מחקר קובע – מאות אלפי ניתוחי ברכיים מיותרים מתבצעים מדי שנה

עקב העלייה בתוחלת החיים הפכה דלקת המפרקים הניוונית (Osteoarthritis) להיות אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם המערבי, והיא פוגעת בכ-80 אחוז מהאוכלוסיה מעבר לגיל 65, ומאה אחוז מהאוכלוסיה מעבר לגיל 75. אחד הטיפולים הנפוצים במחלה הוא באמצעות ניתוח ארתוסקופי שבו משייפים את הסחוס, מתקנים או מסירים קרעים וחלקים רופפים, ומסלקים גבישי עצם (Osteophytes) אשר גורמים לכאב בזמן התנועה. בגלל שכיחות המחלה הפך טיפול זה לנפוץ מאוד, ובעולם מבוצעים מאות אלפי ניתוחים כאלה מדי שנה.

 

אולם מחקר שבוצע באוניברסיטת אונטריו המערבית שבקנדה ופורסם לפני כמה ימים בכתב העת  New England Journal of Medicine  קובע שהניתוחים הארתוסקופיים הם למעשה חסרי כל תועלת. המחקר כלל 172 נבדקים אשר סבלו מתצורה סימפטומטית של דלקת המפרקים הניוונית והופנו לקבלת טיפול. מחצית הנבדקים טופלו באמצעות ניתוח ארתוסקופי, ומחציתם השניה טופלו באמצעים תרופתיים אנטי-דלקתיים, פיזיותרפיה, וכן בתרופות להקלה על הכאב. צילומי רנטגן, MRI וכן דיווח של הנבדקים עצמם הראה ששנתיים לאחר מתן הטיפול לא נמצא כל יתרון לקבוצה שבחרה לעבור את הניתוח. יש לציין שהמחקר לא כלל אנשים בעלי קרע במניסקוס מסוג "ידית דלי", שבו החלק הקרוע של המניסקוס פונה לכיוון חלל המפרק וגורם לכאבים חזקים. במקרים אלה ככל הנראה יש צורך לבצע את הניתוח ולהסיר את החלק הקרוע.

 

למרות שהניתוח מוגדר "ארתוסקופי" מדובר בהליך חודרני, והוא אינו עדין ונקי כפי שלעיתים נהוג לחשוב. למעשה, כבר מספר שנים חוקרים קליניים מפקפקים ביעילות של ניתוחים ארתוסקופיים לטיפול בבעיות ברכיים מסויימות, ויש המקשרים בין ניתוחים אלה לבין החרפת קצב שחיקת הסחוס בטווח הארוך. כלומר, לא רק שהטיפול אינו מביא להקלה בטווח הבינוני, הוא אף עשוי לזרז את התהליכים הקשורים לשחיקת הסחוס וניוון המפרק.

 

ניתוח ארתוסקופי עשוי להיות יעיל כפתרון לכאב חד וממוקד אשר כמעט ואינו מאפשר תנועה, או שהחל כתוצאה מפגיעה חיצונית. אולם על פי המחקר מסתבר שבכאב ברכיים שלא החל כתוצאה מטראומה לא מומלץ בדרך כלל לטפל באמצעות ניתוח.  למרות שכיחותה של דלקת המפרקים הניוונית, מעט מאוד ידוע עליה. אפילו אבחון המחלה והערכת מידת החומרה שלה היא פעולה לא פשוטה וחשופה לטעויות, ולמעשה לא קיימת שיטה אובייקטיבית לאבחון המחלה. גם טיפול במחלה עדיין אינו בנמצא, והפתרון היחיד במצב מתקדם הוא החלפת המפרק – הליך חודרני מאוד שיכול להוות פתרון זמני בלבד, שכן מפרק מלאכותי יכול לשרת את הגוף רק למספר שנים לפני שיהיה צורך להחליף גם אותו.

 

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? לעיתים קרובות פיזיותרפיה ופעילות גופנית לחיזוק השרירים יכולים להקל על הסימפטומים במידה משמעותית. גם לשמירה על משקל גוף תקין יש השפעה חיובית מאוד על האטת קצב שחיקת הסחוס והכאב המלווה את התהליך. תזונה נכונה יכולה אף היא להיות גורם משפיע. כיום מוכרים התה הירוק והיין האדום כגורמים העשויים לעכב את התפתחות המחלה.

 

  

למאמר המלא:

Kirkley A, et al "A randomized trial of arthroscopic surgery for osteoarthritis of the knee" N Engl J Med, vol. 359, pp. 1097-1107, 2008..

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רוזנקרנץ  On ספטמבר 18, 2008 at 7:56 am

    עברתי בזמנו ניתוח אורתוסקופי שאכן עזר כמו כוסות רוח למת. לאחר זמן אורתופד אחר ביצע החלפת מפרק הברך ומאז עברו חמש שנים שבהן אני הולך היטב ללא כל כאבים.

  • ליאור  On ספטמבר 18, 2008 at 8:14 am

    זה מצויין שהמפרק שלך עובד היטב אחרי חמש שנים. כנראה שעשו לך שם עבודה טובה. למרות זאת, לצערי המפרק המלאכותי לא יוכל לשרת אותך לנצח, ובדרך כלל הוא טוב ל-10 עד 20 שנה.

    למרות כל המאמצים והניסיונות שנעשו למצוא חומרים יעילים, עדיין לא הצליחו להגיע לאיכות של החומרים הטבעיים, ולכן אורך החיים של המפרק המלאכותי הוא מוגבל.

    מה שכן ניתן לעשות, באופן תיאורטי, זה לבצע השתלה של סחוס. אבל בגלל שלא מדובר בשום אופן במחלה מסכנת חיים לא נהוג לבצע את הטיפול הזה.

  • יואב  On ספטמבר 18, 2008 at 9:08 am

    רק הערה קטנה, ברכיים כותבים ללא י' אחרי ה-ב'.
    אחרת זה מבלבל עם ניתוחים ב"ירכיים".

  • גיל  On ספטמבר 18, 2008 at 9:51 am

    אלא שפתרונות אחרים יעילים באותה מידה. אבל ממה שכתוב בתקציר בדקו את הנבדקים אחרי שנתיים והשאלה היא אם ניתוח פשוט מזרז מאוד את ההחלמה בעוד טיפולים תרופתיים עובדים רק לטווח הארוך.

  • אסתר  On ספטמבר 18, 2008 at 3:29 pm

    מה עושים כשכואב, אחרי הדיאטה, התה, והיין

  • ליאור  On ספטמבר 18, 2008 at 4:56 pm

    יואב, אתה צודק. אתקן במהירות האפשרית (כלומר, כשאגיע למחשב עם ווינדווס).

    גיל, במקרה הזה אני חושב שאתה טועה. למחלה הזאת אין כיום טיפול ולא מחלימים ממנה. הטיפולים התרופתיים בשום אופן לא מרפאים את המחלה, אלא רק מטפלים בסימפטומים. לכן אם הניתוח הוא יעיל כמו טיפול תרופתי מבחינת קצב שחיקת הסחוס זה בעצם אומר שהוא לא ממש יעיל.

  • ליאור  On ספטמבר 18, 2008 at 5:07 pm

    דיאטה ויין יכולים לעכב את המחלה, אבל לא לרפא אותה כשהיא כבר קיימת.

    במקרה של דלקת פרקים ניוונית לדעתי הדבר הנכון לעשות הוא פיזיותרפיה. זה לא מרפא את המחלה, אבל זה יכול להקל על הסימפטומים. גם במקרה של קרעים במניסקוס, למשל, עדיף לדעתי לעשות פיזיותרפיה ולתת לגוף להתרגל ולא להוציא את הקרע, למרות שהרבה רופאים ששים לנתח תחת התפיסה שקרע במניסקוס לא יכול להחלים.

    במקרה של כאב קיצוני וכששום דבר כבר לא עוזר מחליפים את המפרק כמו שעשה רוזנקרנץ מהתגובה למעלה. זה טיפול די נפוץ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: