מי שעשיר יותר חי יותר. האמנם?

 

כתבה שהופיע באתר מעריב NRG המתבססת על דו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובעת, בין השאר, שקיים קשר בין מצב כלכלי לבין תוחלת החיים. קשר זה הוא למעשה אינו חדש כלל, ומספר בלתי מבוטל של מחקרים בלתי תלויים מצביעים על מתאם די ברור בין שני המשתנים, אשר דברו הגיע לא פעם גם אל המדיה הפופולרית. אמנם אין עוררין על כך שקיים מתאם בין השניים, אבל כידוע (אני מקווה) מתאם אינו מעיד על סיבתיות. ברור שאדם אשר גר במקום בו אין שירותי בריאות ראויים או שאין ביכולתו לממן טיפולים מצילי חיים עשוי לחיות באופן ממוצע פחות משכנו העשיר יותר. גם העדר פיקוח תברואתי ותנאים סניטריים גרועים עשויים לתרום את חלקם לקיצור תוחלת החיים. כל אלה כמובן קשורים למצב הכלכלי, ומכאן נוצר קשר לכאורה בין עושר כלכלי לבין תוחלת החיים.

 

אבל במאמר שהתפרסם לאחרונה מציינים שני חוקרים מאונ' אלבאמה ואונ' קיוטו את תוחלת החיים במחוז אוקינוואה שביפן כמקרה מעניין של דוגמא נגדית. מחוז אוקינוואה ידוע כמקום בו תוחלת החיים היא הארוכה ביותר בעולם, וזאת למרות שזהו חבל הארץ העני ביותר ביפן. מעבר לכך, גם בדיקה בין תושבי החבל מראה שלא קיים מתאם בין העושר או המעמד החברתי של התושבים לבין תוחלת החיים. ממצא מעניין נוסף הוא שאנשים אשר עזבו את האי ועברו לחיות במקומות עשירים יותר לא רק שלא האריכו את תוחלת החיים שלהם, אלא אף קיצרו אותה.

 

חלק מהסיבות אותן מציינים החוקרים במאמר יכולות להחשב השערות בלבד, ולא טיעונים מדעיים קבילים. בין השאר הם מציינים את מוסר העבודה הנמוך (בקנה מידה יפני) הנהוג באוקינוואה לעומת מה שהם מכנים "אנשי משכורת", אשר מקדישים את מרבית השעות בהן הם ערים למקום העבודה שלהם. ייתכן שגם לתזונה הייחודית ולתפקידם המרכזי של המבוגרים ברשת החברתית האוקינאווית יש תפקיד כלשהו. ככל הנראה שלהיררכיה החברתית יש תפקיד בקביעת אורך החיים, אבל אוקינוואה היא אולי דוגמא לכך שלהיעדר ההיררכיה יש תפקיד משמעותי אף יותר.

למאמר המלא:

William C Cockerham, Yukio Yamori, 2008, Okinawa: an exception to the social gradient of life expectancy in Japan, Asia Pacific Journal of Clinical Nutrition, vol. 10, p. 154-158

.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On אוגוסט 28, 2008 at 11:37 pm

    אהבתי את זה!

  • איריס  On אוגוסט 29, 2008 at 12:09 am

    המחקר על אוקינווה מזכיר שכבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך…

    יתכן שזה פשוט נכון. סטטיסטית.

  • אזרח.  On אוגוסט 29, 2008 at 7:06 am

    ציטוט:"בין השאר הם מציינים את מוסר העבודה הנמוך (בקנה מידה יפני) הנהוג באוקינוואה לעומת מה שהם מכנים "אנשי משכורת", אשר מקדישים את מרבית השעות בהן הם ערים למקום העבודה שלהם."

    מה שמחזק את שאמר אחד בעבר,שאם עבודה קשה היא דבר טוב,העשירים היו גונבים אותה מזמן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוגוסט 29, 2008 at 1:50 pm

    אולי גם בקידמה יש כמה דברים שמשחקים לטובת העשירים…
    המסורת, הקשר לאדמה (עובדה שתוחלת החיים של עוזבי האי קוצרה) אלה דברים שחיפו על היעדר ממון.
    במצב המודרני האדם הוא או עשיר או עני, וגם תודעת העניות או הצורך להיות במירוץ (מה שאין בחברות המסורתיות) זה לא דבר שמאריך את החיים. במקומות שלכסף יש פחות משמעות יש לדברים אחרים משמעות, והם נותנים חיים.

  • ליאור  On אוגוסט 29, 2008 at 5:00 pm

    תודה בועז.

    איריס, אני חושב שהמילה הנכונה היא לא "כבד" אלא "שתף". התפקיד הפעיל של האנשים המבוגרים בחברה תורם לתוחלת ולאיכות החיים בגיל מבוגר.

    לאזרח, צריך לציין שהאמירה לגבי שעות העבודה המרובות היא השערה של הכותבים ולא עובדה מדעית. מה שברור הוא שלחץ בלתי פוסק הוא לא דבר רצוי.

  • ליאור  On אוגוסט 29, 2008 at 5:10 pm

    אבל צריך לזכור שמדדו באוקינוואה לא רק את הכסף אלא גם את המעמד החברתי, וגם זה לא נמצא מתואם עם אורך החיים.

  • חנה בית הלחמי  On אוגוסט 29, 2008 at 5:54 pm

    נקלעתי לאחרונה לדיון לגבי עירי – רעננה – בה נמדדה תוחלת החיים הארוכה ביותר בארץ.
    הנסיבתיות (זמינות שירותים רפואיים, תברואה, יכולת מימונית ותזונה) חשובה. יע"ז סבי ז"ל, שלא היה עשיר כלל וכלל וממש לא חי ברעננה (אלא היה מושבניק רוב חייו ושני העשורים האחרונים חי בלב זיהום האוויר של גוש דן) – חי 101 שנים. כמוהו רוב בני משפחתו. אני מניחה שתושבי האי אוקינוואה קשורים גנטית אחד אל השני, ובהחלט סביר שאלו שעזבו את האי – שינו את תזונתם ואת אורח חייהם ונחשפו לגורמי סיכון.

  • דינה ראלט  On אוגוסט 29, 2008 at 10:24 pm

    באוקינוואה אוכלים המון דגים, דהיינו רמות האומגה 3 של התושבים קרוב לוודאי תורמות רבות לחייהם
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18568016?ordinalpos=7&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum

  • ליאור  On אוגוסט 30, 2008 at 12:01 am

    חנה, אני מסכים עם האבחנה שלך, למרות שהיא מבוססת על קבוצת דגימה של 1. הקשר למקום המגורים הוא קשר מתאמי ולא סיבתי (אלא אם כן קיים במקום גורם דומיננטי מקצר חיים כגון מפעל המפיץ כימיקלים רעילים או אנטנה רבת עוצמה). בסופו של דבר אורך החיים נקבע לפי הדרך שבה כל אדם בוחר (אם עומדת לו זכות הבחירה) לחיות את חייו. כנראה שגם לגנטיקה יש תפקיד, אבל דבר זה עדיין לא הוכח.

    דינה, זה נכון שבאוקינוואה אוכלים הרבה דגים, ואין עוררין באשר לחשיבות האומגה 3. דגים הוא ללא ספק מאכל מומלץ. אבל באוקינוואה לא אוכלים יותר דגים מאשר במקומות אחרים ביפן או מחוץ ליפן. בכל הקשור לתזונה, זה כנראה לא מה שהם אוכלים אלא יותר מה שהם לא אוכלים.

  • דודי  On אוגוסט 30, 2008 at 10:46 pm

    שבדק את השפעת ההתאלמנות על תוחלת החיים בישראל, בעיר ובקיבוץ. כצפוי, פטירת בן או בת הזוג מפחיתה את תוחלת החיים של בן הזוג שנותר. מה שמעניין, שההבדל כמעט שלא קיים בקיבוץ (המחקר נערך לפני עידן ההפרטה בקיבוצים). הניחו שהדבר נובע מכך שלקשישים בקיבוץ יש מקום נכבד יותר בסדר החברתי, הם אינם חשים מיותרים ובודדים כאשר נפטר בן זוגם.

  • ליאור  On אוגוסט 31, 2008 at 2:20 am

    כבר אין ויכוח על כך שלרשת החברתית בגיל מבוגר יש השפעה משמעותית על אורך החיים. גם אנשים מבוגרים שמגדלים חיית מחמד חיים באופן ממוצע יותר מכאלה שגרים לבד.
    עד כמה שידוע לי אנשים בקיבוץ ממשיכים להיות פעילים גם אחרי גיל הפרישה המקובל בעיר ולאנשים המבוגרים יש גם אחריות שנובעת מהשתתפות בקבלת ההחלטות ויתכן שגם לזה יש השפעה חיובית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: