תורת הגזע של ג'יימס ווטסון

המדען ג'יימס ווטסון ידוע בעיקר בזכות עבודתו החלוצית בתחום הגנטיקה, ובפרט הודות לתגלית מולקולת הד.נ.א, אשר אף זיכתה אותו בפרס נובל (בנסיבות שהן במקרה הטוב שנויות במחלוקת). אבל פרט לתגליות המדעיות שלו, ווטסון גם ידע להגיע לכותרות בעזרת התבטאויותיו השערורייתיות, אשר פורשו באופן מעליב כלפי נשים, הומוסקסואלים, אנשים הסובלים מעודף משקל, ועוד. אבל האמירה אשר יצרה את המהומה התקשורתית המשמעותית ביותר היתה ככל הנראה הביקורת שהשמיע כלפי מדיניות הסיוע של המערב למדינות אפריקה, בה טען שמדיניות זו מבוססת על ההנחה השגויה, לדעתו, לפיה האינטיליגנציה של השחורים היא שקולה לאינטיליגנציה של האדם הלבן.  למרות שמדענים בכירים מיהרו לגנות את הדברים (רבים מהם מכירים מקרוב את אישיותו הבעייתית, ולא הופתעו מכך), דבריו של ווטסון מיקמו את עצמם בציבורים מסויימים כאמת שאסור לומר אותה, או כעובדה מדעית אשר אסור לציין ברבים מסיבות של פוליטיקלי קורקטיות.

מכיוון שכל אמירה של ג'יימס ווטסון מתקשרת באופן כמעט אוטומטי לגנטיקה, חשוב לציין שההבדלה מבחינה גנטית בין אנשים שחורים ללבנים היא הבדלה שרירותית למדי, ואינה משקפת הבדלים גנטיים מהותיים. האמירה שקיימים הבדלים גנטיים מסויימים בין שחורים ללבנים היא אמנם נכונה עובדתית, אבל חוטאת לאמת שכן הבדלים גנטיים משמעותיים באותה מידה קיימים בין כל אדם לכל אדם אחר. למעשה, ניתן למצוא אנשים באפריקה אשר שייכים לאותו שבט, וההבדלים הגנטיים בינהם יהיו רבים יותר מאשר ההבדלים בין כל אחד מהם לבין אדם אירופאי. אבחנה זו תואמת את הממצאים המראים שהמין האנושי התפתח ביבשת אפריקה. לכן, לעובדה שהגזעים ניקבעו על פי צבע העור אין משמעות גנטית מהותית באופן מיוחד, והסיבה לכך היא פשוט שצבע העור הוא דבר שקל מאוד לזהותו. כלומר, בזמן שקשה למדוד תכונות כגון טוב הלב או רמת האינטיליגנציה, את צבע העור ניתן לאבחן במבט חפוז. לכן דווקא אינדיקטור זה הפך למבדיל עיקרי בין בני האדם, למרות שמשמעותו מבחינה גנטית מסתמנת כמתונה למדי.

אבל הנתון עליו מבסס ווטסון את התאוריה שלו הוא מבחן האינטיליגנציה (IQ), שבהקשר אליו הוא טוען שההישגים של תושבי מדינות אפריקה נמוכים באופן משמעותי מהישגיהם של תושבי המדינות המתועשות. גם טענה זו נכונה מבחינה עובדתית, אך אינה קשורה לתאוריה שבה היא אמורה לתמוך. כידוע, מבחני ה-IQ הם יחסיים, והתוצאה מנורמלת כך שהאדם הממוצע יהיה בעל רמת אינטיליגנציה של בדיוק 100. אבל אם בודקים את המספרים הגולמיים שלפני הנירמול, אפשר לראות בבירור שרמת האינטיליגנציה הכללית עלתה במקומות מסויימים בעשרות אחוזים במשך תקופה של כמה עשרות שנים. לא ברור מה מקור העליה הזאת, אבל התקופה הקצרה מלמדת שאין שום סיכוי שהתשובה לכך נמצאת בגנום האנושי. אמנם לא ידוע מה בדיוק מודד מבחן ה IQ, אבל מה שברור הוא שהוא לא מודד את האינטיליגנציה המולדת, ולכן אינו מהווה אינדיקציה ברת השוואה בין אנשים מתרבויות שונות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל  On אוגוסט 8, 2008 at 9:04 am

    סיכוי שאין הבדלים גנטיים באינטיליגנציה. אני מסכים שכיום ההבדל הנצפים לא מוכיחים שום דבר וידועים הרבה גורמים סביבתיים שמשפיעים אבל לא הייתי פוסל את האפשרות הזו. הבעייה היא שעתם העלאת השאלה, האם יתכנו תיאורטית הבדלים גנטיים באינטליגנציה בין שחורים, לבנים או אסייתים (או בין המינים לצורך העניין) נתפסת בעיניי רבים כלא לגיטימית וזה מאוד מצער.

    על עליית האינטליגנציה כתבתי כאן:

    http://www.notes.co.il/greengross/41439.asp

    צריך להפריד בין מרכיב גנטי לאינטליגנציה שבוודאי קיים להבדלים גנטיים באינטליגנציה בין גזעים. מבחני האינטליגנציה, כולל הIQ, הם כן בעלי מרכיב גנטי. כלומר, להורים אינטלגינטיים יש בממוצע ילדים יותר אינטליגנטיים וחלק מזה קשור גם לביולוגיה (מחקרי תאומים זהים ולא זהים, כאלו שהופרדו בלידה ולא מראים את זה). כך שיש סיבות להאמין שיתכנו הבדלים בין גזעים, הבעייה היא כמובן להגדיר מהם גזעים וזו לא בעייה פשוטה.

    היום קרנו של הIQ בירידה ומדברים יותר על הg factor שמאגד בתוכו גורמי אינטליגנציה שונים שמתוכם עולה גורם האינטליגנציה הכללי. יש גם כאן הוכחות למרכיב גנטי חזק.

  • יואב  On אוגוסט 8, 2008 at 10:18 am

    ליאור, אודה לך אם תוכל להוסיף הפניות למקורות. בכל מקרה, זה לא יהיה מופרך להניח שקצב המוטציות הפנוטיפיות החיצוניות דומה לקצב המוטציות הקשורות לאינטליגנציה. מכאן שיכולה להיות משמעות על מרחק בעץ הפילוגנטי מהתבוננות "גזענית". אני נוטה להסכים עם גיל שכל עוד אין מדד איכותי לאינטליגנציה מולדת אי אפשר לבחון את השאלה של אינטליגנציה גזעית בצורה רצינית, אך שהסיכוי שהבדלים כאלה קיימים אינו נמוך

  • דודי  On אוגוסט 8, 2008 at 12:47 pm

    " חשוב לציין שההבדלה מבחינה גנטית בין אנשים שחורים ללבנים היא הבדלה שרירותית למדי, ואינה משקפת הבדלים גנטיים מהותיים."

    למיטב ידיעתי יש מאפיינים גנטיים מובהקים לילידי אפריקה בני באנטו וצאצאיהם מעבר לצבע העור – למשל נטייה למחלות מסוימות כמו טרשת נפוצה ועמידות למחלות אחרות, כמו מחלת השינה.

  • גלי וינשטיין  On אוגוסט 8, 2008 at 12:54 pm

    עצם זה שווטסון השמיע את הדעות הקדומות שאותן הוא השמיע מראה שהאדם הלבן – כלומר ווטסון עצמו שהוא שייך לגזע הלבן – הוא פרמיטיבי. ופירושו של דבר שהמושג אינטיליגנציה הוא מורכב ושיש אינטיליגנציה רגשית ואינטיליגנציה ללימודים ולכן יש להשקיע באפריקה שיתכן שיש שם אנשים בעלי אינטיליגנציה רגשית ופוטנציאל
    והרי זו בדיוק הטעות שעושים אצלנו. אומרים שבשכונות העוני ואצל המסכנים אין טעם להשקיע כי במילא הם לא יגיעו להשגים ולכן שולחים את המורים הטובים לרמת אביב ומתגמלים את המורים הטובים בבית ספר אליאנס ברמת אביב ואילו בעיירות הפיתוח לא מתגמלים
    וזה צריך להיות בדיוק להפך
    דווקא בעיירות הפיתוח יכול לקום גאון שצריך לתגמל אותו
    אומרים שאינשטיין פעם אמר שהרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה
    וחשוב לדעת שמדענים הרבה פעמים משמיעים שטויות כאשר הם מגיעים לדרגות גבוהות ומה שנקרא עולה להם הדם לראש
    כי זה שהם הצליחו זה לא אומר שיש להם אינטיליגנציה רגשית ושכל לדברים אחרים מלבד לתחום הצר שבו הם עוסקים

  • ליאור  On אוגוסט 8, 2008 at 5:43 pm

    גיל, אתה צודק בעניין הזה, אבל לא ציינתי שאין *שום סיכוי* שיש הבדלים באינטיליגנציה. רק ציינתי שאין לכך שום ראייה. ואגב, ככל שמתקדם מחקר הגינום האנושי, כך הולכת ומתבהרת תמונה לפיה לא צפויים הבדלים באינטיליגנציה. כמובן שמדובר כעת בהערכה בלבד ולא בעובדה.

    באמת שאין לי בעיה אם הצגת שאלות מדעיות שהן לא נעימות לאוזן (במידה שיש להן בסיס מדעי סביר, ולא סתם התנשאות והפצת שינאה), אבל לא זה המקרה. יש לי חשש די סביר שההערה של ווטסון לא באה במטרה לחקור אמת מדעית אלא ממקום אחר לגמרי.

    בדרך כלל אני מקפיד לקרוא את הפוסטים שלך, אבל כנראה שדווקא את זה על מבחן האינטיליגנציה הצלחתי לפספס.

    יואב, הנתונים שאני מתבסס עליהם הם דברים מוכרים ודי ישנים, ולכן לא טרחתי למצוא את הציטוטים המקוריים. אם חסר לך איזה מקור ספציפי, אנא ציין אותו. מבחינה פינוטיפית ברור שיכולים להיות הבדלים באניטיליגנציה בין שחורים ללבנים, כמו שיכולים להיות הבדלים בין כל תכונה אחרת. אבל אם בודקים רק את ההבדלים הג'ינוטיפיים, נראה שלא ניתן להתייחס לצבע העור בתור סמן ביולוגי כלשהו שמעיד על מכלול שלם של הבדלים.

    דודי, ברור שיש הבדלים גנטיים בין שחורים ללבנים. אבל מה שאני טוען (טוב, לא רק אני) זה שגם בין אנשים לבנים לבין עצמם, או בין שחורים לבין עצמם, יש הבדלים שהם לא פחות משמעותיים. כלומר, אדם שחור אינו דומה יותר מבחינה גנטית לאדם שחור אחר מאשר לאדם לבן, ולהפך. הסיבה שאפשר למצוא מחלות שמאפיינות גזעים, לאומים, או איזורים גיאוגרפיים מסויימים היא בעיקר בגלל שקל לסווג בינהם כדי לבצע את
    המחקר. הפרדה על בסיס המבנה הגנטי היא מסובכת הרבה הרבה יותר.
    אפילו ווטסון, אגב, לא טען שמדובר בהבדלים גנטיים. ההתייחסות לנושא הגנטיקה היא רק בגלל האסוציאציה המיידית של ג'יימס ווטסון לתחום.

    ספציפית לגבי הטרשת הנפוצה, לדעתי זאת דוגמא לא טובה. טרשת נפוצה היא מחלה שאינה נפוצה במיוחד באפריקה, ולמעשה היא שכיחה (מסיבות שונות) הרבה יותר בעולם המערבי. עד כמה שידוע לי, הטענה שלך כנראה מבוססת על מחקרים שנעשו באוכלוסיה שחורה בארצות הברית. חשוב להבין שאוכלוסיה זו היא סלקטיבית באופן אינטנסיבי מאוד, ולא יכולה לשמש בשום אופן כבסיס למחקר הבדלים בין גזעים. למשל, לפי אחת התאוריות הטרשת הנפוצה קשורה ליכולת של אדם לשרוד מסע בתנאים הקשים של ספינת עבדים.

  • ליאור  On אוגוסט 8, 2008 at 5:44 pm

    ההשלכות הציבוריות זאת בדיוק הבעיה של אמירות מהסוג הזה. הן לא תרומות מאומה למדע, אבל מפיצות דיעות קדומות שנופלות על אוזניים הדיוטות ונשארות שם לפעמים אפילו לנצח. כפי שציינת, בסופו של דבר יהיה מי שעלול לקבל החלטות על פי אמירות מסוג זה, במודע או שלא במודע.

    לגבי האיש עצמו, אני לא יודע אם הוא פרימיטיבי, אבל לפי אנשים שעבדו איתו מדובר באישיות בעייתית מאוד, עם דיעות בעייתיות באותה מידה.

  • אסתר  On אוגוסט 8, 2008 at 6:36 pm

    היי ליאור

    ווטסון השמיע את האמירה המטופשת הזו בשליפה ללא מחשבה מעמיקה, ספק אם הוא התכוון ברצינות למה שהוא אמר, אבל האמירה כמובן עוררה שערוריה גדולה שהנה כבר עבר זמן רב מאז שנאמרה וכל פעם שמעלים את הנושא, מתעורר פולמוס. ופולמוס הוא בדרך כלל כלי להבהרת דברים. בזכות אותו פולמוס זכיתי לקרוא את הפוסט של גיל [גרינגרוז] ומן הראוי לקרוא את המאמר הרציני הזה. ותודה לך שאתה מעורר את הנושא שוב זה בהחלט לא מזיק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: