מחקר של אונ' בן גוריון מגלה – נשים מקיימות יחסי מין בתדירות גבוהה יותר בזמן חופשה

 

עידן לנדו הפנה את תשומת ליבי למחקר פורץ דרך שמתבצע בימים אלה ממש באוניברסיטת בן גוריון. תחת הכותרת "התנהגותן המינית של נשים בתיירות – גורם משמעותי בהבנת תופעת התיירות", חוקרים ליזה ברדיצ'בסקי, יניב פוריה ונתי אוריאלי את התנהגותן המינית של נשים במסגרת תיירותית.

המחקר המקיף מבוסס על ראיונות עם 21 נשים (יהודיות, כפי שמציין התקציר, וזאת ככל הנראה בכדי להמנע מההטיה החמורה שקיימת בין העדפותיהן המיניות של השיקצות לבין אלה של בנות עם הספר) המשתייכות לשכבות סוציו-אקונומיות שונות.

החוקרים מבטיחים כבר בתחילת התקציר ש"השיטה האיכותנית הולמת את אופיו החלוצי של מחקר זה." ואכן, קשה להשאר אדישים למסקנות החלוציות של המחקר. אחת המסקנות הסנסציוניות הראשונות העולות מהמחקר היא שנשים מקיימות יחסי מין בתדירות גבוהה יותר בזמן חופשה מחוץ לבית. מסקנה זו תקפה במיוחד לחופשות בצימרים, וזאת מהסיבה אותה מגדירות המרואיינות כ"אין שם מה לעשות חוץ מזה".

בנוסף, בודקים החוקרים תופעה מוכרת אחרת, והיא נשים שמקיימות יחסי מין באכסניות למרות שחדריהן המשותפים אינם מעניקים תחושת פרטיות. הסיבה, כפי שנחשפת לראשונה על ידי המחקר, היא שתחושת האנונימיות והחוויה הייחודית שמעניק טיול בארץ רחוקה גורמים להן לבצע מעשים אותם לא היו מבצעות בסיטואציה אחרת. החוקרים צנועים מכדי לציין זאת במפורש, אבל מתגלית זו משתמע שאותן נשים ממש היו מהססות לקיים יחסי מין בחדר המאוכלס בקרובי משפחתן במהלך טיול משפחתי, או עמיתותיהן לעבודה בזמן נופש מטעם המעסיק.

עוד בדקו החוקרים את התנהגותן המינית של התיירות על פי סוגי החופשה. למרות שהחוקרים מצאו רק שלושה סוגי חופשה אפשריים, המסקנות המתקבלות מהניתוח הן ללא ספק פורצות דרך בתחומן. למשל, הנבדקות דיווחו על עליה בתדירות יחסי המין בחופשות "בטן גב" (כך במקור) עם בן הזוג שלהן, אך יחד עם זאת ציינו שבטיולי תרמילים הן נוהגות לקיים יחסי מין מזדמנים עם פרטנרים שונים. המחקר לא עסק כלל בנבדקים גברים (בכדי "למזער הטיות הנובעות מהבדלי המגדר בין המראיינת למשתתפים"), אך המסקנה התקיפה לגבי גברים היא ברורה והחלטית מתוך קריאה בין השורות: גבר אשר בת זוגו יקרה לו, אל לו לצאת איתה למסע תרמילים, שכן זו עלולה להתקף ביצר בלתי נשלט לקיים יחסי מין עם פרטנרים מזדמנים ובכך להעמיד במבחן את מערכת הזוגיות.

אבל למה כל זה בכלל חשוב? עורכי המחקר כמובן התכוננו לשאלת התם הזו, והתשובה הניצחת לכך מופיעה בסוף התקציר: "חשיבותו של המחקר טמונה בפוטנציאל של הבנת הקשר בין התנהגות מינית לתיירות, קשר לו תובנות להבנת תופעת התיירות, יחסי המין, והתנהגותה של האישה במסגרת תיירותית ויומיומית." או במילים אחרות, חשיבותו של המחקר להבנת התנהגותה המינית של האישה במסגרת תיירותית היא בכך שהוא יעזור להבין את התנהגותה המינית של האישה במסגרת תיירותית.

תקציר מסקנות המחקר באתר אונ' בן גוריון:
http://web.bgu.ac.il/NR/rdonlyres/C0AC14BE-AE2B-475E-B163-7ECE64A4E240/62965/abstract.pdf

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On אוקטובר 7, 2008 at 5:04 pm

    לא מיותרת ולא מובנת מאליה כפי שמשתמע מדבריך. אני לא יודע אם אתה תוקף את שיטות המחקר האיכותניות שלהן (כאן אני איתך) ומאוד יכול להיות שהם לא תקפו את השאלה בצורה נכונה, אבל בעיניי לא מובן מאליו שיש יותר יחסי מין בחופשה ובעיקר עם פרטנרים מזדמנים. הדפוסים הללו דווקא די מעניינים ואני לא חושב שידוע לנו עליהם מספיק.

  • ליאור  On אוקטובר 7, 2008 at 5:43 pm

    שים צעירים וצעירות ביחד באווירה בלתי מחייבת ותקבל יחסי מין בינהם. ככל שתחלופת האנשים תהיה מהירה יותר כך מספר הפרטנרים יילך וייגדל. ככה זה. בין אם זה בטיולי תרמילים או בסדנאות לסטודנטים בקולג'ים האמריקאים. לא ברור לי מה התגלית שכל כך מרתקת אותך כאן.

    אבל זה לא רק המסקנות. כתיבה מדעית כל כך רשלנית לא ראיתי כבר הרבה זמן.

  • ליאור  On אוקטובר 7, 2008 at 5:50 pm

    זה נראה לי די הגיוני שמי שיוצאת לחופשה בצימר עם בן הזוג תקיים פחות יחסי מין מזדמנים מאשר מי שיוצאת לבדה לטיול תרמילים. אם מישהו רוצה לבזבז את הזמן שלו בשביל להוכיח את זה ב"מחקר" אני לא רואה דרך חוקית למנוע את זה, אבל תועלת גדולה אני גם לא רואה כאן.

  • באר שבעית  On אוקטובר 7, 2008 at 7:04 pm

    בתור באר שבעים הם גם צריכים לדעת שגם בבאר שבע אין יותר מדי מה לעשות. עכשיו אני מבינה למה תדירות קיום יחסי המין שלי בשנות באר שבעיותי היתה גבוהה.
    מאז שעזבתי…
    שווה לבדוק מי מימן את המחקר: אם זה גורם תיירותי שנותן את הגרנט, אז זה ממש מחקר ששווה כל גרוש.
    מהפיכה מינית!

  • אקדמאי בדימוס  On אוקטובר 7, 2008 at 7:38 pm

    כי זה מה שעושים באקדמיה: מחקרים.
    נותר רק להחליט מה לחקור, לצבוע בלכה ולשלוח לג'ורנלים.
    הבנת הקשר וכו' זו לא מטרת המחקר כי אם תופעת לואי שלו. המטרה היא המחקר עצמו.

  • גיל  On אוקטובר 7, 2008 at 7:41 pm

    ואני מסכים שזה לא קשור רק לטיולי תרמילים. עם זאת, טיולי תרמילים הם בהחלט מקום טוב לבדוק את הנושא של יחסי מין מזדמנים כשאנשים משוחררים מכל מיני מחויבויות. יכול מאוד להיות שזה לא מפתיע שצעירים מקיימים יותר יחסי מין בזמן טיול אבל לא צריך להתייחס לתופעה בצורה דיכוטומית. מה שמעניין הוא הבדלים אינדיבידואליים בנושא. מי האנשים שמקיימים יותר מאחרים? באלו סיטואציות זה בדיוק קורה? מי הם אלו שייטו יותר לשנות את התנהגותם המינית בהשוואה לחיי השגרה? אני דווקא חושב שיש כאן כמה שאלות תיאורטיות עמוקות אבל יכול להיות שהמחקר הספציפי הזה הוא שטחי ולא התעמק בהן.

  • עידן  On אוקטובר 7, 2008 at 8:34 pm

    מכיוון שמדובר בקולגות, לא אכפיש. אומר רק שמדובר במחקר תמוה, בלשון המעטה קיצונית.

    לא, האקדמיה לא נוצרה בשביל לחקור. היא נוצרה בשביל לגלות, להרחיב את הידע, לערער על הקיים. מחקר מדעי הוא רק אמצעי להשיג את המטרות האלה, לא יעד בפני עצמו.

    יש לאקדמיה הרבה השגים להתגאות בהם. ויש גם תעשייה אווילית של מחקרים חסרי שחר או תוחלת. כשם שראוי להפיץ את בשורת הראשונים, ראוי להפיץ את חרפת האחרונים. שתי הפעולות משרתות נאמנה את האתוס המדעי – שקיפות וחשיפה לביקורת.

  • גיל  On אוקטובר 7, 2008 at 8:47 pm

    מעבר לתקציר שמופיע כאן אני לא יכול לחוות דיעה על המחקר הספציפי הזה ואני מסכים שיש סיכוי גבוה שהמחקר בעייתי מבחינות רבות. יש הרבה מחקרים תמוהים ובעייתים באקדמיה אבל לפעמים יש לי הרגשה שאנשים ממהרים לחרוץ דיעה רק על סמך הכותרת של המחקר בלי לקרוא אותו לעומק. לחוקרים יש גם נטייה לקטול מחקרים מתחומים שהם לא שלהם כלא חשובים או מעניינים ולדעתי יש יותר תחומים אפורים ממה שנדמה.

  • ליאור  On אוקטובר 7, 2008 at 10:43 pm

    אני זוכר שהזדמן לי להיות נוכח במצגת הסופית של סטודנט לתואר שני (במדעי המחשב). העבודה שלו היתה פיתוח אלגוריתם יעיל לסיום תהליכים התלויים זה בזה. האלגוריתם שלו היה נכון ועבד טוב, אבל הבעיה היחידה היא שלא ממש היה בו צורך. אחרי שהוא סיים להציג את הפתרון שלו שאל אותו אחד הנכחים למה האלגוריתם שלו אמור לשמש, והסטודנט ענה בלי בכנות ראויה לציון: "המטרה של האלגוריתם היא שאני אקבל את התואר".

    גיל, יש הרבה דברים חשובים שאפשר לחקור. זה נכון. אבל כשמדען כותב שהוא גילה שנשים בטיול תרמילים מקיימות יחסים עם יותר פרטנרים מאשר בחופשה בצימר זה באמת לא לעניין.

    כמו שעידן ציין מעליי, יש תעשיה שלמה של מחקרים שמשרתים בעיקר את אלה שמבצעים אותם. במקרה הזה זה בולט יותר כי גם מסעודה המיתולוגית מדימונה, שהיא לא מדענית, יודעת בדיוק מה מתכוונים הנכדים שלה לעשות כשהם מזמינים חופשה בצימר בצפון. אבל אני יכול להצביע על תחומים שלמים, במדעי המחשב למשל, שכמעט ואין להם שימוש או מטרה. לדעתי זו לא תופעה חיובית.

  • גיל  On אוקטובר 8, 2008 at 2:20 am

    קודם כל, סטודנט שהגיב כמו שהגיב הוא אידיוט ולא הייתי נותן לו לעבור (ואני תוהה איפה המנחים שלו היו).

    מחקרים שהמתדולוגיה שלהן בעייתית והם פשוט לא מחקרים טובים גם הם ראויים לביקורת.

    בלי קשר לזה, איך אפשר לקבוע מה נחשב מחקר ראוי ומה לא? האם משתמע ממה שאתה אומר שרק מחקרים שמביאים תועלת כלשהיא צריכים להתבצע?
    הרי גיאומטריה לא אוקלידית התפתחה סתם מסקרנות ויש עוד הרבה תחומים במתמטיקה שהם כלל לא מעשיים ואולי יהיו מעשיים בעתיד ואולי לא, האם צריך להימנע מלחקור אותם?

    גם הרבה שאלות שנראות טריוויאליות ומובנות מעליהן לא תמיד כאלו כשמבצעים מחקר אמיתי. הבאתי בבלוג שלי את הדוגמא של סינכרון המחזור השני שהרבה נשים בטוחות שהוא קיים ולא צריכות שום מחקר לזה. והנה הפלא ופלא, מחקרים לא תומכים בתחושה הזו.

    עכשיו, מחקר על יחסי מין בצימר הוא באמת לא מציאה כזו גדולה, אבל יחסי מין בזמן טיול בכלל זה כן נושא ראוי למחקר בעיניי. השאלה היא מה בדיוק חוקרים, על איזו תיאוריות מתבססים, מה שיטת המחקר וכו'. אם המטרה של המחקר זה רק להראות שיש יותר יחסי מין אז הוא באמת לא משהו, אבל רוב המחקרים שנעשים לא באים לתת תשובות של כן או לא אלא מטרתם להתעמק קצת יותר וככאלו אי אפשר לפסול אותם סתם ככה לדעתי.

  • אסף  On אוקטובר 8, 2008 at 12:13 pm

    בכל נושא אפשר למצוא משהו מענין ובעל משמעות לקיום האנושי. נראה לי שאתה במיוחד טוב בלמצוא היבטים כאלה.

    אבל המחקר, כפי שהוא מוצג כאן, רחוק מאוד מלעשות את זה – ואם ההצגה שלו על ידי ליאור נאמנה, אז הוא אפילו מבדח.

  • ליאור  On אוקטובר 8, 2008 at 3:25 pm

    התגובה של אסף די מסכמת לדעתי את העניין הספציפי הזה, אבל באופן הכללי יותר יש ביני ובינך אי הסכמה עיקרונית. לדעתי אתה טועה בכך שאינך מפריד בין ביצוע מחקר לבין פרסום המסקנות שלו.

    כלומר, אם חקרת הנחה טריוויאלית וגילית שהיא אינה נכונה אז זה דבר שראוי שיפרסמו אותו (כמו בדוגמה שציינת). לעומת זאת, אם חקרת הנחה טריוויאלית וגילית שהיא כן נכונה אז זו לא תגלית ראויה לפרסום (והיא גם לא תתקבל לפרסום בשום כתב עת שמכבד את עצמו). בגלל זה חוקרים צריכים לבצע שלב של סינון הממצאים שלהם ולפרסם רק את התגליות החדשות.

    מה שאני אומר הוא שכל דבר אפשר לחקור, אבל כאשר מפרסמים את התגליות צריך לוודא שזה אכן תגליות, אחרת זה מציג את המחקר כולו בצורה מגוחכת.

  • גיל  On אוקטובר 8, 2008 at 5:21 pm

    ושוב, אני מעדיף להתייחס באופן עקרוני ולא למחקר הספציפי הזה.

    חוקרים בהחלט צריכים לעשות סינון של הממצאים שלהם. מצד שני, יש הטייה ברורה ברגע שעורכים סינון כזה. אם חוקר עשה מחקר גדול ורק חלק קטן ממנו הוציא משהו מעניין, אני חושב שראוי לדעת גם על החלקים שלא.

    גם לגבי שלילה של ממצאים יש הטייה ברורה של אי פירסומם. כמה פעמים מישהו פירסם משהו שגילה באופן מקרי, ואז אם מישהו אחר מצא שזה לא קיים הוא נדחה כי זה לא מעניין? וכמה פעמים אנשים משחזרים את אותו מחקר ומגיעים לאותן תוצאות וזה מתפרסם? כמעט אף פעם. הפירסומים שאנחנו רואים לא מייצגים את כלל המחקרים בתחום ופתוחים להטיות שונות.

    אני גם לא יודע מה נחשב טריוויאלי ומה לא. אני חושב שזה מושג הרבה יותר חמקמק ממה שנדמה לך וכל עוד אין מחקרים בתחום שמאששים משהו שנתפס טריוויאלי תמיד יש סיכוי שהוא לא יהיה נכון. חוץ מזה, לא כל מחקר צריך להתפרס בסיינס. יש מספיק כתבי עת לכל דבר.

    בנוסף, לא רק הממצאים עצמם הם אלו שמעניינים אלא גם התיאוריה שעומדת מאחוריהם (משהו שנראה שכשלו בו במחקר הזה). לכן חשוב בעיניי לדעת מה התיאוריה מנבא ומה בפועל התגלה כנכון ומה לא.

  • ליאור  On אוקטובר 9, 2008 at 7:00 pm

    מה שאתה מתאר נחשב (ובצדק גמור, לדעתי) לטעות קלאסית בפרסום עבודות מדעיות. מה עשה חוקר כזה או אחר לא אמור לעניין אף אחד. מה שחשוב זה רק הממצאים המדעיים שמחדשים על הידע הקיים. גם אם חוקר מסויים השקיע 90 אחוז מהמחקר בדבר מסויים, זה לא אמור להוות שיקול לגבי המשקל של הדבר הזה בפרסום הסופי של המחקר. אם נעשה מחקר גדול ורק חלק קטן ממנו מעניין, רק החלק הקטן הזה צריך להתפרסם. המאמר מתפרסם עבור הקוראים, לא עבור הכותבים.

    זה נכון שהפירסומים שאנחנו רואים לא מייצגים את כלל המחקרים, אבל המטרה שלהם זה לא לייצג מחקרים. תפקידו של הפרסום האקדמי הוא לא לתאר איזה מחקר מבצע מדען כזה או אחר, אלא רק לדווח על הממצאים, במידה והם מחדשים על הידע הקיים ובעלי עניין למדענים אחרים בתחום. כאן ראוי להזכיר שמטרת המאמר היא לא להתווסף לקורות החיים של מישהו לאות "זה מה שעשיתי", אלא להאיר את עיניהם של חוקרים אחרים. מה שהרבה מדענים באמת שוכחים זה שהמאמר נכתב עבור מי שאמור לקרוא אותו, ולא עבור מי שכתב אותו.

    זה שיש מספיק כתבי עת זה לא אומר שצריך להעמיס אותם בספאם של מחקרים שאין בהם עניין לקוראים. מי שפותח כתב עת מדעי מצפה לקבל ממנו אינפורמציה שתרחיב את ידיעותיו בתחום אותו הוא חוקר. אף אחד לא מעוניין להתחיל לנבור בערימות של מאמרים לא מעניינים או שמוכיחים נקודות טריוויאליות רק מתוך התקווה למצוא בסופו של דבר משהו בעל ערך.

  • גיל  On אוקטובר 9, 2008 at 8:36 pm

    בפירסום, אין שום ספק בכך. הנקודה היא שהרבה פעמים גם כשלא מגלים שום דבר זה ממצא מעניין אם זה סותר מחקרים קודמים או לא עומד בקנה אחד עם תיאוריה מסוימת. אם אנשים לא ידעו על המחקרים הללו תיאוריות מסוימות יכולות להיחשב כקבילות או כאלו שלא הופרכו פשוט כי לא פורסם שום דבר שסותר אותן!

    נניח שיש לך 10 חוקרים שחוקרים נושא מסוים. רק אחד מהם קיבל ממצאים מובהקים והוא זה שמתקבל לפירסום. מוצג כאן מצג שווא כאשר האמת היא בדיוק להיפך.

    ובקשר לטריוויאליות זו שאלה של הגדרה. אנשים שונים יגידו שמשהו הוא טריוויאלי עבורם ואילו אנשים אחרים יחלקו על כך, איך תקבע? אני לא אומר שאין מחקרים באמת טריוויאליים אני רק טוען שהגבול הרבה יותר אפור ממה שלפעמים נדמה.

  • ליאור  On אוקטובר 10, 2008 at 3:27 pm

    מחקר שסותר מחקר קודם זה דבר מעניין וחשוב, וחשיבותו עולה ככל שגבוהה יותר חשיבות המחקר אותו הוא סותר. זה לא המקרה כאן.

    לגבי הנקודה השניה, קביעת האמת במדע היא לא במשאל עם דמוקרטי, אלא באמצעות הוכחה. אם חוקר מקבל ממצאים מובהקים זה סימן שהוא הגיע לתגלית ולכן ראוי שיפרסם אותה. שאר החוקרים, בין אם מספרם הוא 10 או מיליון, כנראה השתמשו בשיטות פחות יעילות ולכן לא הגיעו לתגלית.

  • גיל  On אוקטובר 10, 2008 at 6:14 pm

    ממצאים מובהקים אפשר לקבל גם במקרה (מובהקות של 5% תתקבל במקרה אחת ל20 מחקרים), וחוקרים לא יקבלו מובהקות בגלל שלל סיבות כמו עוצמת מבחן לא מתאימה. היום בכלל יש נטייה להפחית בחשיבותה של המובהקות הסטטיסטית לטובת טכניקות אחרות (סטטיסטיקה בייסינאית או גודל אפקט).

  • ליאור  On אוקטובר 10, 2008 at 8:27 pm

    ב"מובהק" אני מתכוון שאין ספק סביר שהתוצאות התקבלו באופן מקרי. למשל כשה-P הוא 6 סיגמה הוא משהו כזה.
    ברור שיש דרגות שונות של מובהקות, אבל הכוונה לא היתה להשתמש במשמעות הפורמלית. בדיוק כמו שאומרים על משהו שהוא "איכותי" כאשר מתכוונים לכך שהאיכות שלו גבוהה, למרות שגם לאיכות יש מדד.

    "מובהקות של 5% תתקבל במקרה אחת ל20 מחקרים".
    המשפט הזה לא נכון. אם יש הסתברות של חמישה אחוז לקבל במחקר מוסיים מובהקות של חמישה אחוז אז המשפט הזה היה נכון, אבל זה לא המצב. בלבלת כאן בין שני נתונים שאין קשר בינהם.

  • גיל  On אוקטובר 10, 2008 at 9:47 pm

    במחקרים במדעי החברה? לעיתים נדירות. הרבה פעמים מקבלים מובהקויות גבוליות ואפילו לא גבוליות שיש להן משמעות. מכיוון שבניגוד לפיסיקה או כימיה יש כל כך הרבה משתנים מעורבים, מעט מאוד מחקרים מגיעים לתוצאה חד משמעית. אי אפשר להתעלם מכל המורכבות האנושית הזו ולכן יש מודלים מורכבים שכוללים הרבה משתנים כשלכל משתנה בודד יכולה להיות השפעה קטנה יחסית.

    לגבי מה שאמרתי, התכוונתי שמובהקות של 5% תתקבל באחד מ20 מקרים כאשר בפועל התופעה הנחקרת לא קיימת. כלומר אקראית אפשר לקבל מובהקות כזו ולמעשה מדובר לרוב באחוזים גבוהים יותר של מובהקות כששום דבר אמיתי לא קיים.

  • ליאור  On אוקטובר 11, 2008 at 2:04 am

    האמת היא שמדעי החברה זה תחום שעסקתי בו מעט מאוד, ולכן אני גם לא מכיר כל כך את הסטנדרטים של מובהקות סטטיסטית בתחום.

  • איתי  On אוקטובר 11, 2008 at 9:15 am

    לעניות דעתי הבעיה במחקרים מהסוג הזה היא לא שהממצא התגלה אינו שימושי, אלא שאין כאן שום ממצא באמת. לפחות לפי התקציר שמובא כאן יש כאן בסה"כ תאור איכותי של תופעה שכולנו יכולנו לנבא אותה מראש, בלי שום ידע נוסף או שיטת מחקר שבאמת מאפיינת את התופעה. מחקר לא שימושי הוא מחקר לגיטימי ביותר, מה גם שלא חסרות דוגמאות לתוצאות לא שימושיות בנושאים אזוטרים לחלוטין שהפכו לשימושיות ברבות הימים. אבל המחקר הזה פשוט לא מספק ידע חדש, שימושי או לא שימושי.

  • ליאור  On אוקטובר 11, 2008 at 3:09 pm

    אני מסכים איתך לחלוטין. למשל, גם מחקר שמגלה כוכב לכת חדש הוא אולי לא שימושי, אבל לגיטימי לחלוטין וחשוב שיעשה. הכוונה ב"שימושי" היא לא שאפשר ליצור ממנו משהו פרקטי, אלא שהוא מחדש על פני הידע הקיים.

  • שי פסבדונים  On אוקטובר 21, 2008 at 6:41 pm

    אני הייתי הופך את המחקר הזה להבדלים בין גברים לנשיםבתחום הזכרון.
    הייתי עושה קבוצת ביקורת נשית וגברית קבוצת מחקר גברית נשית.

    הייתי שואל את הגברים מהם זוכרים מהטיולים ועם כמה נשים הם שכבו ואיך הן היו (רועשות או פחות).

    נראה לי שהיו הבדלים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: