כלכלת התאבדות

במחקר מדעי מלומד שהתפרסם בשנה שעברה בכתב העת Death Studies, מתמודדים החוקרים ביג'ו יאנג ודיוויד לסטר בפעם הראשונה עם אחת השאלות החשובות ביותר בכלכלה המודרנית, והיא – מהו הרווח הכלכלי אותו ניתן להפיק מכל מקרה התאבדות.

 

עבודתם היסודית והמאומצת אינה משאירה מקום לטעות, ומסקנות המחקר הן חד-משמעיות. החוקרים לקחו בחשבון את אובדן ההכנסות של המתאבדים, וכן את הוצאות הטיפול בגוויה. מנגד, מונים צמד המדענים את החיסכון בתשלומי הפנסיה והביטוח הלאומי, מתן תמיכה סיעודית, וכן החיסכון במתן תמיכה נפשית וטיפולים נגד דיכאון, אשר היו עלולים לעלות למשלם המיסים כסף רב אילו היו משנים המתאבדים את דעתם ומחליטים לבחור בחיים. כמו כן מציינים החוקרים בשורת הרווח את החיסכון בסיוע חיצוני להתאבדות, אשר היה בוודאי נדרש במידה והמתאבדים לא היו מצליחים לבצע בהצלחה את משימתם האחרונה.

 

החוקרים מסכמים את המחקר המדעי בחישוב לפיו 30,906 מקרי ההתאבדות שנרשמו בשנת 1990 הביאו לרווח כלכלי של 5.07 מיליארד דולר עד שנת 2005. או במילים אחרות, אדם שהחליט שלא להתאבד גורם לנזק כלכלי של בערך 160,000 דולר בתקופה של כ-15 שנה.

 

למאמר המלא:

Yang, B., Lester, D., 2007, “Recalculating the Economic Cost of Suicide”, Death Studies, vol. 31, no. 4, p. 351–61.

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א.  On יולי 3, 2008 at 8:18 am

    אם להיות קר וענייני, המחקר לא לוקח בחשבון את הנזקים הכספיים כתוצאה מהדכדוך והדכאון בו לוקים אוהביו של מי שהתאבד.

  • ליאור  On יולי 3, 2008 at 9:04 am

    ושיקללו את זה במאזן הכללי. אפשר לראות את זה גם במכתב ביקורת שהתפרסם על מאמר:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17378113?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DiscoveryPanel.Pubmed_RVAbstractPlus

    חלק מהביקורת מתייחסת לכך שהם התייחסו למתאבד כאל אדם ממוצע, למרות שהטענה היא שלמתאבד יש רשת חברתית קטנה יחסית לאלה שאינם מתאבדים, ולכן פחות אנשים יושפעו מהדיכדוך שבעקבות ההתאבדות.

    עוד הערה מעניינת מאותו מכתב, אגב, זה שעלות הטיפול הרפואי למי שנוטה להתאבד היא לא שווה לאדם רגיל. זה בגלל שחולה סרטן שאינו בעל נטיות אובדניות יצרוך בממוצע טיפולים יקרים פי ארבע מאדם ששקל בעבר התאבדות.

  • אורי דרור  On יולי 3, 2008 at 10:08 am

    אין דומה מקרה של איש מבוגר, קרוב לגיל הפנסיה או לאחריו, למקרה של איש צעיר, בגיל העשרה.

    אם לא מפלחים לפי גיל נוצרת תוצאה אבסורדית שלמען צמיחה מירבית יש לעודד התאבדות המונית.

    זה מגוחך.

  • עידן  On יולי 3, 2008 at 12:48 pm

    בהמשך לא., אני דווקא מוטרד מן הנזקים והעלויות שגורמים לנו אנשים שמסרבים, כבר שנים ארוכות, להתאבד. אין ספק שהמסקנה הסופית נכונה – חיים זה עסק למפסידים.

  • ד.ט  On יולי 3, 2008 at 1:30 pm

    רוב הניסיונות אינם מצליחים.

  • אחת מהצפון  On יולי 3, 2008 at 4:40 pm

    אם אדם מערבי, בימינו, מהווה הוצאה עד גיל 25 ולאחר גיל 60 ועד, נניח, גיל 80- יוצא שכולנו הפסד כלכלי.
    ואם נוסיף למשוואה את "ישמעאל" של קווין, הטוען שאנחנו רבים מדי כיום- אז התאבדות היא אכן צו השעה. ועדיף, כמובן, מישהו שהוא לא אני או בני ביתי.

  • ליאור  On יולי 3, 2008 at 5:37 pm

    אורי, במאמר הם לקחו את גיל ההתאבדות הממוצע. אני מניח שבאחד המחקרים הבאים שלהם בם יינתחו את הגיל האופטימלי מבחינה כלכלית, ויראו לכולנו מהו הגיל הממולץ להתאבדות.
    בקשר להתאבדות המונית, אל תפסול את זה כל כך מהר. זה בעצם רעיון לא רע. ידוע הרי שהגברת הילודה מעבר לסף מסויים פוגעת באופן משמעותי בצמיחה. עוד זכורה לי האמירה של חוסני מובארכ אשר הפציר בבני עמו לצמצם את הילודה בכדי להגביר את הצמיחה. גם בסין הקדישו מחשבה לרעיון הזה ופעלו בהתאם.

    עידן, הצדק איתך כמובן. גם אני מוטרד מאותו דבר בדיוק. אין שום סיבה להתערבות ממשלתית שתתמוך באופן מלאכותי במי שלא מוסגל להתמודד עם החיים. צריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם.

    ד.ט., במאמר התייחסו להתאבדות במובן הפשוט ביותר שלה. כלומר, ניסיון התאבדות שכשל אינו נחשב התאבדות, שכן האדם לא מת. מה שכן, הם מציינים שניסיון התאבדות שהצליח חסך למערכת הכלכלית את ההוצאות שהיו נדרשות אילו פנה המתאבד לאדם נוסף בכדי שיסייע לו בכך.

    אחת מהצפון, גם את וגם עידן כמובן צודקים. אין ספק שלהתאבדות יש פוטנציאל גדול שיכול להזניק את הכלכלה קדימה. בדיוק כמו הלמינגים מהסרט ה"תיעודי" של וולט דיסני, שמבצעים התאבדות המונית בכדי להבטיח שלנותרים יהיו מספיק משאבים בכדי לכלכל את עצמם.

  • נגה  On יולי 3, 2008 at 6:34 pm

    איזה דיון מקסים, אבל לא מספיק מעשי.
    יש לי כמה הצעות אופרטיביות.א.פשוט לאסור בחוק טיפול נפשי ציבורי, לאנשים בעלי נטיות אובדניות.
    ב.לממן קמפיין ציבורי שקורא לאנשים דיכאוניים שאינם יצרניים לגמור עם זה כבר ולתרום לצמיחה.דחוף בבמיוחד עכשיו כשאנחנו על סף מיתון.
    יש לי גם שיר ולסלוגן לקמפיין- שיר הנושא של M.A.S.H:
    סואיסייד איז צ'יפר

  • ליאור  On יולי 3, 2008 at 7:14 pm

    את נותנת לדיון הזה יותר כבוד ממה שבאמת מגיע לו. התגובות כאן הן ציניות. זה לא ברצינות. הכוונה היתה לכתוב על מחקר מדעי הזוי, לא להעלות הצעות אופרטיביות לסדר היום.

  • מודי תולשששש  On יולי 4, 2008 at 12:08 pm

    פשוט, לא להוליד אותם מהתחלה, לפני שנהיו דכאוניים.

  • ד.ט  On יולי 6, 2008 at 3:09 pm

    להתייחס רק להצלחות זה לא הגיוני. הדבר דומה לכך שנעריך את התועלת הכלכלית שבניתוח מסוים, שיש לו סיכוי טוב להיכשל, על סמך ההצלחות בלבד.

  • ליאור  On יולי 6, 2008 at 7:05 pm

    ברור שהם לא כוללים את העלות של ניסיונות לא מוצלחים, אבל לי זה נראה בעיה יחיסת שולית. פשוט לא הצלחתי להבין מה מטרת המאמר הזה ומה תרומתו לאנושות. לי המאמר הזה נראה הזוי לחלוטין.

  • ד.ט  On יולי 6, 2008 at 9:38 pm

    וכמובן כך היה גם אילו כללו את ההשלכות הכלכליות של ניסיונות לא מוצלחים.

  • גלעד  On יולי 14, 2008 at 12:09 pm

    היי ליאור
    למה אתה לא עונה לנוגה ומספר לה איזה מן מדען רב תחומי אתה? מוטב שנוגה תדע שקיבלת מלגה מנס"א לעשות את הדוקטורט שלך באוניברסיטת מישיגן, סיימת את הדוקטורט וקיבלת את אות הסטודנט המצטיין של האוניברסיטה,[בגין תרומתך למחקר]. גברת על היפנים וההודים והגרמנים שבאותה אונ'ושמה של ישראל הדהד באולם הכנסים .והיום אתה ממשיך לעבוד במחקר ומקדם דברים בעלי חשיבות עליונה. צניעות זה דבר נהדר אבל לא צריך להגזים
    שלך
    גלעד

  • ליאור  On יולי 15, 2008 at 7:19 am

    אין לי מושג מאיפה אתה יודע את כל הפרטים האלה. במיוחד על אות ההצטיינות שהזכרת, שלא זכור לי שאי פעם סיפרתי על זה למישהו.

    בכל אופן, עדכנתי את דף ה"פרטים נוספים" באיזו ביוגרפיה קצרצרה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: