכתי נכון וכולל (או בר קיימא) לנושא התחבורה. אני ממליץ לך בחום לראות את הסרט: who killed the electric car" לפני ש"תקנה" סיפורים של החברה הזאת. שמעת על ה- EV1 שלהם? רכב חשמלי לגמרי (מצויין אגב) שהם ייצרו לפני 6 שנים, מכרו ובאופן מיסתורי ופתאומי משכו מהמדפים והשמידו אותו בטענה שאין לזה ביקוש?
    הפתרון הגאוני של אגסי הוא היחידי שעומד מבחינת ההשפעות הסביבתיות, הזמינות הטכנולוגית, המודל העיסקי והיישימות. עוד 5 שנים אני משוכנע שגם אתה (כמו יתר העולם) יכירו בעובדה הזו. מדובר בשינוי פרדיגמה לגבי כל מודל השימוש בתחבורה פרטית כפי שאנחנו מכירים – מעבר למודל הסלולרי – השינוי התפיסתי הזה קשה לעיכול אבל הוא ייראה כמו הדבר הפשוט וההגייוני ביותר בעולם ברגע שתראה את זה עובד בשטח.
    ואולי בכל זאת עוד מילה קטנה אחרונה על ההתעקשות שלך לטעינה מהבית. בשום מדינה לא ראית רכב חשמלי שנטען משקע _ביתי_ וחונה ברחוב או בחניון ציבורי נכון? ברחוב זו סכנת נפשות ובחניון זו תהייה גניבת חשמל ללא מערכת חיוב. חנייה פרטית סגורה, מקורה ונעולה נכונה לאולי אחוז מהרכבים בארץ (אין לי באמת מושג סתם הערכה). הסיבה שהתופעה הזו קיימת בכלל היא העדר תשתית טעינה ארצית והעובדה שהמכוניות שיש היום על הכביש הן מועטות ובקושי מהוות אנקדוטה. רשת החשמל לא תוכל לעמוד בשעות השיא בטעינה המונית של סוללות- חייבים לנהל את זה מבחינת פריסת האנרגיה. אם לא תרצה שהרכב שלך יהיה מוגבל לרדיוס קטן מסביב לבית (ואין שום רכב כמעט שכיום מוגבל כך אלא אם כן הוא רכב *שני*) תהיה חייב לקבל שרותי אנרגיה כלל ארציים לרכב שלך בדיוק כמו שאתה לא משתמש בטלפון הקווי-אלחוטי שלך שקולט למרחק 2 ק"מ אלא מנוי לחברה סלולרית. מכיוון שתשלם תשלום קבוע לפי קילומטר נסיעה אין משמעות לטעינה הבייתית פרט להפסד כספי מיותר מבחינתך.

  • ליאור  On ינואר 5, 2009 at 6:39 am

    יכול להיות שהפרוייקט של אגסי הוא יוצא מין הכלל (בלי טיפת ציניות), אבל הבעיה היחידה היא הגבלת טעינה משקע ביתי שלא תאפשר לייבא מכוניות חשמליות.

    אף אחד לא מדבר על כבלים ברחוב. כמו שיהיה שקע מיוחד, ככה יהיה גם שקע רגיל.

  • גיא  On ינואר 5, 2009 at 9:27 am

    הבטחתי תגובה אחרונה אני יודע..
    שקע חשמל רגיל ברחוב או בחניון של בית משותף? שכל אחד יוכל למשוך ממנו חשמל? בלי יכולת חיוב? בלי יכולת למנוע ממישהו להוציא את השקע שלך ולהכניס את שלו (אתה לא עומד ליד הרכב) בלי יכולת בקרה על נסיעה של המכונית תוך שהיא מחוברת לחשמל? בלי וויסות מדורג של אספקת החשמל? זה נראה לך רעיון טוב? נראה לך שאפשר לבנות ככה תשתית שתזיז את כל הרכבים במדינה?

  • ליאור  On ינואר 9, 2009 at 12:39 am

    כל הנקודות שכתבת הן בנות פתרון גם בשקע סטנדרטי. לא צריך להמציא בשביל זה את הגלגל.

  • גיא  On יוני 5, 2011 at 8:00 am

    רק רציתי להזכיר לך שלפני שנתיים וחצי התווכחנו כמה תעלה הוולט והיא אכן עולה (כפי שאמרתי לך) פי שתיים מהפריוס, מה שיכול להסביר את קצב המכירות הנמוך שלה בארה"ב.

    http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-25563-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%A1-%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%98-%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%94.aspx

    עכשיו נשאר לנו לחכות שנתיים וחצי נוספות כדי לראות מה יעלה בגורל הפרוייקט של ב"פ. אני טוען שתוך פרק הזמן הזה רכבים החשמליים חדשים של ב"פ (פלואנס, זואי ואולי צ'רי) ימכרו ביחד יותר מכל דגם רכב, קרי יותר ממאזדה 3, יותר מיונדאי איך שלא קוראים לה וכד'…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: