הרובוט ההרפתקן ומטמון רובינזון קרוזו

"רובינזון קרוזו" הוא אי קטן הנמצא כ-700 קילומטרים מדרום לצ'ילה. שמו של האי מרמז על הסיפור אשר התרחש בו לפני קצת יותר מ-300 שנה, אז נשאר בו לבדו המלח הסקוטי אלכסנדר סלקירק (על שמו נקרא אי אחר, השוכן בסמוך ל"רובינזון קרוזו"). בהשראת סלקירק כתב הסופר דניאל דפו את הספר המפורסם אשר האי נושא את שמו.

למעשה, ספק רב אם סיפורו של סלקירק אכן התרחש על האי הספציפי הזה, ונראה ששמו הוענק לו מסיבות של קידום התיירות באיזור ולאו דווקא מתוך נאמנות לאירועים ההיסטוריים. אבל למרות שסיפור ההשראה ל"רובינזון קרוזו" כנראה לא התרחש בו, יש הסוברים שהאי שימש זירת התרחשות לסיפור מרתק לא פחות:

ב-1715 הטמין במקום קברניט ספרדי בשם חואן אסטבן כמות גדולה של מתכות ואבנים יקרות, אותן צבר במסגרת תפקידו כמוביל סחורות מאיזור מקסיקו ליבשת הישנה. אותו קברניט נהג לשמור לעצמו חלק מהסחורה אותה הוביל, אך מכיוון שהפעולה לא עמדה בקנה אחד עם החוק הוא שמר את השלל במקום מסתור על האי. את המקום הוא ציין במפה, אשר העתק ממנה עשה את דרכו בסופו של דבר לאי הבריטי. כ-50 שנה מאוחר יותר הגיע דבר האוצר לאוזניו של מלך בריטניה, אשר הורה על יציאת משלחת אשר תמצא אותו ותביא אותו אל הממלכה. על המשימה הופקד קורנליוס ווב, אשר הגיע לאי ואכן מצא את האוצר, אולם בדרך חזרה נקלעה הספינה לסופה אשר גרמה נזק משמעותי לספינה ואילצה אותו לשוב על עקבותיו. לאחר שחזרו לאי, הטמינו ווב ואנשי צוותו את המטמון במקום אחר, ועזבו את האי על מנת לעגון במקום בו יוכלו לתקן את הספינה. כשהושלמה עבודת התיקונים, הרג ווב את אנשי צוותו וכך נשאר היחיד שידע את מיקומו של האוצר. על פי רישומיו של קורנליוס ווב, שווי האוצר מוערך בלא פחות מ-15 מיליארד דולרים. ווב היה זהיר יותר מבעליו הקודמים של האוצר, ולא החזיק במפה אלא נסמך על זכרונו בלבד. עם מותו של ווב, נעלם כל זכר למקום בו האוצר הוטמן.

למרות ניסיונות חיפוש עקשניים, האוצר של האי רובינזון קרוזו נשאר במקומו במשך מאות שנים, ונראה שהמשימה למצוא דבר מה הטמון בעומק של עשרות מטרים מתחת לאדמה על אי גדול כל כך אינה ברת ביצוע. אולם כמו במקרים רבים אחרים, מה שנראה בלתי אפשרי כאשר מסתמכים על כוח העבודה האנושי הופך מעשי לחלוטין כאשר משתמשים בטכנולוגיה הנכונה. הנחה זו היתה הבסיס עליו פעלה חברה צ'יליאנית בשם "וואגנר", אשר פיתחה את הרובוט ההרפתקן "ארתוריטו". תפקידו של ארתוריטו הוא לשוטט ולחפש חפצי מתכת הטמונים מתחת לפני הקרקע. הטכנולוגיה עליה מבוסס הרובוט מוגדרת סוד מסחרי, אך לטענת "וואגנר" הוא מסוגל למצוא עצמי מתכת בעומק של עד 50 מטרים מתחת לפני האדמה. בין רשימת ההצלחות של ארתוריטו ניתן למצוא מספר עבודות סיוע למשטרה המקומית במציאת כלי נשק אשר הוטמנו מתחת לפני הקרקע, והוא חתום על פתרון של כמה תעלומות בלשיות שנחשבו בלתי פתורות. אולם נראה שהחקירות הפליליות לא השביעו את יצר ההרפתקנות של הרובוט, והוא חיפש לעצמו ריגוש מסוג אחר. המשימה הפעם היתה מציאת המטמון האבוד של האי "רובינזון קרוזו". ואכן, הרובוט לא אכזב את אלה שתלו בו תקוות, ולאחר חיפוש אינטנסיבי שנמשך יומיים בלבד הצליח לאתר מצבור מתכת גדול ומבטיח הטמון בעומק של כ-15 מטרים מתחת לפני הקרקע.

חברת "וואגנר" חגגה כמובן את ההצלחה הגדולה של האינדיאנה ג'ונס הרובוטי שלהם, ובישרה את דבר האוצר לכלי התקשורת המקומיים תוך שהיא מבטיחה כי 60 אחוזים מהתמורה תועבר למטרות צדקה. אולם בזמן שצוות "וואגנר" כבר מתכננים את המעבר שלהם לחצי האחר, בשורה שהגיעה מכיוון ממשלת צ'ילה קטעה את החגיגות המתהוות. ממשלת צ'ילה, אשר ידועה כאוייב מר בקרב מחפשי האוצרות באיזור, קבעה כי האוצר נמצא בתחומה ולכן הוא אינו שייך למגלים אלא לאזרחי המדינה, ובכוונתה להשתמש בו לטובת שיפור מערכת התשתיות המקרטעת של המדינה. בתגובה הודיעו מגלי המטמון שישאירו את האוצר באדמה ולא יגלו את מיקומו, עד אשר תחזור ממשלת צ'ילה מדרישתה ותסכים לכך ש-40 אחוזים מהתמורה תשאר בידי המגלים. לחגיגה הצטרף גם ראש העיירה הקטנה סאן חואן, היחידה באי, בתביעה מישלו לנתח מהאוצר. על פי ראש העיר, האוצר צריך להתחלק שווה בשווה בין דיירי האי, שזה בערך 8 מיליון דולר לכל תושב. גם לכך התנגדה חברת "וואגנר", וחזרה על החלטתה שלא לגלות את מיקומו של האוצר עד שייסוג גם ראש העיר מדרישתו. במצב זה של "דו-קרב מקסיקני" נשאר האוצר טמון באדמה, ומיקומו ידוע לכאורה רק לאנשי חברת "וואגנר", ובראשם ממציא הרובוט, אדם בשם מנואל סלינאס.
 
אך האם לרובוט יש יכולת למצוא דבר מה בעומק של 15 מטרים מתחת לאדמה? לטענת מפתחי הרובוט, ארתוריטו מסוגל לגלות מתכת בעומק של עד 50 מטר מתחת לפני הקרקע, אולם נמנעים מלנדב כל נתון לגבי הטכנולוגיה עליה הוא מבוסס. מיותר לציין שגילוי מתכות מתחת לפני הקרקע הוא אמנם אפשרי, אך אף טכנולוגיה קיימת אפילו לא מצליחה להתקרב למפרט הטכני היומרני של ארתוריטו. הספקות שהעלו מדענים התעצמו לנוכח חוסר בקיאותו של הממציא, מנואל סלינאס, והשימוש שהוא עושה במונחים טכנולוגיים בעלי משמעות עמומה. ספקות אלה קיבלו חיזוק גם מצד מומחים בחיפוש אוצרות, אשר התקשו להשתכנע שמקומו של האוצר הוא דווקא במעלה ההר, דבר אשר לטענתם אינו סביר בהתחשב בדרך פעולתם של המלחים באותה תקופה. גורמים אלה משאירים באוויר תחושה קלה של מתיחה, ומעמידים בספק מסויים את היכולות של הרובוט ההרפתקן.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלי וינשטיין  On דצמבר 19, 2008 at 9:59 pm

    בזמנו לפני כמה חודשים כתבתי על האי רובניזון קרוזו שהוא כיום מיושב ומקור לתיירות ובעצם היה אחד בשם אלכסנדר סילקרייג שהוא המקור לדמות של קרוזו והשם רוינזון קרוזו הוא בכלל בגלל…
    תקרא פה
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=396700
    נראה לי שנעלם הסרט שהורדתי אז מיו טיוב על האי אייל רובינזון קרוזו כאתר תיירות.
    והייתה התקפה של רובינזונדות במאה ה-19
    היה כנס לפני שנה באוניברסיטת חיפה והרצה שם גבי צורן על הרובינזונדות.
    נו טוב זה אלמנט ידוע בספרות.
    ולגבי האוצר.
    זה כבר לא רובינזונדה.
    זה כבר אלמנט ספרותי אחר. כמו אי המטמון. אי המטמון למשל הוא לא רובינזונדה.

  • ליאור  On דצמבר 19, 2008 at 11:50 pm

    אני לא יודע כמעט כלום על האלמנטים הספרותיים שקשורים לרובינזון קרוזו. מה שעניין אותי כאן זה הטכנולוגיה (שהיתה או לא היתה) והצורה המוזרה שבה היא השפיעה על מדינה שלמה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: