מבט מקרוב על שיטות הסחת הדעת של חברות התרופות

מידת האמינות של מאמרים מדעיים המתארים ניסויים קליניים בתרופות הוא נושא מוכר ושנוי במחלוקת, והספקנים שביננו נוהגים לציין את נוכחותם השלילית של האינטרסים הכלכליים שכותבי המאמרים נאלצים להתייחס אליהם.

 

אבל מאמר שפורסם על ידי קבוצת חוקרים מאונ' ייל בכתב העת הרפואי המכובד Journal of the American Medical Association  חושף מציאות עגומה הרבה יותר, ומטיל צל כבד על מה שבעצם קורה ב"שוק" פרסום הניסויים הקליניים. אמנם דיווחים על ביצועיהן של תרופות מסויימות מתבררים לעיתים כבלתי מדוייקים, אבל מה שחושפים החוקרים מייל הוא תהליך שיטתי ומתוכנן של קידום תרופות דרך מאמרים המתפרסמים בכתבי עת מדעיים.

 

במרכז המחקר נמצאת התרופה רופקוקסיב, אשר שווקה בשם המסחרי ויוקס. תרופה זו עמדה במבחנים קליניים אשר הראו כי התרופה ראוייה לשימוש ואושרה על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), אולם בסוף 2004 הורדה מין המדפים לאחר שנמצא קשר בין שימוש בתרופה לבין סיכון מוגבר להתקף לב ולשבץ מוחי, מה שהוביל לסדרת תביעות ענק נגד היצרנית, ענקית התרופות מרק (Merck).

 

בעיקבות התביעות שהוגשו נגדה ובהוראת בית המשפט, חשפה חברת מרק את המסמכים הקשורים לפיתוח ושיווק התרופה. הנגישות לחומר החקירה איפשרה לצוות מאונ' ייל לנבור במיליוני המסמכים, לבדוק את שיטות העבודה של החברה ולהשוות בין מסמכים שנכתבו על ידי עובדי מרק לבין פרסומים בכתבי עת מדעיים שנכתבו לכאורה על ידי אנשי אקדמיה.

 

התוצאות מלמדות על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב לפיה עובדי חברת מרק ביצעו את הניסויים וכתבו את המאמרים שמתארים אותם, אבל לאחר השלמת העבודה גייסו אנשי אקדמיה אשר יסכימו לפרסם את המאמר בשמם. החוקרים של ייל מצאו מספר רב של מאמרים שבמקור הופיעו עליהם שמות של עובדי מרק, אך התפרסמו בכתבי העת תחת רשימת שמות שונה מהרשימה המקורית. רשימת הכותבים של המאמרים שהתפרסמו אמנם כללה את שמות עובדי מרק, אבל בדרך כלל שמם נסוג לאחור ברשימת הכותבים, כשאת המקומות הראשונים תופסים אנשי אקדמיה אשר שמם לא הופיע כלל על המאמר המקורי. התמורה עבור השימוש בשמם של הכותבים נעה בין 750 ל-2500 דולר. עוד מתברר שחלק מהמאמרים כלל לא נכתבו על ידי עובדי מרק, אלא הוזמנו על ידי אנשי השיווק של מרק מחברות המתמחות בכתיבת מאמרים. מאמרים אלה נכתבו על ידי כותבי צללים, אך נחתמו בשמם של עובדי מרק ואנשי אקדמיה. יחד עם זאת יש לציין שלא כל אנשי האקדמיה אליהם פנתה החברה נאותו לקיים את שיתוף הפעולה או לקבל את התמורה הכספית.

 

הגשת מאמר העוסק בניסוי קליני דורש גילוי נאות של כותבי המאמר באשר למקורות המימון של המחקר. בדיקה של המאמרים הרלוונטיים העוסקים בניסויים קליניים הראתה שב-92 אחוז מהמקרים נרשמו הבהרות מתאימות המציינות שהמחקר מומן על ידי חברת מרק. למרות שמידת הדיווח היחידה המתקבלת על הדעת היא 100%, אפשר להתייחס לממצא זה כחמור באופן מתון. אולם בדיקה של מאמרי סקירה חשפה תמונה שונה לחלוטין, כאשר למעלה מ-70 אחוז מהמאמרים שהתפרסמו לא דיווחו כנדרש על כך שהמחקר מומן על ידי מרק. בנוסף לכך, רוב מכריע של מאמרי הסקירה נכתבו תחת שם אחד בלבד של איש אקדמיה, מה שמחק למעשה לחלוטין את העיקבות לענקית התרופות.

 

אמנם המחקר התמקד בתרופה אחת בלבד שמיוצרת על ידי חברה אחת, אבל שיטת הפעולה של חברת מרק מטילה כתם על הניסויים הקליניים המתפרסמים בכתבי העת הרפואיים.

.

  

למאמר המלא:

Joseph S. Ross, Kevin P. Hill, David S. Egilman, Harlan M. Krumholz,, 2008, Guest Authorship and Ghostwriting in Publications Related to Rofecoxib, Journal of the American Medical Association, 299, p. 1800-1812.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דינה ראלט  On אוגוסט 31, 2008 at 8:50 pm

    נראה לי שזה דווקא האינטרנט שקידם את חשיפת המניפולציות של חברות התרופות…גם אני כתבתי על זה בלוג עם כמה דוגמאות, ואני שמחה שהוא נהיה אחד מהקריאים ביותר
    http://www.notes.co.il/dina/33237.asp

  • ליאור  On אוגוסט 31, 2008 at 11:14 pm

    עצוב כמה שזה נכון. ומה שכתבת שם זה רק מספר קטן מאוד של דוגמאות. רק לא מזמן נתקלתי ב"תרופה" העוצרת את שחיקת הסחוס במפרקים ומשיבה אותו לאחור. המדע לא מכיר בכלל אפשרות כזאת, אבל התרופה הזאת נמכרת ומשווקת כאילו מדובר בתרופה לגיטימית.

    אבל בהקשר הזה הייתי אולי רוצה להתייחס לרשימה אחרת שלך שמתייחסת ל"גלולת ההרזיה".
    http://www.notes.co.il/dina/46519.asp

    בין שאר הסכנות של פגיעה באיזון המערכות השונות שגלולה כזאת יכולה ועשויה לגרום, יש לי חשש שמדובר בעצם בגלולת הזדקנות (כלומר, הזדקנות מהירה ובעיות רפואיות נוראיות בגיל שהוא יחסית צעיר). את הדברים האלה לוקח הרבה זמן עד שמגלים, וזה מסתדר נהדר לגורמים מסחריים למינהם.

  • biohazard  On אוגוסט 31, 2008 at 11:43 pm

    ואין ספק כבר שזה תעשייה
    חברות מחקר קבלניות צומחות כמו פטריות
    בעיקר בארץ, זה נהיה התחום הדומיננטי במחקר
    האמת היא שאני לא כל כך מבין את הבעייה
    יש הרבה מסטרנטים/דוקטורנטים שמקומם במאמר נלקח עי רופאים או מנחים שבקושי ראו את המחקר, רק בגלל השם שלהם
    זה דבר די נפוץ באקדמיה
    העובדים בחברות התרופות הם שכירי חרב שניתן להקריבם , אבל זה בעייה אחרת

  • ליאור  On ספטמבר 1, 2008 at 3:09 am

    אתה צודק שהדברים האלה קיימים, ובמקומות מסויימים אפילו נפוצים (אני חולק עליך שזה נפוץ בכלל האקדמיה, אבל זו כבר נקודה אחרת), אבל זה שהדברים האלה קורים גם במקומות אחרים זה לא אומר שאין בזה בעיה.

    כך לדוגמא את המקרה הבא:
    http://www.notes.co.il/lior/43847.asp

    אז במאמר מחקרי רגיל המקרה הזה הוא "סתם" בעיה לא נעימה. אבל תאר לך שנושא המאמר הוא תוצאות ניסוי בתרופה מסויימת. תסכים איתי שהבעיה הופכת אפילו ליותר חמורה. אתה צודק שניידות קרדיט על מחקרים היא מציאות, אבל זו מציאות בעייתית שיש להתמודד מולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: